הפרדת חדרים

[einatfortwo]

הפרדת חדרים ../images/Emo53.gif

בוקר טוב, כפי שאתם רואים לפי השעה, עובר עלינו עוד לילה ללא שינה. ולעזרתכם: יואב ויובל בני 8 חודשים ושוקלים כמעט 9 ק"ג..טפו! אלא שלמרות נתוני המשקל הם מתעוררים המון בלילה. בערך שלוש שעות אחרי שהם הולכים לישון מתחילות ההתעוררויות. נכון, לפעמים יש בעיות "לגיטימיות": קקי, אוכל, מים, אמא! אבל בעיקר הם מעירים אחד את השני. כך שיש שני הורים שפוכים בבוקר ושני ילדים עצבניים ועייפים כל היום.(ואז הם ישנים המון אצל המטפלת). תשובה לשאלה שבוודאי תגיע: ניסינו לגרור אותם בלי שינה במהלך היום זה לא תרם לאיכות הלילות. כמו כן, ניסינו לתת להם יותר אוכל במהלך היום - מה שגרר הקאות, וניסינו לתת להם תוספת (קורנפלור, מגוון דייסות) לפני השינה אך ילדי לא מסכימים בשום אופן ויצא שכשהתעקשנו יואב ירד במשקל כי הוא שבת רעב! לשאלתי: האם להפריד חדרים בשביל לאפשר לכולנו שינה טובה יותר? לוגיסטית - המצב יהיה קשה יותר כי נצטרך לרוץ לשני חדרים נפרדים אם יתעוררו. מבחינתם - האם אני קורעת ומנתקת קשר? יש לציין כי בבקרים (התעוררות סופית) הם ממש קוראים אחד לשני עד שהשני מתעורר ואז מדברים וצוחקים וחבל לי להרוס את הקשר. עיזרו לי. עינת

 

[סאני2]

היי עינת

מה שאת מתארת עברנו בעבר. לשמחתי שמעתי לעיצות שקיבלתי מהפורום (זכורה לי התשובה של מיכל@) לא להפריד. כרגע ילדייך מתעוררים מהבכי של האחר אך עם הזמן הם לומדים להפנים והבכי לא מזיז להם (כך בכל אופן אצלנו). בנוגע לשינה גם אנחנו ניסינו תקופה מסויימת להקביל להן את שעות השינה במהלך היום, אך מהר מאוד הבנו שחוסר שינה לא תורם לשינה טובה, ועמוקה יותר בלילה. עינת, כיום הבנות שלי בנות שנה וארבעה חודשים (אוטוטו) והן עדיין מתעוררות לאכול. לעיתים מספיקות להן כמה לגימות ע"מ שיחזרו לישון ולעיתים הן גומעות כמעט בקבוק שלם (למרות שבשעה 2000 הן אכלו יפה). צורך או הרגל רע??? איננו יודעים, נכון לתקופה הזו אנחנו נענים לדרישות שלהן כשיגיע הרגע אנחנו נתחיל בתהליך גמילה. משום מה הרגע לא נראה לי רחוק.

 

[מיכל @]

זה מה שאנחנו עשינו../images/Emo4.gif

וזה לא אומר שזה היה טוב.

לתקופה מסויימת העברנו לול לחדר השינה ויובל ישן בו בלילה. אותי זה שיגע, כי זה אמר לשמור על שקט מוחלט וחושך גם בחדר השינה שלי. אז זו באמת היתה תקופה שבה הם התעוררו מכל רחש ובעיקר אחד מהבכי של השני (בערך בגיל 10 חודשים אני חושבת). העניין נפתר כשלימדנו אותם לישון. אז גם החלטנו שהם יצטרכו ללמוד לחיות אחד עם הבכי של השני, ותוך 3 ימים העניין נפתר. אבל הם כבר היו בני שנה וחודשיים אז. אין לי פתרונות יצירתיים לגיל 8 חודשים. אני יכולה להגיד שאנחנו הפרדנו, אבל אני לא חושבת שזה רעיון טוב.

 

[olal]

קראתי מאמר בעניין...

שאומר כמו שאורלי אמרה שבשלב מסויים התאום הישן מבין שהוא לא מרוויח כלום בזה שהוא מתעורר מבכי אחיו / אחותו והוא לומד להמשיך לישון. אצלי הבנות בנות 6 וחצי חודשים והן לא מתעוררות בלילה לאכול(מגיל חודשיים טפו טפו טפו - הן אוכלות תוספת של קורנפלור), אך קורה שאחת התאומות מתעוררת באמצע הלילה וברוב המקרים אחותה ממשיכה לישון שנת ישרים (שוב טפו טפו טפו). אני מקווה שהשלב הזה יגיע אצלך ומהר...

 

[תמי של הכוכבים]

שלום עינת

אני מאלה שכן גורסים שכדאי להפריד. אצלי הם לא ישנים ביחד בלילה כי אחד היה מעיר את השני. אבל בבוקר התאום שמתעורר ראשון רץ להעיר את השני בליטופים.-מחזה מדהים. אני לא חושבת שבשל ההפרדה הקשר בינהם נפגם. ואיכות הלילות בבית השתנתה.

 

[*שיר]

אנחנו הפרדנו זמנית בלבד בלילות ממש

ממש קשים של הוצאת טוחנות (שלוו בצרחות היסטריות). וגם אז זה היה רק חלק מהלילה. כל טקס השינה היה בחדר הילדים, וכאשר אחד מהם התעורר בצרחות הוא הועבר אחחר כבוד למיטה שבחדר המשחקים (אגב, ככה גם עלינו על העובדה שהרבה יותר נוח להם לישון במיטות נוער). כמו שאמרו, עם הזמן הם מתרגלים לצרחות/קריאות ומפסיקים להתעורר.

 

[אפונת הגינה]

גם אנחנו כמו *שיר הוצאנו רק בלילות

קשים מההתעוררות הראשונה או השניה. היום (גיל שנתיים וחצי) אחד יכול לצרוח והשני לא יקום. שמיעה סלקטיבית...

 

[einatfortwo]

האם יש פיתרון יצירתי אחר?

תודה לכל מי שכבר ענה. שאלתי היא: מה עושים? חוץ מלחכות שהזמן יעשה את שלו כמובן. האם יש מנגנון אחר של שימור השינה? עינת