הפעם הראשונה....../images/Emo12.gif
חצי שנה היינו בקשר ובחודשיים האחרונים חברים. הוא היה גדול מימני בארבע שנים והשתחרר מהצבא זה מקרוב. אני, ילדה בת 17 שרוצה אבל פוחדת ברחתי שוב ושוב ברגע האחרון. הנגיעות שלו היו נפלאות, הייתי חוזרת לחדרי, למיטתי אחרי בילוי איתו, חושבת ומפנטזת עליו. נכנסת לתוך עולם התשוקה שביני לביני ובכוחות עצמי. בודקת את הרגישות של שדי, של הפטמות הבתוליות של איזור חלצי, של שפתי תאוותי ושל כפתור הפרח הקסום. ואח"כ כאשר הייתי גומרת, שקעתי בשינה. הבוקר נשא איתו את אותו התיסכול....למה ברחתי..? יום שיש אחד, לפני בילוי שיגרתי שכזה הגעתי כאשר גמלה בליבי החלטה הפעם לא אשים לו גבולות. אני רוצה, רוצה שהוא יחדור לתוכי רוצה להפרד מבתולי המענים. התנאים היו מושלמים, הוריו נסעו לבית מלון ולא הייתי צריכה לחשוב ולחשוש מהאנקות הנשמעות מימני בעת שיגע בי. בפעמים אחרות בהן התנשקנו בטירוף כאשר אצבעותיו טיילו על השפתיים המתוחוח והעדינות שתמיד באורח פלא תמיד הזמינו אותו אל הפתח הצר שבין רגלי, כבשתי את נאקותי שאימו להתפרץ בלי שליטה. "הלילה זה הלילה" שיננתי את המשפט. נדמה לי שהוא היה עסוק בזה לפחות כמוני שכן הפעם היציע שנלך אליו לפני שנפגוש את החברים. נענתי בהתלהבות אך גם מסויגת משהו לאור קצב פעימות הלב שהתרגשו ובאו. נידמה היה לי שעצם הצעתו שבאה עם הקול החודר שלו גרמה לפיטמות להזדקר בהתרגשות וללחלוחית מרומזת בין רגלי. הוא בא לקחת אותי בג´יפ של אימו. אהבתי את הג´יפ הזה תמיד שמר על הסודות. התישבתי על הכורסא של אביו מנסה להיות משוחררת, להתנתק מהמתח. הופעתי שאני לא מעינת שוב בהחלטה ורק חיכיתי לנשיקה. הוא בנימוס שאל על שתיה ואוכל ואני?....לא לא לא... התישב על הספה, חיפש משהו מענין בטלוויזיה...היה ברור שכלום לא מענין. ניסה לדבר על מה נעשה הערב...גם זה לא היה מענין. קמתי, התישבתי לידו, זה הסיק כדי שעזוב את נואי השיחה הנואשים ויסתער עלי. נישכב עלי נישק אותי בכוח, נצמק אלי עם גופו החזק וזיכרותו נלחצה אלי...רגלי כבר היו מפוסקות והדבר המיותר ביותר העולם היו הבגדים. המשך יבוא....
חצי שנה היינו בקשר ובחודשיים האחרונים חברים. הוא היה גדול מימני בארבע שנים והשתחרר מהצבא זה מקרוב. אני, ילדה בת 17 שרוצה אבל פוחדת ברחתי שוב ושוב ברגע האחרון. הנגיעות שלו היו נפלאות, הייתי חוזרת לחדרי, למיטתי אחרי בילוי איתו, חושבת ומפנטזת עליו. נכנסת לתוך עולם התשוקה שביני לביני ובכוחות עצמי. בודקת את הרגישות של שדי, של הפטמות הבתוליות של איזור חלצי, של שפתי תאוותי ושל כפתור הפרח הקסום. ואח"כ כאשר הייתי גומרת, שקעתי בשינה. הבוקר נשא איתו את אותו התיסכול....למה ברחתי..? יום שיש אחד, לפני בילוי שיגרתי שכזה הגעתי כאשר גמלה בליבי החלטה הפעם לא אשים לו גבולות. אני רוצה, רוצה שהוא יחדור לתוכי רוצה להפרד מבתולי המענים. התנאים היו מושלמים, הוריו נסעו לבית מלון ולא הייתי צריכה לחשוב ולחשוש מהאנקות הנשמעות מימני בעת שיגע בי. בפעמים אחרות בהן התנשקנו בטירוף כאשר אצבעותיו טיילו על השפתיים המתוחוח והעדינות שתמיד באורח פלא תמיד הזמינו אותו אל הפתח הצר שבין רגלי, כבשתי את נאקותי שאימו להתפרץ בלי שליטה. "הלילה זה הלילה" שיננתי את המשפט. נדמה לי שהוא היה עסוק בזה לפחות כמוני שכן הפעם היציע שנלך אליו לפני שנפגוש את החברים. נענתי בהתלהבות אך גם מסויגת משהו לאור קצב פעימות הלב שהתרגשו ובאו. נידמה היה לי שעצם הצעתו שבאה עם הקול החודר שלו גרמה לפיטמות להזדקר בהתרגשות וללחלוחית מרומזת בין רגלי. הוא בא לקחת אותי בג´יפ של אימו. אהבתי את הג´יפ הזה תמיד שמר על הסודות. התישבתי על הכורסא של אביו מנסה להיות משוחררת, להתנתק מהמתח. הופעתי שאני לא מעינת שוב בהחלטה ורק חיכיתי לנשיקה. הוא בנימוס שאל על שתיה ואוכל ואני?....לא לא לא... התישב על הספה, חיפש משהו מענין בטלוויזיה...היה ברור שכלום לא מענין. ניסה לדבר על מה נעשה הערב...גם זה לא היה מענין. קמתי, התישבתי לידו, זה הסיק כדי שעזוב את נואי השיחה הנואשים ויסתער עלי. נישכב עלי נישק אותי בכוח, נצמק אלי עם גופו החזק וזיכרותו נלחצה אלי...רגלי כבר היו מפוסקות והדבר המיותר ביותר העולם היו הבגדים. המשך יבוא....
