הפעם מבחינה נפשית

[roro41]

הפעם מבחינה נפשית

אני בשבוע 16 מאז אתמול יש לי חרדות , כל דבר קט מדאיג אותי בקשר להריון הזה
כמובן שהושג אחרי המון נסיונות , 3 פעמים במיון עקב דימוים , הריון שתחיל עם תאומים ואחד מהם פרש בשבוע 11
כנראה שבגלל זה היו דימוים , חוות דעת שונות אצל רופאים שלא נתנו לי תשובה מדויקת בקשר לדימום
הדימום נשאר ליום ואז הפסיק כך 27 יום , יש אפילו שאמרו לי שזה ווסת בהריון שזה משהו שגם קורה לנשים
היום יש לי הפרשות לבנות ללא ריח , הבנתי שזה תקין אבל עדיין דואגת
בקיצור כל דבר מעצבן אותי ומוציא לי את האוויר , אני מורה לכן אני בחופשה יש לי כל כך הרבה זמן פנוי להתעסק
עם כל מיני שטויות שצצות בראש שלי , סביבי נראה לי שפשוט מאסו אותי ובצדק מרוב שהתבכיינתי והייתי אובססית
מדאיג אותי שאני מאוד לחוצה, במתח , חיה כדי ללכת לבדיקות , אין לי איכות חיים ,
ניסיתי לקרוא , לטיל , ללכת להסתפר אפילו . לשנות גישה ואני עובדת על עצמי אבל ברגע אחד
שמשהו נראה לי לא בסדר כולי חרדות !
אני דואגת לעובר שלי יכול להיות שהוא מרגיש את המתח הזה? קראתי גם שמתח עלול להביא ללידה מוקדמת
ופשוט אין לי איך להתמודד עם המתח , אני כל הזמן בבית לבד, בעלי עובד עד הלילה , ולקח את האוטו
אני יודעת שאני מגזימה אבל אני רוצה לצאת מהמתח הזה , הדרך עדיין ארוכה לפניי
יכול להיות שכל המתח הזה יעלם אחרי הסקירה המוקדמת? או יכול להיות שהוא עלה בגלל שהבדיקה מחרתיים
ואני לא מפסיקה לחשוב על התוצאות
וגם אני דואגת כי אמרו לי שתוצאת החלבון העוברי יכולה להיות מטעה בגלל שההריון התחיל כתאומים
בקיצור אני מכניסה לראשי סרטי מתח ומשיקה אותם
עצות תתקבלנה בברכה ..

 

[polly121]

אף פעם לא הגעתי לשלבים שלך, אבל מכירה את זה

(ראי את השרשור שלי למטה)

היום החלטתי שאני לא מתמכרת לחרדות ולמתח. הבנתי שזה ממכר ושזה כמו מין מפלצת כזאת שברגע שהיא יוצאת אני חייבת להאכיל אותה כל הזמן.
אני שונאת להרגיש ככה, למרות שלפעמים אם נדמה לי שמשהו לא בסדר אני גם מגיבה במתח ישר. זה בסה"כ טבעי וזה מובן.
אבל איך אמרה לי האחות המחלקה? "את יודעת מתי הכל בסדר? כשאת מחזיקה תינוק בידיים אחרי הלידה. אז ורק אז את תוכלי לדעת שהכל בסדר. ככה זה הריון וצריך לשחרר את זה".

ברור שקשה יותר לעשות מאשר להגיד.

המתח והחרדה זה סבל. מה עם פעילויות כמו שחייה, או התמכרות לסדרות טלוויזיה? אסקפיזם עובד בשבילי יופי. גומרת עונה בכמה ימים..

 

[moonlight37]

גם אני מורה בחופשה ומבלה בפורומים

מציעה לך : לעשות רשימה של דברים שאת אוהבת ורצית לעשות בחופש ו.. לעשות . להיפגש עם חברים/ות זה מאוד מסיח את הדעת . גם אני הייתי מוטרדת מאוד בשבוע שלך ורציתי אולטרסאונד לעיתים דחופות אבל לאט לאט נרגעתי והבנתי שוגע חיוני להריון ( אני יודעת שקל להגיד ) . אם את בחופש אולי כדאי גם לאפות ולבשל , כל דבר שיסיח את דעתך ( כך גם הבעל ייהנה )

. את בשליש שני כמעט עברת חצי ... בטוח ישנה דרך לרוגע .

 

[בדרך להיות אמא10]

מציעה טיפול אלטרנטיבי

דיקור, שיאצו, עיסוי, ריקוד ותנועה וכו, או מקצועי (פסיכולוגי) להתמודדות עם המתח.

אל תשארי איתו לבד, וחבל שתסבלי בדרך..

 

[moonlight37]

גם אני חזרתי לשיאצו ורפלקסולוגיה

בדקתי אחרי שבוע 22 אם אפשר והלכתי במכבי טבעי למטפלות שמתמחות בטיפול אלטרנטיבי כמו שיאצו לנשים בהריון . מאוד נהנית

 

[עוגי555]

קודם כל - חיבוק

מבינה אותך מעמקי ליבי.
אני הבנתי שזו ממש סחרחרת, מערבולת שלא יתן לצאת ממנה...
אני בשבוע 17.
גם לי היה חשק ללכת כל שבוע לאולטרא ולא עשיתי זאת.
המון המון עבודה עצמית.
המון.
נסיון לשלוט במחשבות שיש לי - ויש לי - לשים אותן בצד ולהתחבר לתמימות שבהריון.
כמו שחלמנו, פשוט נעים ונחמד ללא שום עניינים.
גם אני רצתי לבית חולים עם דימום. זה היה יום קשה.
התאכזבתי מהסקירה המוקדמת ובדיוק אתמול הייתי בסרט הייתכן שיש לי עובר ללא אברי מין
יכלתי גם לא לישון בגלל זה אבל המשכתי קדימה והגעתי היום לבדיקה רגועה.

לי יש ממש מצב של פוסט טראומה מהטיפולים. עברתי דברים קשים, קשים מאוד.
הם צפים ועולים ומציפים אותי בעצב.
אני מנסה לחשוב קדימה ולא אחורה.
יש לי חרדות לגבי הילד. מנסה להגיד לעצמי שהוא יצא מתוק ובריא ויפה ושמח. ובריא בריא בריא עם כל האיברים...

אני לא יודעת אם תרגעי. אני גם חשבתי שאחרי כל בדיקה אני ארגע. נרגעתי אמנם מעט אבל העיקר היה להרגע עוד לפני.
אני מאוד עסוקה. זה עוזר לי.
בימים האחרונים אני בוכה הרבה. אתמול ראיתי שהולך להיות לי יום של בכי אז הגעתי לעבודה ארבע שעות מוקדם. הסחת דעת מושלמת +שכר.

מפליא אותי עולמינו, מטופלות הפוריות. נכון לכל הרניוית יש חששות, אבל לנו יש חששות מיוחדים.
זר לא יבין.
כולם חושבים שאנו יושבות לנו על זרי הדפנה תופחות לנו בנחת בעוד שיש סערות משתוללות בגופינו.

אני מקווה ממש בימים הקרובים להתחיל בהליכות בפארק הקרוב ואולי גם יוגה.
מאמינה ויודעת מנסיון שההליכות יעזרו לי למצב באופו ניכר. האם את עושה התעמלות?
בשבועות הראשונים מוב הבחילה אכלתי זבל והרבה מיצים ממותקים.
זה מחרבן מצב רוח. האם את שמה לב מה את אוכלת?
שותה מספיק מיים? אלה דברים מסביב שיכולים להכביד.

בסופו של דבר, הכי טבעי כל החששות הללו, אבל אני מאמינה שאנו ממש נתחרט שלא נהנינו מההריון...
אנ החלטתי להתעשת ולהתחיל להנות עם המבט קדימה ולא אחורה (שזו הנטיה שלי)
קל זה לא יהיה אבל יהיה שווה
מגיע לנו, הנחת הזו, ממש מגיעה לנו.

בהצלחה

 

[פונפונית6]

 

[צוללתזהובה]

יוגה זה הדבר הכי מרגיע ומשמח שקרה לי בהריון

אני ממליצה לך בחום לנסות
וחיבוק
ההריון הזה הוא רכבת הרים מסחררת, שבמקרה של כולנו כאן החלה הרבה לפני ההריון
אני מנסה להזכיר לי שזה חלק מזה, שכולן עוברות את הטלטלות, את הבשורות הקשות והמלחיצות (כולן!) וזה חלק מהעניין

וסליחה על הרוחניות (זה הכי לא אני), אבל ביוגה כל הזמן מנסים לתרגל תחושה של הנאה מההווה, מהרגע, בלי לחשוב על העתיד והעבר
זה סופר קשה, אבל זה נורא נכון ורלוונטי בהריון, לסמוך על הגוף ועל עצמך ולקבל את כל מה שקורה כטבעי ונכון

חיבוק נוסף ובשורות שמחות

 

[roro41]

עידכון

תודה רבה לכולן כנראה שזה היה המתח של לפני הסקירה המוקדמת
אני עשיתי שקיפות ולא עשיתי ב.דם אחרי כי אז היו תאומים ואמר לי הרופא שאין צורך !
לכן נשארתי במתח, סקירה מוקדמת אתמול תקויה חוץ מהגפיים שפחות מגיל ההריון בכמה ימים ובטווח הנורמה
חושבת שאין צורך לדאוג
בנסיעה הדרך אותו דרך של הטיפולים ואז בבוקר כל התחושות של הטיפולים והדאגות הכל צץ פתאום
ורק היום בבוקר הבנתי שאני בהריון ליתר דיוק עיקלתי ואז הבכי והזכרונות של הטיפולים הקשים הכל עלה מחדש
תודה לאל יש בתוכי בת לזכור את התנועות שלי בסקירה גורם לי לבכות שוב
כנראה שרק בימים אלה אני מאמינה שאני בהריון אני פשוט מתחילה להאמין ולאהוב ולעכקל
כל כך רציתי בת שזה פשוט גורם לי לבכות
וכן בעלי רצה בן ומשפחתי ומשפחתו רצו בן
אבל מי שואל מה הם רוצים אני זאת שהלכתי לטיפולים , הבת הזאת היא שלי !
הייתי בדלימה כי בעלי רצה בן ורציתי לשמח אותו אבל אני בטוחה שישמח יותר כשיראה אותה מתפנקת ונקשרת אליו
מקווה לטוב תמיד