מתכוון אז צריך לשאול. אז אולי שקודם חברתך תחזור לגננת ותשאל אותה מיד אחרי שתשאל אותה את השאלה של ענת, למה היא התכוונה כשאמרה הכל בסדר חוץ מהפרדת תנועה. ואז גם אנחנו ניהיה חכמים ונוכל אולי לענות האם זה מצריך התערבות, מעקב או כוס קפה/שוקו טוב עם חברה....
התשובה של הגננת על פי גירסתך הזכירה לי מחזה של אלתרמן שנקרא פונדק הרוחות ויש בו דמות שאומרת המון מילים גבוהות בלי להגיד כלום. אם לגננת אין מושג למה היא אמרה ואין לה דוגמא ואין לה יכולת להראות אז באמת מה הפרוש של זה? אולי הפרוש שצריך לחקות לשנה הבאה ולקוות שתיהיה גננת שתיקח אחריות למילים שלה?