הפרדוקס של חיינו.
הפרדוקס של חיינו הוא:שיש לנו בינינים יותר גבוהים,אך אופי קצר יותר כבישים מהירים יותר ורחבים,אך נקודות מבט צרות יותר. אנו מבזבזים אך יש לנו פחות,קונים יותר אך נהנים פחות. יש לנו בתים גדולים יותר,אך משפחות קטנות יותר,יותר מחויבות ופחות זמן. יש לנו יותר תארים,אך פחות שכל ישר,יותר ידע ופחות שיקוליי דעת. יותר מומחים אך יותר בעיות,יותר תרופות ופחות בריאות. הכפלנו את רכושינו,אך צימצמנו את ערכינו. אנחנו מדברים הרבה,אוהבים פחות,ושונאים יותר מידי. למדנו לבנות חיים לעצמנו,אך איננו חיים אותם במלואם.(...) הגענו לירח-חזרנו ממנו ואיננו סובלנים כלפי הזולת. הקפנו את החלל החיצון אך לא את הפנימי..ניקינו את האויר, אך זיהמנו את נפשנו. אנו בעליי הכנסות גבוהות אך ללא מוסר,הגברנו את הכמות צימצמנו באיכות. אלו זמנים של אנשים יותר גבוהים עם אופי יותר חלש. עם יותר ``צחוק`` אך פחות מאושרים,יותר אוכל ופחות תזונה. אלו ימים של שתי משכורות שנכנסות הביתה, אך יש יותר גרושים. אלו זמנים של בתים יותר יפים ומשפחות מופרדות. זהו זמן שמבלים מול חלון ראווה ופחות מאחוריי הדלת. זו העת שבה התכנולוגיה יכולה לקרב אלייך מסר זה,ובאותו זמן להחליט שהינך יכול לשנות. ``אל תשמור שום דבר למאורע מיוחד-כל יום שאתה חי הינו מיוחד`` ולכן: קרא יותר ונקה פחות,שב במרפסת-תהנה מהנוף-בלי להסתכל אך ורק בעשבים השוטים ,בלה יותר זמן עם משפחתך וחברייך ופחות זמן בעבודה. החיים הם רצף של חוויות - להנות מהם- לא רק עלמנת לשרוד. השתמש בכלים חדשים,לבש בגדייך החדשים אפילו רק כדי ללכת לסופר. אל תשמור את הבושם היקר למסיבה המיוחדת-השתמש בו בכל פעם שמתחשק לך. המשפטים:``יום אחד..`` ו-``אי פעם``-סלק אותם משפתייך,אם יש דבר ששווה לעשותו,להקשיב לו,להתבונן בו-הזמן הוא עכשיו (!). אם היינו יודעים כמה זמן חיים נותר לנו,בטח היינו רוצים לבלות עם האהובים עלינו. מבקרים במסעדות ובמקומות היפים לנו- כ``כ מעט דברים היו מכעיסים אותנו לו ידענו כמה החיים קצרים...היינו מחדשים קשרים עם חברים שמזמן לא פגשנו. היינו כותבים את אותם מכתבים שתמיד רצינו. היינו חוזרים ואומרים להורינו,אחינו,למשפחה ולחברים כמה ב א מ ת אנו אוהבים אותם. לכן אל תנסה לעצור ולשמור שום דבר שיוכל להוסיף חיוך ואושר לחיים, כל יום,כל שעה,כל שבוע-זה משהו מיוחד.!!
הפרדוקס של חיינו הוא:שיש לנו בינינים יותר גבוהים,אך אופי קצר יותר כבישים מהירים יותר ורחבים,אך נקודות מבט צרות יותר. אנו מבזבזים אך יש לנו פחות,קונים יותר אך נהנים פחות. יש לנו בתים גדולים יותר,אך משפחות קטנות יותר,יותר מחויבות ופחות זמן. יש לנו יותר תארים,אך פחות שכל ישר,יותר ידע ופחות שיקוליי דעת. יותר מומחים אך יותר בעיות,יותר תרופות ופחות בריאות. הכפלנו את רכושינו,אך צימצמנו את ערכינו. אנחנו מדברים הרבה,אוהבים פחות,ושונאים יותר מידי. למדנו לבנות חיים לעצמנו,אך איננו חיים אותם במלואם.(...) הגענו לירח-חזרנו ממנו ואיננו סובלנים כלפי הזולת. הקפנו את החלל החיצון אך לא את הפנימי..ניקינו את האויר, אך זיהמנו את נפשנו. אנו בעליי הכנסות גבוהות אך ללא מוסר,הגברנו את הכמות צימצמנו באיכות. אלו זמנים של אנשים יותר גבוהים עם אופי יותר חלש. עם יותר ``צחוק`` אך פחות מאושרים,יותר אוכל ופחות תזונה. אלו ימים של שתי משכורות שנכנסות הביתה, אך יש יותר גרושים. אלו זמנים של בתים יותר יפים ומשפחות מופרדות. זהו זמן שמבלים מול חלון ראווה ופחות מאחוריי הדלת. זו העת שבה התכנולוגיה יכולה לקרב אלייך מסר זה,ובאותו זמן להחליט שהינך יכול לשנות. ``אל תשמור שום דבר למאורע מיוחד-כל יום שאתה חי הינו מיוחד`` ולכן: קרא יותר ונקה פחות,שב במרפסת-תהנה מהנוף-בלי להסתכל אך ורק בעשבים השוטים ,בלה יותר זמן עם משפחתך וחברייך ופחות זמן בעבודה. החיים הם רצף של חוויות - להנות מהם- לא רק עלמנת לשרוד. השתמש בכלים חדשים,לבש בגדייך החדשים אפילו רק כדי ללכת לסופר. אל תשמור את הבושם היקר למסיבה המיוחדת-השתמש בו בכל פעם שמתחשק לך. המשפטים:``יום אחד..`` ו-``אי פעם``-סלק אותם משפתייך,אם יש דבר ששווה לעשותו,להקשיב לו,להתבונן בו-הזמן הוא עכשיו (!). אם היינו יודעים כמה זמן חיים נותר לנו,בטח היינו רוצים לבלות עם האהובים עלינו. מבקרים במסעדות ובמקומות היפים לנו- כ``כ מעט דברים היו מכעיסים אותנו לו ידענו כמה החיים קצרים...היינו מחדשים קשרים עם חברים שמזמן לא פגשנו. היינו כותבים את אותם מכתבים שתמיד רצינו. היינו חוזרים ואומרים להורינו,אחינו,למשפחה ולחברים כמה ב א מ ת אנו אוהבים אותם. לכן אל תנסה לעצור ולשמור שום דבר שיוכל להוסיף חיוך ואושר לחיים, כל יום,כל שעה,כל שבוע-זה משהו מיוחד.!!