פעם ראשונה ששלחתי מכתב לגברת שנה חדשה
שנה חדשה - ממני אלייך,
באמאשלך, תהיי נחמדה אליי פעם אחת, תהיי פיירית, מה כבר אני מבקשת?
בסך הכל אני רוצה לקום בבוקר, לשתות ספל קפה נמס עם טיפה חלב, לחלץ את עצמותיי ולנשום אוויר צח.
שנה חדשה ויקרה, תהיי נחמדה אל כל יקיריי, אל כל ידידיי ומכיריי, עטפי אותנו בחום ואהבה, תני לנו סבלנות להכיל זה את זה ולאהוב זה את זה.
היי שנה חדשה, מה איכפת לך להעניק לי קצת שלווה כלכלית, קצת בטחון עצמי, קצת בריאות, קצת אהבה עצמית, קצת, רק קצת מכל דבר שחשקה נפשי. אני באמת לא מבקשת יותר מדי, מעולם לא ביקשתי ממך מאומה, זאת רק הילדה הזאת שלימדה אותי היום שאפשר גם לבקש, לא רק לתת, לא רק להתפלל שיהיה טוב. אפשר בעצם להושיט יד אלייך ולבקש את כל מה שאת יכולה לתת. זאת לא בושה. הנה אני מבקשת, את רואה?
שנה חדשה, תקשיבי רגע,
לפני שאת דופקת לי על הדלת, ואומרת שלום הנני כאן,
תני לי להגיד לך, שאיתך אני לא אהיה מנומסת ואגיד: "לא היית צריכה להביא שום דבר"...
לא, שנה חדשה. ממך אני מצפה שתביאי איתך בבואך להתארח אצלי, הרבה מתנות, הרבה דברים טובים, אני רוצה קודם כל שתביאי איתך בריאות לכולנו. כן, אני יודעת שהייתי צריכה לבקש שלום, אבל תאמיני לי, גם אני יודעת מה את יכולה להביא ומה את לא. אז בחייך, תביאי כל מה שאת יכולה, שלווה, בריאות, אהבה, שקט, חיוכים, ממתקים לקטנים, שפיות לאנשים, מזון לכולם, שכל ושיקול דעת לכל אלה שמנהלים לנו את המדינה. אני יודעת שיש לך הרבה מקום בתיק. אל תפשפשי ותוציאי לי סיגריות במקום ממתקים. לא איכפת לי כמה יעלה לך הכל, אני כבר ארבעים שנה חוסכת אצלך דמי חבר. כל שנה את מבטיחה להביא לי את כל מה שאני מבקשת. לפעמים את בסדר, את מביאה משהו. לפעמים את באה בידיים ריקות. אני תמיד סולחת. אני תמיד אומרת לך, לא נורא. בשנה הבאה.
אז שתדעי לך שנה יקרה, אין לי את כל הזמן שבעולם. אני מזדקנת כאן. תהיי נחמדה. פעם אחת תדברי עם אראלה שתתקשר גם אליי.
בתודה מראש ובאהבה רבה, מצפה לבואך, קישטתי את הבית לקראתך, הכנתי לך מטעמים. קניתי לך פרחים.
שלך, היחפה עם הקוקו והגופייה הלבנה, את תזהי אותי כשתראי אותי. תאמיני לי, לא תפספסי
אז באותה הזדמנות,
אני מאחלת גם כאן לכולם שנה טובה ומבורכת