הפרדת נכסים

מהמכרים שלי. נדמה לי שזה היה נורא ברור

צריך להגיד את זה 300 פעם כדי שיפסיקו לשאול את אותה שאלה?
 

מלפפiן

New member
אהבתי את העיצה של סבתא


 
עצתה של סבתא שלך

היתה (מבלי לשמוע או להכיר אותה, כמובן) אחד הסימנים שלי ושל הבסיסט שבחרנו נכון.

יש לנו כמה וכמה חברים ומכרים קצת משוגעים, וכשגילינו איך אנחנו מגיבים לאופני המריבות והפרידות שלהם זה היה מאוד מבטיח.
 

smaak

New member
אני מאוד בעד

בעידן שבו אנשים מתחתנים באותו קצב שבו הם מתגרשים, יש מקום להיות מעשיים ורציונליים,
ולא לחשוב רק על סיפורי סינדרלה. הרבה זוגות מתחתנים ומגלים שזה לא זה.

בטח ובטח במקרה של נשים שיכולות ליפול קורבן לאלימות פיננסית. או סתם כאלה שלא יפרקו נישואים לא מאושרים רק בגלל שהן מפחדות מהלחץ הכספי הצפוי.

מישהו צעיר בדרך כלל לא צובר ממון או נכסים בעצמו, הוא יורש אותם.
והגיוני שאם מישהו ירש נכסים או כסף שעברו במשפחה, שהעניין יוסדר בטרם הנישואים. נכון שזה לא רומנטי וגם מעליב,
אבל צריך לשמור על עצמנו.
 
מה מעליב בזה?

אני ממש לא מבינה מה הרגשות העזים והשליליים שאנשים מרגישים נוכח הצורך המעשי וההגיוני לערוך הסכם ממון
 

smaak

New member
למשל

את ובח"ל עומדים להתחתן,
באים הוריו ואומרים- הבית הזה שאתם רוצים לקנות,
אנחנו רוצים לעזור לכם ולשלם חצי.
אבל זה אומר שאנחנו רוצים גם שהבית יהיה רשום על שמך נניח לא חצי חצי, אלא יחס אחר.

את אשתו לעתיד, נעלבת.
מה, את לא חלק מהמשפחה,
לא יהיו לכם נניח ילדים, שהם גם שלו, וזה יהיה גם הבית שלהם?
אתם לא בוטחים בי?

יש כאלה שיכולים או יכולות לקחת את זה קשה. בטח לפני חתונה, אירוע אמוציונלי (ורק בשביל הכיף, קפצי לבקר בפורום חתונות ותראי על איזה שטויות נכנסים שם להיסטריה).


אגב, אני גם מהאסכולה שטוענת שלא צריך לערוך מסיבת חתונה מפונפנת.
 
אם שילמתי חצי, אז 50% מהדירה צריך להיות

על שמי. אם שילמת חצי ואתה דורש ש-70% יהיה רשום על שמך זה באמת על פניו נשמע לא הוגן, אבל זה לא קשור כבר לעצם עריכת הסכם הממון כדבר מעליב. ולא, אני לא חלק מהמשפחה של בעלי. וגם לא רוצה להיות. הם לא חייבים לי כלום ואני, כמובן, לא חייבת להם כלום.
והחתונה שלנו תהיה חתונת עשר דקות בעירייה, בלי אורחים ובלי כיבוד
 

smaak

New member
בסדר, זו את, לא כולם כאלה

ויש מי שזה כן יעליב אותם. עם סיבה מוצדקת או לא..
 

smaak

New member
אגב, למען הסר ספק

אני יורשת רק חובות, אז אל תבנו עלי.
 
כשהתחתנו לא היה לנו רכוש לחשוב עליו...

פותר הרבה בעיות כשמתחילים את הדרך דלפונים יחד

ברור שלו הייתי מגיעה לנישואים שניים היום- לא הייתי מוותרת על הסכם ראוי, לאו דווקא בשבילי, אלא בגלל הילדות שלי ועתידן.
 
לא בישראל ולא בבריטניה

לא נתקלתי בזוגות שערכו הסכם ממון בחתונה ראשונה. אולי לנישואים ראשונים אנשים נכנסים במחשבה הרבה יותר אופטימית ממה שהם נכנסים לחתונה שניה ושלישית.

הסכם ממון זה כמו כל תעודת ביטוח אחרת וכמו כל אירוע ביטוח, מצריך ניהול סיכונים נכון. אני יכול לראות את שני הצדדים, מצד אחד זה לא תורם למערכת יחסים להכין תכנית יציאה מראש. מצד שני זה לא שאין סיכונים מסויימים שצריך להבטיח נגדם.

אגב, יצא לי להכיר כמה וכמה זוגות נשואים והרבה פחות גרושים. אני מומחה קטן מאד בסטטיסטיקה אבל מאלה שאני מכיר המספרים קרובים יותר ל-20% מאשר ל-40%, גם זה משפיע על הכנת הסכמי ממון.
 
למעלה