ישראלי אחד
New member
הפעם הריאשונה שלי!
ובו יסופר ואף יתואר על הפעם הריאשונה שלי. אזהרה: הכתובים הבאים מכילים חומרים פורנוגרפיים ולכן אינם ראויים לקריאה!! באחד מימי השבוע שעבר ישבתי לי בתמימות ושיפלות רוח במשרד בו אני עובד. עיניי בוהות במסך המחשב המרצד. 80% ממוחי נמצאים באי טרופי קסום בינות לגלים כחולים כשעל החוף הלבן מחכות לי שתי עלמות חן מדהימות ובידן בירה קרה. ואילו ה-20% הנותרים מנסים לפענח את המספרים שמרצדים מיתמים על המסך. ואז..... קריאה רמה בשמי נשמעה מאגף אחר במשרד. ואני? אני שמשתוקק להמשיך בטיולי באי הקסום ניסיתי להתעלם. אבל שוב ושוב ניתק את חוט מחשבתי אותו קורא נודניק. בחוסר רצון בולט עניתי חלושות אולי יעזוב אותי הנ"ל? "בוא בוא כדאי לך שלא תפסיד." נו טוב הסקרנות גברה עליי והואלתי בטובי לנתק את ישבני מכיסאי. אחד מקבלני המשנה שלנו (תושב טירה אשר במשולש) הביא את ביתו בברית האירוסים ולכבוד האירוע הכל כך לא מעניין פינק אותנו בתקרובת תוצרת טירה. אל מול עיניי ניגלה מגש שניראה כמו אותה בקלווה טעימה מימים ימימה. התכבדתי בגליל דביק ששברי פיסטוקים מעטרים את גבו השחום ושחררתי ביס עדין כצפונבון שטועם בקלילות ועדינות. ואז.......... בפי נתערבבו להם טעמים שלא טעמתי מימיי הרגשתי כיצד הבצק הנ"ל מתנה אהבים עם לשוני. הפיסטוקים מתעלסים להם בחישקוקים עם שיניי. וגבינה! כן גבינה רכה וחמימה משגלת כל פינה בחיכי. מיד הרגשתי כיצד מאדימות להן פניי. ציפורניי נחשפו ארוכות ומחודדות. ניבי שיניי התארכו. וקצף של אמסטל יצא לי מהפה. כל שהצלחתי לנהום לעבר הסובבים אותי היה: "היזהרו מי שנוגע בטעים הטעים הזה דמו בראשו! זה שלי ורק שלי". לאחר כיומיים כשחזרתי להכרתי השפויה למחצה ביררתי מה הוא זה אותו מאכל. ונאמר לי שאכלתי כנאפה. מעדן מלכים הוא! ואפילו שקלתי התאסלמות למען יהא הוא זמין יותר אליי. איך זה שלא נודע לי עד כמה מדהים טעמו? איכה זה פסח עליי העונג הנ"ל כל השנים? ולכם האומללים שעדיין לא בא אל קירבם מעדן זה היזהרו מתופעות הלוואי כדוגמת: אנחות,גניחות,רעידות,ואפילו שמעתי על אורגזמה פומבית שעלולות לצוץ בטעימה הריאשונה!
ובו יסופר ואף יתואר על הפעם הריאשונה שלי. אזהרה: הכתובים הבאים מכילים חומרים פורנוגרפיים ולכן אינם ראויים לקריאה!! באחד מימי השבוע שעבר ישבתי לי בתמימות ושיפלות רוח במשרד בו אני עובד. עיניי בוהות במסך המחשב המרצד. 80% ממוחי נמצאים באי טרופי קסום בינות לגלים כחולים כשעל החוף הלבן מחכות לי שתי עלמות חן מדהימות ובידן בירה קרה. ואילו ה-20% הנותרים מנסים לפענח את המספרים שמרצדים מיתמים על המסך. ואז..... קריאה רמה בשמי נשמעה מאגף אחר במשרד. ואני? אני שמשתוקק להמשיך בטיולי באי הקסום ניסיתי להתעלם. אבל שוב ושוב ניתק את חוט מחשבתי אותו קורא נודניק. בחוסר רצון בולט עניתי חלושות אולי יעזוב אותי הנ"ל? "בוא בוא כדאי לך שלא תפסיד." נו טוב הסקרנות גברה עליי והואלתי בטובי לנתק את ישבני מכיסאי. אחד מקבלני המשנה שלנו (תושב טירה אשר במשולש) הביא את ביתו בברית האירוסים ולכבוד האירוע הכל כך לא מעניין פינק אותנו בתקרובת תוצרת טירה. אל מול עיניי ניגלה מגש שניראה כמו אותה בקלווה טעימה מימים ימימה. התכבדתי בגליל דביק ששברי פיסטוקים מעטרים את גבו השחום ושחררתי ביס עדין כצפונבון שטועם בקלילות ועדינות. ואז.......... בפי נתערבבו להם טעמים שלא טעמתי מימיי הרגשתי כיצד הבצק הנ"ל מתנה אהבים עם לשוני. הפיסטוקים מתעלסים להם בחישקוקים עם שיניי. וגבינה! כן גבינה רכה וחמימה משגלת כל פינה בחיכי. מיד הרגשתי כיצד מאדימות להן פניי. ציפורניי נחשפו ארוכות ומחודדות. ניבי שיניי התארכו. וקצף של אמסטל יצא לי מהפה. כל שהצלחתי לנהום לעבר הסובבים אותי היה: "היזהרו מי שנוגע בטעים הטעים הזה דמו בראשו! זה שלי ורק שלי". לאחר כיומיים כשחזרתי להכרתי השפויה למחצה ביררתי מה הוא זה אותו מאכל. ונאמר לי שאכלתי כנאפה. מעדן מלכים הוא! ואפילו שקלתי התאסלמות למען יהא הוא זמין יותר אליי. איך זה שלא נודע לי עד כמה מדהים טעמו? איכה זה פסח עליי העונג הנ"ל כל השנים? ולכם האומללים שעדיין לא בא אל קירבם מעדן זה היזהרו מתופעות הלוואי כדוגמת: אנחות,גניחות,רעידות,ואפילו שמעתי על אורגזמה פומבית שעלולות לצוץ בטעימה הריאשונה!
