unprodigal daughter
New member
"הפעם הראשונה"
היי-קודם כל-אני בת!!! חשבתי שזה יהיה ברור בגלל שבחרתי דווקא בשם unprodigal daughter אבל מסתבר שלא הנחתי נכון.. תודה על כל ה"ברוכה הבאה"... ובכן,מכיוון ששאלתם על היסטורית האלאניס שלי,אני אנסה לתמצת אותה בקצרה (בטח אתם שאלתם מנימוס-אבל עכשיו נדפקתם בגלל שברגע שמתחילים לדבר איתי על אלאניס,אני פשוט לא מסוגלת לסתום את הפה...). ובכן,הכל התחיל אי שם בסוף כתה ד' (אם אני זוכרת נכון...)- בדיוק כאשר YOK יצא לו לאוויר העולם. אחותי,שחיבבה את אלאניס,הביאה הביתה את JLP מחברה שלה. יום אחד (טוב,בעצם זה לא היה סתם יום אחד-אם להיות קצת דרמטיים-זה היה היום ששינה את חיי...),היה לי מאוד משעמם וגמלתי בליבי ללכת להציק לאחןתי (תחביב אהוב עד מאוד). אחותי,שחפצה לנער אותי מעליה, נתנה לי את JLP (סתם כי זה היה הדיסק הראשון שהיא מצאה)ןשלחה אותי להקשיב לו ולעזוב אותה לנפשה. אני ממש זוכרת את ההקשבה הראשונה שלי כאילו זה היה אתמול... הרי הייתי ממש קטנה וטיפשה (בכיתה ד' רק מתחילים ללמוד אנגלית),כך שמיותר לציין שכמעט ולא הבנתי כלום ממה שהיא שרה,אבל כל-כך אהבתי את הקול שלה ואת המוזיקה עצמה... אני ממש זוכרת שב-AIRW ,בקטע של השקט,ממש ניבהלתי כי חשבתי שהרסתי משהו,וכבר דימינתי במוחי כיצד אחותי הורגת אותי,אבל אז,כשהקול של אלאניס חזר,זה היה אחד הדברים המרגיעים ביותר בחיי... וכך הייתי לי,ילדה קטנה בכתה ד' ה' ו-ו' , יושבת לי בבית מול מילון אוקספורד ענק ומפרשת לי מלה במלה, ומנסה להבין בדיוק למה אלאניס התכוונה. זאת הייתה ממש אובסיסייה(וזה עדיין כך...). בתקופת כתה ו'-ז' הייתי מקשיבה לJLP ממש כל היום פעם אחרי פעם אחרי פעם...(וכשאני מקשיבה למוזיקה אני לא עושה שום דבר תוך כדי-אני יושבת ליד המערכת,עם המילים-לא חשוב שאני כבר יודעת אותם במילא-אני חייבת להסתכל עליהם תוך כדי שמיעה,וחושבת רק על מה שאני שומעת,ועל איך זה מתקשר לי לחיים-אני מניחה שבזה אני קצת מוזרה...). אז בתקופה שבה כולם הקשיבו לספייס גירלז או מה שזה לא יהיה, אני הסתגרתי לי בחדר והקשבתי אך ורק לאלניסל'ה... תמיד החברים שלי צוחקים עלי ואומרים לי שבקושי השתנתי במשך השנים...(אבל מצד שני, להם יש תקופות מביכות עד מאוד-פוסטרים של בויזון על הקירות-כך שאולי עדיף לא להשתנות!!!- ואני מצטערת מראש אם יש פה מישהו שמחבב את בויזון...). זה רק מה שקשור ל'פעם הראשונה שלי' עם JLP , אבל מכיוון שכבר אין לי כוח לכתוב- אני מקלידה ממש כמו צב ,וגם בגלל שבטח הפסקתם לקרוא כבר מזמן (מישהו?) אני אפסיק לבינתיים-אך אני עוד אחזור עם שאר החלקים של ההיסטוריה שלי עם אלאניס (וזה איום-ראו הוזהרתם!). אולי כבר דנתם על זה (בעצם בטוח שכבר דנתם על זה), אבל בכל זאת,אולי כל אחד יספר על הפעה הראשונה שהוא שמע את אלאניס-איזה שיר הוא שמע,ומה הוא הרגיש... אני כבר סיפרתי את שלי
(דרך אגב-קוראים לי עדי ואני בת 17...)
היי-קודם כל-אני בת!!! חשבתי שזה יהיה ברור בגלל שבחרתי דווקא בשם unprodigal daughter אבל מסתבר שלא הנחתי נכון.. תודה על כל ה"ברוכה הבאה"... ובכן,מכיוון ששאלתם על היסטורית האלאניס שלי,אני אנסה לתמצת אותה בקצרה (בטח אתם שאלתם מנימוס-אבל עכשיו נדפקתם בגלל שברגע שמתחילים לדבר איתי על אלאניס,אני פשוט לא מסוגלת לסתום את הפה...). ובכן,הכל התחיל אי שם בסוף כתה ד' (אם אני זוכרת נכון...)- בדיוק כאשר YOK יצא לו לאוויר העולם. אחותי,שחיבבה את אלאניס,הביאה הביתה את JLP מחברה שלה. יום אחד (טוב,בעצם זה לא היה סתם יום אחד-אם להיות קצת דרמטיים-זה היה היום ששינה את חיי...),היה לי מאוד משעמם וגמלתי בליבי ללכת להציק לאחןתי (תחביב אהוב עד מאוד). אחותי,שחפצה לנער אותי מעליה, נתנה לי את JLP (סתם כי זה היה הדיסק הראשון שהיא מצאה)ןשלחה אותי להקשיב לו ולעזוב אותה לנפשה. אני ממש זוכרת את ההקשבה הראשונה שלי כאילו זה היה אתמול... הרי הייתי ממש קטנה וטיפשה (בכיתה ד' רק מתחילים ללמוד אנגלית),כך שמיותר לציין שכמעט ולא הבנתי כלום ממה שהיא שרה,אבל כל-כך אהבתי את הקול שלה ואת המוזיקה עצמה... אני ממש זוכרת שב-AIRW ,בקטע של השקט,ממש ניבהלתי כי חשבתי שהרסתי משהו,וכבר דימינתי במוחי כיצד אחותי הורגת אותי,אבל אז,כשהקול של אלאניס חזר,זה היה אחד הדברים המרגיעים ביותר בחיי... וכך הייתי לי,ילדה קטנה בכתה ד' ה' ו-ו' , יושבת לי בבית מול מילון אוקספורד ענק ומפרשת לי מלה במלה, ומנסה להבין בדיוק למה אלאניס התכוונה. זאת הייתה ממש אובסיסייה(וזה עדיין כך...). בתקופת כתה ו'-ז' הייתי מקשיבה לJLP ממש כל היום פעם אחרי פעם אחרי פעם...(וכשאני מקשיבה למוזיקה אני לא עושה שום דבר תוך כדי-אני יושבת ליד המערכת,עם המילים-לא חשוב שאני כבר יודעת אותם במילא-אני חייבת להסתכל עליהם תוך כדי שמיעה,וחושבת רק על מה שאני שומעת,ועל איך זה מתקשר לי לחיים-אני מניחה שבזה אני קצת מוזרה...). אז בתקופה שבה כולם הקשיבו לספייס גירלז או מה שזה לא יהיה, אני הסתגרתי לי בחדר והקשבתי אך ורק לאלניסל'ה... תמיד החברים שלי צוחקים עלי ואומרים לי שבקושי השתנתי במשך השנים...(אבל מצד שני, להם יש תקופות מביכות עד מאוד-פוסטרים של בויזון על הקירות-כך שאולי עדיף לא להשתנות!!!- ואני מצטערת מראש אם יש פה מישהו שמחבב את בויזון...). זה רק מה שקשור ל'פעם הראשונה שלי' עם JLP , אבל מכיוון שכבר אין לי כוח לכתוב- אני מקלידה ממש כמו צב ,וגם בגלל שבטח הפסקתם לקרוא כבר מזמן (מישהו?) אני אפסיק לבינתיים-אך אני עוד אחזור עם שאר החלקים של ההיסטוריה שלי עם אלאניס (וזה איום-ראו הוזהרתם!). אולי כבר דנתם על זה (בעצם בטוח שכבר דנתם על זה), אבל בכל זאת,אולי כל אחד יספר על הפעה הראשונה שהוא שמע את אלאניס-איזה שיר הוא שמע,ומה הוא הרגיש... אני כבר סיפרתי את שלי