הפרעות בחשק המיני
הקשר בין אינטליגנציה רגשית , חינוך מיני , תקשורת זוגית וחשק מיני בקרב נשים סיום עבודת המחקר שלי
זה ארוך, אך יש שימצאו את קטע ה"דיון" מעניין ותורם.... אשמח לשמוע את דעתכם
דיון מטרת עבודה זו הינה לבחון קשר בין מספר גורמים המהווים סיבות פוטנציאליות להפרעות בחשק המיני אצל האישה. מבין הסיבות האפשריות בחרנו לבחון את המשתנים הבאים: תקשורת זוגית וגישת חינוך מיני בתקופת הנעורים, אינטליגנציה רגשית וחשק מיני. שוער כי קיימים קשרים חיוביים בין רמת האינטליגנציה הרגשית אצל האישה לתקשורת זוגית ולגישת החינוך בנעוריה למיניות וזוגיות ולחשק מיני. ייחודיות עבודה זו הינה בניסיון לנתח באופן אינטגרטיבי מספר משתנים ולאו דווקא להתמקד בקשר בין שני משתנים, כפי שמתאפיין ברבים מהמאמרים העוסקים בנושא ההפרעות בחשק המיני. במחקר שוערו ארבע השערות מחקר: בהשערה הראשונה שוער כי קיים קשר חיובי בין רמת האינטליגנציה הרגשית של האישה ובין רמת התקשורת הזוגית בין בני הזוג. הרציונל המחקרי התבסס על ההנחה כי יכולת אישיותית ותקשורתית, האופיינית לבעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה, קשורה לתקשורת הזוגית. אכן נמצא קיומו של קשר חיובי ומובהק, כך שככל שרמת האינטליגנציה הרגשית של האישה גבוהה כך עולה רמת התקשורת הזוגית. תיאוריית האינטליגנציה הרגשית רואה במודעות העצמית את הנדבך הבסיסי והמשמעותי ביותר לתפקודיו הרגשיים של האדם בחברה. מודעות עצמית היא למעשה תשומת הלב של האדם למצבים פנימיים שונים המתקיימים בו, ובכללם גם לרגשותיו החיוביים והשליליים (Gunning, Waugh, Robertson, Holmes 2011) . הקשר בין המשתנים מוסבר בספרות המחקרית על ידי קיום תקשורת באמצעות המודעות העצמית. כאשר לאישה יש יכולת לנהל באופן יעיל יותר את תחושותיה המעיקות, לקיים אופטימיות ודבקות במטרה חרף תסכולים, להגדיל את יכולת האמפטיה והדאגה, היא מסוגלת גם במהלך הזוגיות לשתף פעולה וליצור קשרים חברתיים (גולמן, 1995). במקרה של מחקרנו, המודעות העצמית של האישה לרגשותיה מאפשרת לה תקשורת זוגית פתוחה ויעילה. Locke (1991) טען כי נישואין מאושרים הם למעשה הסכמה המתקיימת בין שני בני זוג לגבי צרכים וערכים משותפים, לצד קיום של פעילות היוצרת תקשורת משותפת. הוא מצא שעניין הדדי ופעילות משותפת מיוחסים להתאמה טובה בין בני הזוג. בעבודתנו ממצאי ההשערה מעלים קשר בין אינטליגנציה רגשית ותקשורת זוגית, על רקע הרציונל שתקשורת זוגית חשובה להתאמה ולסיפוק מחיי הנישואין במיוחד על הרקע האינטימי, חיי המין. במסגרת הזוגית קיימת חשיבות לאינטימיות ולאפשרות להביע רגשות, ממצאי המחקר אם כך עולים בקנה אחד עם טענתה של Pedersen (2004) כי קיים קשר בין האינטליגנציה הרגשית לאפשרות לביטויי אהבה בין בני זוג והשפעתם על המין הזוגי. הסברי החוקרת לממצאים תומכים בממצאי המחקר הנוכחי ומצביעים על כך שזוגיות מבוססת על הבעת רגשות שמקורם ביכולת הרגשית ובאינטליגנציה הרגשית. בנוסף, לטענתה האינטליגנציה הרגשית, כמו גם היחס למין, הם תלויי מאפייני החברה שבה פועל האדם. מסקנת החוקרת Pedersen המתאימה לממצאי מחקר זה היא כי בחברות פתוחות, המאפשרות הפגנת רגשות, לזוגיות יש סיכויים גבוהים יותר להצלחה. הסיבה לכך היא שאדם בעל אינטליגנציה רגשית מפותחת והמביע את רגשותיו הוא גם בעל הסיכויים הגדולים יותר ליצור תקשורת אינטימית. המחקר הנוכחי התמקד בנשים. רוב המחקרים בנושאי הפרעות בחשק המיני מתמקדים בגברים מאחר ומקובל לחשוב שקל יותר לבצע הבחנה ולקבוע דרכי טיפול של הפרעות בחיי מין אצל גברים. הנושא מורכב יותר כאשר דנים בהפרעות בחשק המיני בקרב נשים. קשה יותר להצביע על הסיבה להפרעות, התופעות עצמן הן הטרוגניות יותר וכפועל יוצא גם קשה לקבוע דרכי טיפול. לכן, הנושא הוזנח מאחר בנוסף לאמור לעיל התפקוד המיני של האישה לרוב אינו אמור להוות תנאי לקיום יחסי מין. לעומת זאת אי תפקוד מיני בקרב הגבר אכן מהווה תנאי לקיום יחסי מין . .(Rosen R, et al, 2000) בהשערה השנייה שוער כי קיימים הבדלים בין נשים שחונכו בגישת החינוך למיניות וזוגיות לבין נשים שחונכו בגישת החינוך השמרני ברמת האינטליגנציה הרגשית שלהן. נמצא קיומו של הבדל מובהק, כך שנשים שחונכו בגישת החינוך למיניות וזוגיות הן בעלות אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר. הרציונל שהנחה השערה זו מתבסס על קושי מרכזי במימוש המיניות הנשית אשר נעוץ בחינוך השמרני שעדין נפוץ מאד. נערה מתבגרת תזכה מאימה , להסבר ארוך ומפורט הנוגע לשחלות, לחצוצרות, לרחם ולתוצאה: המחזור החודשי, וכמובן לתוצאת התוצאות: הריון לא רצוי. כלומר, אין כמעט חינוך להנאה מהמיניות כאישה צעירה, לא כל שכן כאישה בוגרת. הרבה מאד אימהות, עדין בתחילת המאה ה-21, ממצות את תפקידן בכך שמסבירות ומלמדות על הוסת ועל שיטות יעילות ובטוחות למניעת הריון והידבקות במחלות מין. זה הבסיס איתו אמורה הנערה הצעירה, שלימים תהיה אישה צעירה ואם , להיכנס לתוך מערכת זוגית ולבנות משפחה. במערכת מסוג זה המין שווה , פעמים רבות , לפריון וילודה. בחינוך למיניות ולזוגיות חשוב ללמד על המין כמקור להנאה פיזית ורוחנית וכערוץ נוסף של תקשורת זוגית. בבניה נכונה של חיי המין הזוגיים, הם יכולים להיות למעיין ממנו תנבע האהבה והאינטימיות בין בני הזוג. המתאם החיובי שהתקבל בין רמת החינוך למיניות וזוגיות לבין רמת האינטליגנציה הרגשית מעיד על כך שלהקניית ערכי חינוך בנושא הנ"ל בתקופה הנעורים יש השפעה מעבר לנושא עצמו, דהיינו על פיתוח המודעות העצמית, יכולת ניהול רגשות, שימוש במידע הרגשי לפתרון תסכולים ובעיות וכד'. מכאן גם החשיבות להקניית החינוך המיני למיניות וזוגיות בעת הנעורים כחלק מ"אימון" ופיתוח האינטליגנציה הרגשית אשר בהחלט מהווה ערך מוסך בתקופת הזוגיות הבוגרת. מחקר ראשוני שנערך על ידי Burri, Cherkas & Spector (2009) בחן את הקשר בין תדירות אורגזמה נשית ובין שונות באינטליגנציה רגשית. המתאם החיובי שעלה במחקר בין אינטליגנציה רגשית ובין תדירות אורגזמה בעת אוננות ומגע מיני הוביל את החוקרים למסקנה שאינטליגנציה רגשית גבוהה יותר תורמת ליכולת להשיג תדירות אורגזמה גבוהה יותר. ברבעון הנמוך מבחינת אינטליגנציה רגשית הראו פי 2 עליה בגורמי סיכון להפרעות באורגזמה. התוצאות מאשרות שאינטליגנציה רגשית נמוכה יותר גורמת לעליה בסיכון לגבי תדירות אורגזמה הן בעת מגע מיני והן בעת אוננות. אינטליגנציה רגשית ברמה גבוהה מאפשרת יכולת ביצוע סימולציות לסיטואציות מיניות. כאן מתקשר נושא האינטליגנציה הרגשית לאחד ממרכיבי החשק המיני, שהוגדר בעבודה זו כתת השערה – יכולת האישה לפנטז, כלומר יכולת האישה לבצע סימולציות מחשבתיות בכלל וסימולציות של סיטואציות מיניות בפרט, אשר מביאות לעוררות מינית והגברת החשק המיני. החוקרים הציעו כי הקשר ספציפי לממצא זה באשר ליכולתה של אישה להגיע לאורגזמה. הרגשת שליטה או היכולת לבצע אינטגרציה של גירוי פיזי עם פנטזיה עשויים להקל על הגעה לאורגזמה, כמו גם הכרה עצמית טובה יותר של הגוף (2009, Burri, Cherkas & Spector ). חשק מיני מוגדר ככמיהה לפעילות מינית ומאופיין בהיבטים החל מהשימושים שנעשים בפנטזיה ליצירת החשק ועד לתדירות הפעילות עצמה ותוצאותיה (Hatfield & Rapson,2002) . היכולת לפנטז טוב יותר. פנטזיות מיניות מייצרות אינטימיות חמימה בין בני הזוג ומערכת יחסים המושתתת על אמון ואהבה. פנטזיות הן מרחבי דמיון שנובעים מתוך הצפה רגשית ולכשהאישה משתפת את בן זוגה בפנטזיות אלו, מתגבר הריגוש והחשק המיני. כיום, הטענה היא שחשק מיני נחקר במימד האנתרפולוגי חברתי, מאחר והסביבה החברתית היא המקבעת נורמות הקשורות למין Hatfield, & Rapson, 2002)) . בהתאם, בהשערה השלישית שוער כי קיים קשר חי
הקשר בין אינטליגנציה רגשית , חינוך מיני , תקשורת זוגית וחשק מיני בקרב נשים סיום עבודת המחקר שלי
אני עוד אקרא ואשיב מאוזר יותר.
