זה לא היה נכון לתת כותרת הפרעת אכילה אלא יותר חשש שלי שהיא תפתח הפרעת אכילה.
העיסוק אכן מעט חריג ביחס לנורמה ובהחלט התכוונתי לערב גורם מקצועי אבל היה לי חשוב לשמוע מהורים כאן אם היתה להם התנסות דומה ולקבל פרופורציות.
תודה לכולם על העצות הטובות ועל הנקודות למחשבה
פשוט עם ניואנסים אחרים. אחותי התייעצה עם דיאטנית שהפנתה אותה למרפאה להפרעות אכילה, כי לדעתה היא הייתה "דקה לפני הפרעת אכילה" להגדרתה.
בקיצור, טוב שהיא משתפת אותך, אבל בהחלט מומלץ להתייעץ עם אשת מקצוע.
לכי לעובדת סוציאלית מטעם הקופה שלכם, כזו שמתמחה בהפרעות אכילה
ספרי לה על התנהגותה וחששותייך.
היא תזמין את הבת לשיחה אליה יחד איתך
תקבע לכן תור לדיאטנית שמתמחה בהפרעות אכילה
הדיאטנית תסביר לה מה חשוב לאכול וכמה ולמה
כל מה שכתבתי לעיל עברתי עם ביתי בגיל ההתבגרות לאחר שהמורה לספורט התלוננה שרזתה מידי
(אני לא שמתי לב שהרעיבה את עצמה) אבל תפסנו את זה בזמן!
האופן שבו ביתך משתפת אותך בנושא כל כך רגיש וטעון מצביע על ערוץ תקשורת פתוח ואמיץ ביניכן. גם התגובה שלך מידתית - את מודאגת ומבררת, אבל לא נכנסת לפאניקה מיותרת.
אני לא מכיר אותך, אבל נראה לי שאת אמא מדהימה!