הפרעות קשב

מצב
הנושא נעול.

Luxor1

New member
הפרעות קשב

הפרעות קשב
בני לומד בכתה ב, והוא מחונן (עוד לא אובחן ככזה אבל זה ברור). הילד, מה נעשה, די אסטרונאוט, ונוהג להתעניין בהרבה דברים ולאו דווקא במה שאמרו לו לעשות. המחנכת, שהיא גם המורה למתמטיקה, אומרת שיש אצלה הרבה כרטיסיות לעבודה מתקדמת והעשרה שהיא נותנת לילדים שמסיימים את המשימות הרגילות, אבל הבן שלי אף פעם לא מגיע אליה לקבל כרטיסיות כאלו מכיוון שהוא לא מסיים את המשימות הרגילות (וחולם על דברים אחרים). המורה עסוקה מדי עם תלמידים שמתקשים מכדי שתוכל לשבת לו על הראש שיעבוד. בבית, כשיושבים לו על הראש שיכין שיעורים הוא גומר אותם בזריזות וללא קושי כלשהו. עבודות הכתה דומות ואין סיבה שלא יסיים אותם תוך כמה דקות. את כל המבחנים, גם במתמטיקה וגם במקצועות אחרים הוא עושה מושלם. המחנכת דיברה עם היועצת, שרוצה לשלוח אותה לאבחון הפרעות קשב (בלי לפגוש אותו בכלל). ועכשיו לשאלות: 1. האם הבקשה לאיבחון הפרעות קשב הגיונית? 2. מה המשמעויות אם הוא מאובחן ככזה? האם זה יכול לפגוע בו בעתיד? 3. איך אפשר לשפר את המוטיבציה שלו לעבוד בכתה כמו שצריך? רעיונות נוספים? מאוד מתסכל לראות איך הילד מתבזבז בבית ספר...
 

אמאללי

New member
קצרצר כי החג בפתח -אימוני סופגניות!

הפרעות קשב
בני לומד בכתה ב, והוא מחונן (עוד לא אובחן ככזה אבל זה ברור). הילד, מה נעשה, די אסטרונאוט, ונוהג להתעניין בהרבה דברים ולאו דווקא במה שאמרו לו לעשות. המחנכת, שהיא גם המורה למתמטיקה, אומרת שיש אצלה הרבה כרטיסיות לעבודה מתקדמת והעשרה שהיא נותנת לילדים שמסיימים את המשימות הרגילות, אבל הבן שלי אף פעם לא מגיע אליה לקבל כרטיסיות כאלו מכיוון שהוא לא מסיים את המשימות הרגילות (וחולם על דברים אחרים). המורה עסוקה מדי עם תלמידים שמתקשים מכדי שתוכל לשבת לו על הראש שיעבוד. בבית, כשיושבים לו על הראש שיכין שיעורים הוא גומר אותם בזריזות וללא קושי כלשהו. עבודות הכתה דומות ואין סיבה שלא יסיים אותם תוך כמה דקות. את כל המבחנים, גם במתמטיקה וגם במקצועות אחרים הוא עושה מושלם. המחנכת דיברה עם היועצת, שרוצה לשלוח אותה לאבחון הפרעות קשב (בלי לפגוש אותו בכלל). ועכשיו לשאלות: 1. האם הבקשה לאיבחון הפרעות קשב הגיונית? 2. מה המשמעויות אם הוא מאובחן ככזה? האם זה יכול לפגוע בו בעתיד? 3. איך אפשר לשפר את המוטיבציה שלו לעבוד בכתה כמו שצריך? רעיונות נוספים? מאוד מתסכל לראות איך הילד מתבזבז בבית ספר...
קצרצר כי החג בפתח -אימוני סופגניות!
הדבר העיקרי שמפריע לי בשאלה שלך הוא האם אבחון קשב יכול לפגוע בו בעתיד. זה נשמע כאילו עדיף לא לאבחן, כי אם נאבחן תהיה עליו סטיגמה? אז גם לא נאבחן פטריות בעור כי הילדים יתרחקו ממנו? ולא נאבחן קוצר ראיה כי משקפיים זה נורא מכוער? באמת שאין לי כרגע זמן להתייחס לשאלה אם הבקשה הגיונית, זו שאלה חשובה ודורשת התייחסות ארוכה. אבל אם יש חשש - להמנע מאבחון זה ממש פשע. כי יש טיפול!!!! ואני ממש ממש ממש לא מדברת על טיפול תרופתי. בהצלחה.
 

Luxor1

New member
הרשי לי להבהיר

קצרצר כי החג בפתח -אימוני סופגניות!
הדבר העיקרי שמפריע לי בשאלה שלך הוא האם אבחון קשב יכול לפגוע בו בעתיד. זה נשמע כאילו עדיף לא לאבחן, כי אם נאבחן תהיה עליו סטיגמה? אז גם לא נאבחן פטריות בעור כי הילדים יתרחקו ממנו? ולא נאבחן קוצר ראיה כי משקפיים זה נורא מכוער? באמת שאין לי כרגע זמן להתייחס לשאלה אם הבקשה הגיונית, זו שאלה חשובה ודורשת התייחסות ארוכה. אבל אם יש חשש - להמנע מאבחון זה ממש פשע. כי יש טיפול!!!! ואני ממש ממש ממש לא מדברת על טיפול תרופתי. בהצלחה.
הרשי לי להבהיר
אני לא מכיר בדיוק את המערכת ואת הבדיקות ובמקומות מסויימים עצם השליחה לאבחון מהווה חצי אבחון ("היועצת אמרה שיש לו הפרעות קשב אז היא בטח יודעת"). גם אם יש בעיה, ייתכן שעדיף לאבחן ולטפל בה בלי שיהיה תג "הפרעות קשב" ליד שמו של הילד במערכת החינוך, שייתן להם תרוץ להמנע מטיפול בבעיה האמיתית של הילד - שהוא צריך תשומת לב מיוחדת בגלל שחומר הלימוד "קטן" עליו. הנה דוגמא קטנה שמצאתי בפורום למה מערכת החינוך מסוגלת. בקיצור - צריך לבדוק ולטפל בהכל, אבל צריך להיות זהיר ומחושב. חג שמח
 
מסכימה איתך שזה יכול לשמש להם תירוץ

הרשי לי להבהיר
אני לא מכיר בדיוק את המערכת ואת הבדיקות ובמקומות מסויימים עצם השליחה לאבחון מהווה חצי אבחון ("היועצת אמרה שיש לו הפרעות קשב אז היא בטח יודעת"). גם אם יש בעיה, ייתכן שעדיף לאבחן ולטפל בה בלי שיהיה תג "הפרעות קשב" ליד שמו של הילד במערכת החינוך, שייתן להם תרוץ להמנע מטיפול בבעיה האמיתית של הילד - שהוא צריך תשומת לב מיוחדת בגלל שחומר הלימוד "קטן" עליו. הנה דוגמא קטנה שמצאתי בפורום למה מערכת החינוך מסוגלת. בקיצור - צריך לבדוק ולטפל בהכל, אבל צריך להיות זהיר ומחושב. חג שמח
מסכימה איתך שזה יכול לשמש להם תירוץ
אבל אתה אומר בעצמך - יש כאן בעיה. לא נוראית, אבל קיימת. הוא אכן לא מבצע משימות פשוטות עבורו מבלי שמישהו יישב לו על הראש.
 

אמאללי

New member
מקבבלת ומבינה.

הרשי לי להבהיר
אני לא מכיר בדיוק את המערכת ואת הבדיקות ובמקומות מסויימים עצם השליחה לאבחון מהווה חצי אבחון ("היועצת אמרה שיש לו הפרעות קשב אז היא בטח יודעת"). גם אם יש בעיה, ייתכן שעדיף לאבחן ולטפל בה בלי שיהיה תג "הפרעות קשב" ליד שמו של הילד במערכת החינוך, שייתן להם תרוץ להמנע מטיפול בבעיה האמיתית של הילד - שהוא צריך תשומת לב מיוחדת בגלל שחומר הלימוד "קטן" עליו. הנה דוגמא קטנה שמצאתי בפורום למה מערכת החינוך מסוגלת. בקיצור - צריך לבדוק ולטפל בהכל, אבל צריך להיות זהיר ומחושב. חג שמח
מקבבלת ומבינה.
אני לא כותבת מהארץ, ולא שכאן הדברים יפים תמיד, המערכת כאן יותר מרובעת מכל מרובע שאתה מכיר, אבל איך עובדת המערכת בארץ אני בכלל לא יודעת. אז אם יש לך חשש - לך לאבחון פרטי. נכון זה עולה כסף, אבל חשוב חשוב חשוב. לאבחן. ואולי אז יהיה יותר קל לדבר עם המערכת. באבחון תדע גם מה היכולות שלו, וגם איפה הקשיים שלו. לטעמי גם באבחונים יש לפעמים פספוסים. אבל לפחות יהיה כוון. ולטעמי בארץ גם הפסיכולוגים החינוכיים (לא רק המורים ובתי-הספר) דוחפים לתרופות כמו ריטאלין יותר ממה שצריך, גם כאן לפעמים זה קורה. אז צריך לחשוב טוב למי הולכים ולקבל המלצות, אבל ללא ספק לאבחן. שיהיה גם לך חג שמח ומתוק.
 

Ferma

New member
אני מאמין שהדחיפה לתרופות היא נטיה

מקבבלת ומבינה.
אני לא כותבת מהארץ, ולא שכאן הדברים יפים תמיד, המערכת כאן יותר מרובעת מכל מרובע שאתה מכיר, אבל איך עובדת המערכת בארץ אני בכלל לא יודעת. אז אם יש לך חשש - לך לאבחון פרטי. נכון זה עולה כסף, אבל חשוב חשוב חשוב. לאבחן. ואולי אז יהיה יותר קל לדבר עם המערכת. באבחון תדע גם מה היכולות שלו, וגם איפה הקשיים שלו. לטעמי גם באבחונים יש לפעמים פספוסים. אבל לפחות יהיה כוון. ולטעמי בארץ גם הפסיכולוגים החינוכיים (לא רק המורים ובתי-הספר) דוחפים לתרופות כמו ריטאלין יותר ממה שצריך, גם כאן לפעמים זה קורה. אז צריך לחשוב טוב למי הולכים ולקבל המלצות, אבל ללא ספק לאבחן. שיהיה גם לך חג שמח ומתוק.
אני מאמין שהדחיפה לתרופות היא נטיה
כללית ברפואה המודרנית, ולא רק אצל פסיכיאטרים. אבל העניין המטריד הוא שנטילה של ריטלין סטרטרה ודומיהם, מוכח כמשפר את הריכוז אצל כמעט כל הילדים. לעומת זאת, יש רופאים שלוקחים את העובדה שיש השתפרות כראיה התומכת בכך שבהכרח יש בעיה, והתרופה מסייעת לה. הצד השני של המטבע הוא תופעות הלוואי האפשריות. כמו-כן, כמובן שאם הבעיה היא בסביבה (הילד משועמם) ולא אצל הילד, לתת תרופות לילד כדי שיתאים לסביבה ולא להתאים את הסביבה לילד, או לפתור את הבעיה בצורה דומה, מעבר לעובדה שלרוב זה לא יפתור את הבעיה, זו פשוט התנהלות לא-אתית. לכן, כפי שציינת אבחונים רציניים, אם יש חשד לבעיה, הם הכרחיים; ולקבל חוות-דעת שניה, אם מרגישים צורך, זה רק התנהלות שגרתית ובטוחה.
בכל מקרה, המון בהצלחה לשואל ולילד,
 

meitush123

New member
הריטלין זה עניין מורכב

מקבבלת ומבינה.
אני לא כותבת מהארץ, ולא שכאן הדברים יפים תמיד, המערכת כאן יותר מרובעת מכל מרובע שאתה מכיר, אבל איך עובדת המערכת בארץ אני בכלל לא יודעת. אז אם יש לך חשש - לך לאבחון פרטי. נכון זה עולה כסף, אבל חשוב חשוב חשוב. לאבחן. ואולי אז יהיה יותר קל לדבר עם המערכת. באבחון תדע גם מה היכולות שלו, וגם איפה הקשיים שלו. לטעמי גם באבחונים יש לפעמים פספוסים. אבל לפחות יהיה כוון. ולטעמי בארץ גם הפסיכולוגים החינוכיים (לא רק המורים ובתי-הספר) דוחפים לתרופות כמו ריטאלין יותר ממה שצריך, גם כאן לפעמים זה קורה. אז צריך לחשוב טוב למי הולכים ולקבל המלצות, אבל ללא ספק לאבחן. שיהיה גם לך חג שמח ומתוק.
הריטלין זה עניין מורכב
מצד אחד יש לפעמים אולי ילדים שמקבלים בלי צורך ממשי או במינון לא מתאים. מצד שני, אני מכירה הרבה יותר ילדים שמסיבות כאלו ואחרות (בעיקר כי ההורים החליטו שריטלין זה רע), הפסיקו לקחת וזה פשוט גרם להם להידרדרות ממשית וסבל (ילד שלא יכול להתרכז לא בדיוק נהנה מזה).
 

Ferma

New member
אבחון נשמע הגיוני,

הפרעות קשב
בני לומד בכתה ב, והוא מחונן (עוד לא אובחן ככזה אבל זה ברור). הילד, מה נעשה, די אסטרונאוט, ונוהג להתעניין בהרבה דברים ולאו דווקא במה שאמרו לו לעשות. המחנכת, שהיא גם המורה למתמטיקה, אומרת שיש אצלה הרבה כרטיסיות לעבודה מתקדמת והעשרה שהיא נותנת לילדים שמסיימים את המשימות הרגילות, אבל הבן שלי אף פעם לא מגיע אליה לקבל כרטיסיות כאלו מכיוון שהוא לא מסיים את המשימות הרגילות (וחולם על דברים אחרים). המורה עסוקה מדי עם תלמידים שמתקשים מכדי שתוכל לשבת לו על הראש שיעבוד. בבית, כשיושבים לו על הראש שיכין שיעורים הוא גומר אותם בזריזות וללא קושי כלשהו. עבודות הכתה דומות ואין סיבה שלא יסיים אותם תוך כמה דקות. את כל המבחנים, גם במתמטיקה וגם במקצועות אחרים הוא עושה מושלם. המחנכת דיברה עם היועצת, שרוצה לשלוח אותה לאבחון הפרעות קשב (בלי לפגוש אותו בכלל). ועכשיו לשאלות: 1. האם הבקשה לאיבחון הפרעות קשב הגיונית? 2. מה המשמעויות אם הוא מאובחן ככזה? האם זה יכול לפגוע בו בעתיד? 3. איך אפשר לשפר את המוטיבציה שלו לעבוד בכתה כמו שצריך? רעיונות נוספים? מאוד מתסכל לראות איך הילד מתבזבז בבית ספר...
אבחון נשמע הגיוני,
אבל אם ברור שהוא מחונן רצוי לקחת את זה בחשבון, מכיוון שלעיתים מחוננים מתנהגים באופן אופייני לילדים עם ADD. בכל מקרה, אבחון רציני של התופעה יעשה על-סמך מבחר מבחנים, כולל פיסי, מבחני IQ ומבחני אישיות, ולא יסתפק רק בהיכרות של חמש דקות עם הילד וטפסים שמילאו ההורים והמורים. יש ספר שלם שמדבר על הנושא של אבחון ילדים מחוננים: "Misdiagnosis and Dual Diagnosis of Gifted Children and Adults", ויש שם פרק שלם שמדבר על ADD ו-ADHD. הספר מאוד מומלץ בכל-מקרה, אבל אתרגם רק קטע קטן שמדבר על התנהגויות שצריכות להעמיד בשאלה את האבחון (אם הוא יעשה) של הפרעת קשב וריכוז: "אם-כן, זוהי רשימה של מאפיינים התנהגותיים שסותרים או שאינם מתיישבים עם אבחון של ADD/ADHD אצל ילד עם יכולת אינטלקטואלית גבוהה, ולכל הפחות ראוי שיעלו תהיות בדבר הנכונות של האבחון. *התחלת התופעה חופפת להתחלת החינוך הפורמלי. *הילד מפגין יכולת בררנית להשתתפות במשימות שהוא מוצא בהן עניין, עם נסיגה מכוונת ממשימות שאינן מעניינות. *מתרכז באופן עז וממושך במשימות מאתגרות שהוא מוצא בהן עניין, ללא עדויות ניכרות כלשהן לתגמול מידי. *אינו מודע לסביבתו אם הוא מתעניין במשימה כלשהי. *דעתו מוסחת בקלות על-ידי הסביבה כשהוא לא מתעניין במשימה כלשהי, אך הוא משתדל לא להפריע לשאר האנשים. *מתמהמה להשיב כאשר מדברים אליו, אך נותן תשובה מלאת-מחשבה. *נכשל במכוון בביצוע משימות (במיוחד "עבודה שחורה".) *אם הוא מתפרץ ופולט תשובות, התשובות בדרך-כלל נכונות. *הפרעות הקוטעות שיחה נעשות במטרה לתקן טעויות של אחרים. *יכול לעבור בקלות מפעילות מעניינת אחת, לפעילות אחרת בעלת מידת-עניין שווה. *עובר "מבחני תשומת-לב" [בהערות יש פירוט של מספר מבחנים כאלה], ויכול לעבור בקלות מפעילות אחת ולאחרת אם יש לו מוטיבציה. *יכול לחזור במהירות למשימה לאחר שדעתו הוסחה או לאחר שהתבקש לעזוב אותה [ועזב אותה בפועל]." בנוסף יש את המאמר הקצר של שרון לינד, שמכיל checklist שכדאי לבדוק לפני ששולחים ילד מחונן לאבחון הפרעות קשב. באותו האתר יש עוד כמה מאמרים שאולי תמצאי מועילים. באופן כללי, אני חושב שתמצאי שם תשובות לרוב השאלות שלך
. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה, ובואי לעדכן!
 

Ferma

New member
../images/Emo52.gif על לשון הנקבה! -לא היה רשום בכרטיס../images/Emo9.gif

אבחון נשמע הגיוני,
אבל אם ברור שהוא מחונן רצוי לקחת את זה בחשבון, מכיוון שלעיתים מחוננים מתנהגים באופן אופייני לילדים עם ADD. בכל מקרה, אבחון רציני של התופעה יעשה על-סמך מבחר מבחנים, כולל פיסי, מבחני IQ ומבחני אישיות, ולא יסתפק רק בהיכרות של חמש דקות עם הילד וטפסים שמילאו ההורים והמורים. יש ספר שלם שמדבר על הנושא של אבחון ילדים מחוננים: "Misdiagnosis and Dual Diagnosis of Gifted Children and Adults", ויש שם פרק שלם שמדבר על ADD ו-ADHD. הספר מאוד מומלץ בכל-מקרה, אבל אתרגם רק קטע קטן שמדבר על התנהגויות שצריכות להעמיד בשאלה את האבחון (אם הוא יעשה) של הפרעת קשב וריכוז: "אם-כן, זוהי רשימה של מאפיינים התנהגותיים שסותרים או שאינם מתיישבים עם אבחון של ADD/ADHD אצל ילד עם יכולת אינטלקטואלית גבוהה, ולכל הפחות ראוי שיעלו תהיות בדבר הנכונות של האבחון. *התחלת התופעה חופפת להתחלת החינוך הפורמלי. *הילד מפגין יכולת בררנית להשתתפות במשימות שהוא מוצא בהן עניין, עם נסיגה מכוונת ממשימות שאינן מעניינות. *מתרכז באופן עז וממושך במשימות מאתגרות שהוא מוצא בהן עניין, ללא עדויות ניכרות כלשהן לתגמול מידי. *אינו מודע לסביבתו אם הוא מתעניין במשימה כלשהי. *דעתו מוסחת בקלות על-ידי הסביבה כשהוא לא מתעניין במשימה כלשהי, אך הוא משתדל לא להפריע לשאר האנשים. *מתמהמה להשיב כאשר מדברים אליו, אך נותן תשובה מלאת-מחשבה. *נכשל במכוון בביצוע משימות (במיוחד "עבודה שחורה".) *אם הוא מתפרץ ופולט תשובות, התשובות בדרך-כלל נכונות. *הפרעות הקוטעות שיחה נעשות במטרה לתקן טעויות של אחרים. *יכול לעבור בקלות מפעילות מעניינת אחת, לפעילות אחרת בעלת מידת-עניין שווה. *עובר "מבחני תשומת-לב" [בהערות יש פירוט של מספר מבחנים כאלה], ויכול לעבור בקלות מפעילות אחת ולאחרת אם יש לו מוטיבציה. *יכול לחזור במהירות למשימה לאחר שדעתו הוסחה או לאחר שהתבקש לעזוב אותה [ועזב אותה בפועל]." בנוסף יש את המאמר הקצר של שרון לינד, שמכיל checklist שכדאי לבדוק לפני ששולחים ילד מחונן לאבחון הפרעות קשב. באותו האתר יש עוד כמה מאמרים שאולי תמצאי מועילים. באופן כללי, אני חושב שתמצאי שם תשובות לרוב השאלות שלך
. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה, ובואי לעדכן!
על לשון הנקבה! -לא היה רשום בכרטיס
 

Luxor1

New member
תודה רבה על התשובה המפורטת ../images/Emo140.gif

אבחון נשמע הגיוני,
אבל אם ברור שהוא מחונן רצוי לקחת את זה בחשבון, מכיוון שלעיתים מחוננים מתנהגים באופן אופייני לילדים עם ADD. בכל מקרה, אבחון רציני של התופעה יעשה על-סמך מבחר מבחנים, כולל פיסי, מבחני IQ ומבחני אישיות, ולא יסתפק רק בהיכרות של חמש דקות עם הילד וטפסים שמילאו ההורים והמורים. יש ספר שלם שמדבר על הנושא של אבחון ילדים מחוננים: "Misdiagnosis and Dual Diagnosis of Gifted Children and Adults", ויש שם פרק שלם שמדבר על ADD ו-ADHD. הספר מאוד מומלץ בכל-מקרה, אבל אתרגם רק קטע קטן שמדבר על התנהגויות שצריכות להעמיד בשאלה את האבחון (אם הוא יעשה) של הפרעת קשב וריכוז: "אם-כן, זוהי רשימה של מאפיינים התנהגותיים שסותרים או שאינם מתיישבים עם אבחון של ADD/ADHD אצל ילד עם יכולת אינטלקטואלית גבוהה, ולכל הפחות ראוי שיעלו תהיות בדבר הנכונות של האבחון. *התחלת התופעה חופפת להתחלת החינוך הפורמלי. *הילד מפגין יכולת בררנית להשתתפות במשימות שהוא מוצא בהן עניין, עם נסיגה מכוונת ממשימות שאינן מעניינות. *מתרכז באופן עז וממושך במשימות מאתגרות שהוא מוצא בהן עניין, ללא עדויות ניכרות כלשהן לתגמול מידי. *אינו מודע לסביבתו אם הוא מתעניין במשימה כלשהי. *דעתו מוסחת בקלות על-ידי הסביבה כשהוא לא מתעניין במשימה כלשהי, אך הוא משתדל לא להפריע לשאר האנשים. *מתמהמה להשיב כאשר מדברים אליו, אך נותן תשובה מלאת-מחשבה. *נכשל במכוון בביצוע משימות (במיוחד "עבודה שחורה".) *אם הוא מתפרץ ופולט תשובות, התשובות בדרך-כלל נכונות. *הפרעות הקוטעות שיחה נעשות במטרה לתקן טעויות של אחרים. *יכול לעבור בקלות מפעילות מעניינת אחת, לפעילות אחרת בעלת מידת-עניין שווה. *עובר "מבחני תשומת-לב" [בהערות יש פירוט של מספר מבחנים כאלה], ויכול לעבור בקלות מפעילות אחת ולאחרת אם יש לו מוטיבציה. *יכול לחזור במהירות למשימה לאחר שדעתו הוסחה או לאחר שהתבקש לעזוב אותה [ועזב אותה בפועל]." בנוסף יש את המאמר הקצר של שרון לינד, שמכיל checklist שכדאי לבדוק לפני ששולחים ילד מחונן לאבחון הפרעות קשב. באותו האתר יש עוד כמה מאמרים שאולי תמצאי מועילים. באופן כללי, אני חושב שתמצאי שם תשובות לרוב השאלות שלך
. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה, ובואי לעדכן!
תודה רבה על התשובה המפורטת

תודה רבה גם לנועה
 
השאלה נשאלה כאן פעמים רבות

הפרעות קשב
בני לומד בכתה ב, והוא מחונן (עוד לא אובחן ככזה אבל זה ברור). הילד, מה נעשה, די אסטרונאוט, ונוהג להתעניין בהרבה דברים ולאו דווקא במה שאמרו לו לעשות. המחנכת, שהיא גם המורה למתמטיקה, אומרת שיש אצלה הרבה כרטיסיות לעבודה מתקדמת והעשרה שהיא נותנת לילדים שמסיימים את המשימות הרגילות, אבל הבן שלי אף פעם לא מגיע אליה לקבל כרטיסיות כאלו מכיוון שהוא לא מסיים את המשימות הרגילות (וחולם על דברים אחרים). המורה עסוקה מדי עם תלמידים שמתקשים מכדי שתוכל לשבת לו על הראש שיעבוד. בבית, כשיושבים לו על הראש שיכין שיעורים הוא גומר אותם בזריזות וללא קושי כלשהו. עבודות הכתה דומות ואין סיבה שלא יסיים אותם תוך כמה דקות. את כל המבחנים, גם במתמטיקה וגם במקצועות אחרים הוא עושה מושלם. המחנכת דיברה עם היועצת, שרוצה לשלוח אותה לאבחון הפרעות קשב (בלי לפגוש אותו בכלל). ועכשיו לשאלות: 1. האם הבקשה לאיבחון הפרעות קשב הגיונית? 2. מה המשמעויות אם הוא מאובחן ככזה? האם זה יכול לפגוע בו בעתיד? 3. איך אפשר לשפר את המוטיבציה שלו לעבוד בכתה כמו שצריך? רעיונות נוספים? מאוד מתסכל לראות איך הילד מתבזבז בבית ספר...
השאלה נשאלה כאן פעמים רבות
והיו שרשורים רבים על הטעם באבחון. התשובה, מבחינתי, היא מה בעצם יתן ויקנה אותו אבחון. אם, למשל, אפשרי שהיותו מאובחן יקנה לו חונך ש"יישב לו על הראש" או יחס מיוחד אחר מצוות בי"ס שיתאם את צרכיו - בהחלט כדאי. אם, וזה לצערי ההימור הסביר יותר, זה יקנה לו תווית של ילד עם בעיה שלא מטופלת ולכם תווית של הורים שלא מטפלים כמו שאמרו להם ולכן אין לכם שום זכות לבוא בבקשות ומענות לבי"ס - אין שום טעם. בכל מקרה, אני הייתי ממשיכה לשבת לידו בבית כאשר הוא עושה את המשימות, על מנת לעזור לו למצוא את דרכו.
 

ציפי ג

New member
חלום זה נהדר

הפרעות קשב
בני לומד בכתה ב, והוא מחונן (עוד לא אובחן ככזה אבל זה ברור). הילד, מה נעשה, די אסטרונאוט, ונוהג להתעניין בהרבה דברים ולאו דווקא במה שאמרו לו לעשות. המחנכת, שהיא גם המורה למתמטיקה, אומרת שיש אצלה הרבה כרטיסיות לעבודה מתקדמת והעשרה שהיא נותנת לילדים שמסיימים את המשימות הרגילות, אבל הבן שלי אף פעם לא מגיע אליה לקבל כרטיסיות כאלו מכיוון שהוא לא מסיים את המשימות הרגילות (וחולם על דברים אחרים). המורה עסוקה מדי עם תלמידים שמתקשים מכדי שתוכל לשבת לו על הראש שיעבוד. בבית, כשיושבים לו על הראש שיכין שיעורים הוא גומר אותם בזריזות וללא קושי כלשהו. עבודות הכתה דומות ואין סיבה שלא יסיים אותם תוך כמה דקות. את כל המבחנים, גם במתמטיקה וגם במקצועות אחרים הוא עושה מושלם. המחנכת דיברה עם היועצת, שרוצה לשלוח אותה לאבחון הפרעות קשב (בלי לפגוש אותו בכלל). ועכשיו לשאלות: 1. האם הבקשה לאיבחון הפרעות קשב הגיונית? 2. מה המשמעויות אם הוא מאובחן ככזה? האם זה יכול לפגוע בו בעתיד? 3. איך אפשר לשפר את המוטיבציה שלו לעבוד בכתה כמו שצריך? רעיונות נוספים? מאוד מתסכל לראות איך הילד מתבזבז בבית ספר...
חלום זה נהדר
חלום זה טוב. מה רע בילד חולם? את יודעת כמה הדמיון חשוב להתפתחות של הילד. שימשיך לחלום. הוא יודע את החומר? הוא לא מפריע? שיחלום.
 
../images/Emo127.gif

חלום זה נהדר
חלום זה טוב. מה רע בילד חולם? את יודעת כמה הדמיון חשוב להתפתחות של הילד. שימשיך לחלום. הוא יודע את החומר? הוא לא מפריע? שיחלום.

אני גם בעד לא לתקן את מה שלא מקולקל. אני חושבת שהייתי אומרת למורה שתעזוב אותו בשקט לחלומות שלו, כל עוד אין בעיות של ציונים ופיגור בחומר.
 

פולספגן

New member
תלוי אם את מסתכלת מהצד שלה או שלך

הפרעות קשב
בני לומד בכתה ב, והוא מחונן (עוד לא אובחן ככזה אבל זה ברור). הילד, מה נעשה, די אסטרונאוט, ונוהג להתעניין בהרבה דברים ולאו דווקא במה שאמרו לו לעשות. המחנכת, שהיא גם המורה למתמטיקה, אומרת שיש אצלה הרבה כרטיסיות לעבודה מתקדמת והעשרה שהיא נותנת לילדים שמסיימים את המשימות הרגילות, אבל הבן שלי אף פעם לא מגיע אליה לקבל כרטיסיות כאלו מכיוון שהוא לא מסיים את המשימות הרגילות (וחולם על דברים אחרים). המורה עסוקה מדי עם תלמידים שמתקשים מכדי שתוכל לשבת לו על הראש שיעבוד. בבית, כשיושבים לו על הראש שיכין שיעורים הוא גומר אותם בזריזות וללא קושי כלשהו. עבודות הכתה דומות ואין סיבה שלא יסיים אותם תוך כמה דקות. את כל המבחנים, גם במתמטיקה וגם במקצועות אחרים הוא עושה מושלם. המחנכת דיברה עם היועצת, שרוצה לשלוח אותה לאבחון הפרעות קשב (בלי לפגוש אותו בכלל). ועכשיו לשאלות: 1. האם הבקשה לאיבחון הפרעות קשב הגיונית? 2. מה המשמעויות אם הוא מאובחן ככזה? האם זה יכול לפגוע בו בעתיד? 3. איך אפשר לשפר את המוטיבציה שלו לעבוד בכתה כמו שצריך? רעיונות נוספים? מאוד מתסכל לראות איך הילד מתבזבז בבית ספר...
תלוי אם את מסתכלת מהצד שלה או שלך
על השאלה ה-1 עניתי בנושא. בקשר לשאלה השניה, אז תלוי למה?
לדוג' לסווג בטחוני זה יכול להפריע לו. שאלה 3 - לתת לו יותר גירויים.
 

פולספגן

New member
בתור אחת שלא עשתה צבא, אז כדאי שלא תתערבי

שאלה 2 - שטויות במיץ זבל.
בתור אחת שלא עשתה צבא, אז כדאי שלא תתערבי
בנושאים שאין לך יידע בהם ובטח לא בסגנון שבו התנסחת. לידיעתך, בסווג בטחוני שואלים אותך לגבי ביקורים אצל פסיכולוגים שהיית, תלונות שהגשת או הגישו נגדך במשטרה, השתתפות בפורומים חברתיים, כגון לנד-מרק וכד' ... אז, תאמצי את הביטוי - סייג לחוכמה שתיקה
 
הפוסל(ת?) במומו פוסל

בתור אחת שלא עשתה צבא, אז כדאי שלא תתערבי
בנושאים שאין לך יידע בהם ובטח לא בסגנון שבו התנסחת. לידיעתך, בסווג בטחוני שואלים אותך לגבי ביקורים אצל פסיכולוגים שהיית, תלונות שהגשת או הגישו נגדך במשטרה, השתתפות בפורומים חברתיים, כגון לנד-מרק וכד' ... אז, תאמצי את הביטוי - סייג לחוכמה שתיקה
הפוסל(ת?) במומו פוסל
צבא לא עשיתי, תחקיר בטחוני - דווקא כן. נכון ששואלים לגבי פסיכולוגים, אז? למה נראה לך שADHD מזיקה לסיווג באיזושהי צורה? גילוי נאות - הכותבת היא בת של אישיות בכירה בבטחון שדה (בדימוס, בדימוס...). לא חשבתי שיהיה טעם באזכור שכזה מחוץ לפורום מתגייסים, אבל תמיד יש הפתעות.
 

פולספגן

New member
ברור שבדימוס, כי מהבושה שלא עשית צבא נאלץ

הפוסל(ת?) במומו פוסל
צבא לא עשיתי, תחקיר בטחוני - דווקא כן. נכון ששואלים לגבי פסיכולוגים, אז? למה נראה לך שADHD מזיקה לסיווג באיזושהי צורה? גילוי נאות - הכותבת היא בת של אישיות בכירה בבטחון שדה (בדימוס, בדימוס...). לא חשבתי שיהיה טעם באזכור שכזה מחוץ לפורום מתגייסים, אבל תמיד יש הפתעות.
ברור שבדימוס, כי מהבושה שלא עשית צבא נאלץ
להתפטר או לסרוגין פיטרו אותו.
 
לדעתי, הגיע הזמן לחסום אותך בפני הפורום הזה

ברור שבדימוס, כי מהבושה שלא עשית צבא נאלץ
להתפטר או לסרוגין פיטרו אותו.
לדעתי, הגיע הזמן לחסום אותך בפני הפורום הזה
ציפי, מה הולך פה ? אין גבולות ? או לסירוגין לחסום אותו לחלופין
 

קיטס

New member
נטשה, מטרולים מתעלמים

לדעתי, הגיע הזמן לחסום אותך בפני הפורום הזה
ציפי, מה הולך פה ? אין גבולות ? או לסירוגין לחסום אותו לחלופין
נטשה, מטרולים מתעלמים
אף על פי שלפעמים קשה שלא להאכיל אותם. יש אנשים שאין להם מה לעשות בחיים, רק להתנצח ולסכסך.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה