הפרושים והצדוקים

הרהוט

New member
הפרושים והצדוקים

לדעתי, הצד"י צריכה להינקד בקמץ. מה דעתכם אתם?
 

יאקים

New member
אם הרהוט שואל, מן הסתם הוא בוחן

את עמיתיו כדי להוכיח שהם טועים. האמת, אא"ש כותה ומנקד צָדוקים. הואיל ואין לי אטימולוגיה הולמת להיסמך עליה, קשה לי להבין, כמוך עידן, מה סיבה יש לקמץ קיים כאן. מילא לקבוצת השמות בעלי הקמץ הקיים: לקוחות, פמוטות, כרוזות, פגושים/ות, שבועות (בידול!), נמושות ועוד. אבל למה לא פשוט צְדוקים? אתמהא!
 

IDAN30

New member
הפסוק מלמד

שצדוקים בשווא היא צורה פסולה, אבל הוא לא מלמד שקמץ הוא הנכון. כתב יד טובים, מסורות הגיה ותעתיקים יווניים מלמדים שהשם הפרטי צדוק הוא על משקל קָטוֹל, בעוד שם הייחוס צדוקים הוא בדרך כלל על משקל קַטּוּל.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
שירות לציבור: במדבר כו יב-כג

יב בְּנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם לִנְמוּאֵל מִשְׁפַּחַת הַנְּמוּאֵלִי לְיָמִין מִשְׁפַּחַת הַיָּמִינִי לְיָכִין מִשְׁפַּחַת הַיָּכִינִי: יג לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי לְשָׁאוּל מִשְׁפַּחַת הַשָּׁאוּלִי: יד אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַשִּׁמְעֹנִי שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף וּמָאתָיִם: טו בְּנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם לִצְפוֹן מִשְׁפַּחַת הַצְּפוֹנִי לְחַגִּי מִשְׁפַּחַת הַחַגִּי לְשׁוּנִי מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּנִי: טז לְאָזְנִי מִשְׁפַּחַת הָאָזְנִי לְעֵרִי מִשְׁפַּחַת הָעֵרִי: יז לַאֲרוֹד מִשְׁפַּחַת הָאֲרוֹדִי לְאַרְאֵלִי מִשְׁפַּחַת הָאַרְאֵלִי: יח אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי-גָד לִפְקֻדֵיהֶם אַרְבָּעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת: יט בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: כ וַיִּהְיוּ בְנֵי-יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשֵׁלָה מִשְׁפַּחַת הַשֵּׁלָנִי לְפֶרֶץ מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי: כא וַיִּהְיוּ בְנֵי-פֶרֶץ לְחֶצְרֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרֹנִי לְחָמוּל מִשְׁפַּחַת הֶחָמוּלִי: כב אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת יְהוּדָה לִפְקֻדֵיהֶם שִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת: כג בְּנֵי יִשָּׂשׂכָר לְמִשְׁפְּחֹתָם תּוֹלָע מִשְׁפַּחַת הַתּוֹלָעִי לְפֻוָּה מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי: http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/perekT.asp?sefer=4&perek=26 אין התייחסות ל'צדוק'; אני מניחה שהכוונה שבשמות משפחה שנגזרים משם הקמץ לא נחטף? "צדוקים" היא כת, או זרם, לא משפחה (אם כי לפי ויקי "יש משערים‏[1] שהצדוקים שואבים את שמם מצדוק"). במילון ההווה אין התייחסות לצדוקי/ם; אב"ש שלי (1972) שומר על הקמץ ומנקד צָדוֹקִי (תואר) וברבים צָדוֹקִים.
 

יאקים

New member
אם כך, לא ברור מדוע הרהוט עושה היקש

בין המקרים הללו לבין צדוק. על סמך מה הוא נוקט קמץ קיים בצדוקים?
 
למעלה