הפרדת נכסים

הפרדת נכסים

בספרד, אם זוג מתחתן בלי לערוך במפורש הסכם של הפרדת נכסים, הרי שהנישואים הם בעלי אופי של שיתוף כמובן מאליו. יוצאת מהכלל הזה רק קטלוניה, שבה על פי החוק הנישואים באופן אוטומטי הם עם הפרדת נכסים.
זה בכלל נראה לי מטורף שאנשים מתחתנים היום בלי הסכם ממון (ולהפתעתי לא מעט זוגות שאני מכירה- גם צעירים- נשואים ללא הסכם הפרדה).
נכון שגם בנישואים בעלי אופי של שיתוף, מה שנרכש על ידי אחד מבני הזוג לפני החתונה נשאר רק שלו, וכך גם מה שהוא יקבל בירושה בעת היותו נשוי. וזה עדיין נראה לי מקור לצרות, ולגמרי חסר אחריות, לא לעשות הסכמים ברורים לפני החתונה.
חברתי לעבודה טוענת שזה לא לעניין למדר את מי שיהיה בן זוגה ולסחוב אותו לעורכי דין ונוטריונים עוד לפני החתונה (היא עומדת להינשא בקרוב).
אמרתי לה שנראה לי, שבישראל רוב רובם של האנשים דווקא חושבים כמוני.
 

MayFebruar

New member
לפני שהתחתנו

שאלתי את בובי כמה פעם אם הוא רוצה לעשות הסכם, והוא לא רצה.
לי אין שום נכסים אבל לו יש כמה ובכל זאת הוא לא רצה לעשות הסכם.

אם חו"ח ניפרד, אני בספק שארצה את הדירה או כל סכום ממנה או מהנכסים האחרים. אקח את כלי הבית האהובים עלי, טאבלט ומצלמה וזהו
 

אספרסו2

New member
לא מאחל לך,

אבל למחוקק הנורבגי יש בטח מה להגיד במקרה כזה,
ולרוב לחוק יש הגיון מסוים.
 

MayFebruar

New member
כמובן, הנקודה שלי היא

שמה שזה לא יהיה אני לא אדרוש ממנו נכסים או כספים. ואם החוק יחליט שהוא זה שיקבל את כוסות היין או את אוסף הלה קרוסה, אני אוכל להמשיך בלעדיהם טוב מאוד.
 
אם יהיו לך ילדים ותצטרכי לפרנס אותם

ולתת להם גג
את תבקשי ממנו באבוהה חלק מהנכסים.
 

MayFebruar

New member
אני בספק

לא רק שלפי שהחוק הוא יצטרך לשלם מזונות, הוא גם יגדל אותם חצי מהזמן, המשמרות בנורבגיה הן שבוע אצל האמא ושבוע אצל האבא (במקרים רגילים).
ואם תהיה לי משכורת טובה (תכל"ס בנורבגיה כל משכורת היא טובה ומספקת)? למה שארצה את הנכסים שלו?
אני לא רואה שום סיבה למה אני צריכה לרצות או לקבל משהו שהוא עבד קשה בשבילו או ירש רק בגלל שהיינו נשואים.
 
ככה כולם אומרים בהתחלה

אחר כך זה נראה לגמרי אחרת, כשנכנסים הכעסים והטינות והמשקעים של זוגיות שנהרסה, מה גם שילדים זה בור בלי תחתית מבחינה כלכלית.
אני עומדת להתחתן והסכם הממון שאני אעשה הוא דרקוני והרמטי. טוב, אין לנו גם שום כוונות להביא ילדים לעולם אז הגירושים (שאני מקווה שלעולם לא יתרחשו) יהיו ממש פשוטים.
בן זוגי מקבל לגמרי בהבנה את התנאים שלי, ואם הוא היה מראה לי רבע פרצוף הייתי זורקת אותו לפח, כי מי שלא רוצה הסכם ממון הוא אחד שאני לא סומכת על טוהר כוונותיו.
 

MayFebruar

New member
אז לא לסמוך על בובי?


לי נראה (ולפי דבריו) שהוא בוטח בי, אחרת לא היה מתחתן איתי. ואני לא הייתי רוצה להתחתן עם מישהו שהכסף והנכסים שלו יותר חשובים לו ושחושד בי שאני רק רוצה לסחוט אותו.
 
תפסיקו לראות את זה כ"לא לסמוך"

אני מאד סומכת על בן זוגי, הוא איש סודי והחבר הכי טוב שלי (אחרת מי היה מתחתן איתו) ועדיין, דברים צריכים להיות לגמרי מסודרים בעניינים האלו.
זה שהוא מגן על נכסים שעבד קשה כדי להשיג אותם זה לא עושה אותו לחושד שאת רוצה לסחוט אותו, או שנכסיו חשובים לו יותר ממך. מה זה הדראמה קוויניות הזאת.
זה לא סותר בשום צורה את העובדה שאני מאמינה בו ובוטחת בו בכל לבי.
 

MayFebruar

New member
אותי זה מבלבל, מצד אחת את אומרת

שהיית 'זורקת לפח' מישהו שהיה 'מראה רבע פרצוף' על הסכם טרום נישואים, ומצד שני את בוטחת בבן זוגך. אם הוא לא היה מסכים עם ההסכם הדרקוני שלך, עדיין היית זורקת אותו לפח? (שאלה תיאורטית, לא מצפה ו מבקשת תשובה.)

בשבילי שום כסף ושום נכסים ושום מותרות או חפצים לא משתווים או חשובים יותר מבובי. אז אם בובי היה אומר לי שאם אני לא חותמת על הסכם כזה וכזה אין חתונה, אז כן, הייתי חושבת שהנכסים והכסף שלו יותר חשובים לו. ואז לא הייתי מתחתנת איתו ורק בגלל שלדעתי זה מראה שיש לו סדרי עדיפויות ששונים מאלו שלי, ואני רציתי להתחתן עם מישהו בעל סדרי עדיפויות דומים לשלי (שזה מה שעשיתי).

בסופו של דבר, מה שהכי חשוב לדעתי זה שאנחנו מאושרים ושלמים עם הבחירה שלנו (בבן זוג ובכן-או-לא-הסכם).
 
אני בוטחת בבן זוגי, בדיוק בגלל שהוא אחד כזה

שלא מזיז לו שאני רוצה הסכם ממון, (שיהיה כמובן לטובתי, כי לי יש דירה ולו אין).
אני בוטחת בו ואוהבת אותו, כי הוא בחיים לא יבקש ממני לעשות דברים שאני לא אוהבת לעשות, למרות שבעיניו זה סתם איזה קריזה שלי (למשל, אני לא מו בשום אופן לחתום על מכתב הזמנה לאביו הקשיש שיבוא לביקור מארגנטינה). הוא קרא באינטרנט שבעל הדירה אמור לחתום על המכתב, והבין לבד שזה דבר שאני לא מוכנה לעשות, וחסך מראש את הבקשה, והצורך שלי לסרב לבקשתו, והאי נעימות שהיתה יכולה להיווצר לי מזה. כזה הוא הגבר שלי, והחבר הכי טוב שהיה לי אי פעם. בגלל זה אני אוהבת אותו.
 
אני לא סירבתי, כי הוא לא ביקש

אני לא הייתי חותמת בשום פנים ואופן על מכתב ההזמנה שמומלץ לאזרחי ארגנטינה המגיעים לביקור משפחתי להצטייד בו.
זה מכתב רשמי שעושים דרך המשטרה.
אני אחת שלא חותמת אפילו על כרטיס ברכה אם זה לא ממש הכרחי בשבילי, וגם אז אני משלמת לעורך דין שיגיד לי אם לחתום ועל מה בדיוק.
ביקור של אבא שלו זה לא מאורע שמצדיק חריגה מהכלל הזה, או אי נוחות מצדי.
 

אספרסו2

New member
הליך מנהלתי

שנועד להיטיב עם האיש שאת טוענת שאת אוהבת.
ואת שללת ממנו את הזכות להזמין את אביו.


אם הוא פחד אפילו לבקש ממך ואת לא רואה בכך פסול
ורק חושבת על אי הנוחות שלך ,אז הסכם הממון ממחיש
את טיב היחס בינכם.
וטוב שטיב רוב היחסים אינם כאלה.
 
לא שללתי ממנו כלום

אבא שלו יגיע לבקר וידאג לחלופה אחרת במידה ויישאל למטרת הביקור.
אני הסכמתי לארח אותו פה בדירה 3 שבועות (!) תמימים, ולא הייתי עושה את זה בשביל אף אחד, כי אני לא סובלת לארח ובטח שלא לכל כך הרבה זמן. זה מקסים מצדי.
ובקשר ל"הליך מנהלתי", הבעיה של הרבה מאד אנשים זה שהם דוגלים בשיטת "סמוך על סמוכה" וחושבים שחתימה זה סתם איזה קישקוש, ולא מבינים, שחתימה שלהם על מסמך רשמי יכולה להביא איתה כאלו הסתבכויות והשלכות משפטיות, שעוד לא ברא השטן. תחתום אתה על מסמכים בשביל אנשים אחרים, אני מוותרת.
 

אספרסו2

New member
אז כן הזמנת את אביו

כי קודם היתה לך גירסה אחרת.
לפי ההתנהלות שלך אין לך מה לחפש את הבעיה אצל אנשים אחרים.
 
תלמד לקרוא

הזמנה רשמית לא היתה ולא תהיה
הסכמתי לקבל אותו אצלי בבית אבל אני לא מוכנה לחתום על שום מכתב, או לשאת בשום אחריות לגביו.
ההתנהלות המשובחת שלי הצילה אותי מלא מעט בעיות, ואני מאד שמחה שאני נזהרת ולא סומכת על סמוכה ומקשקשת חתימות בכל מיני מקומות. מומלץ מאד.
אני חיפשתי בעיות אצל אנשים אחרים? איפה?
 
למעלה