אם הרהוט שואל, מן הסתם הוא בוחן
את עמיתיו כדי להוכיח שהם טועים. האמת, אא"ש כותה ומנקד צָדוקים. הואיל ואין לי אטימולוגיה הולמת להיסמך עליה, קשה לי להבין, כמוך עידן, מה סיבה יש לקמץ קיים כאן. מילא לקבוצת השמות בעלי הקמץ הקיים: לקוחות, פמוטות, כרוזות, פגושים/ות, שבועות (בידול!), נמושות ועוד. אבל למה לא פשוט צְדוקים? אתמהא!