הפעם הראשונה - אושר
ובכן אנשים יקרים, זאת לי הפעם הראשונה לכתוב בפורום, חשבתי שלא אדע במה להתחיל, אבר אני מגלה שזה כמו המעיין המתגבר. ובכן אחרי מחשב קצר החלטתי לשתף אותכם בסיפור שאולי חלק מכם מכיר, ולמרות זאת כדי שניזכר בו בכל יום ובמיוחד בזמנים בהם אנו חשים כי האנרגיות נגמרות לנו, והעולם חשוך יותר מתמיד ובקיצור כלום לא הולך ו - אני לא מאושר. לפני שנים, חי לו עלם יפה תואר וחכם בעיירה שבסמוך לעיר הגדולה. העלם שחוות אהבה נכזבה החליט שאין כזה דבר שנקרא אהבה - אהבת אמת ואם זאת לא קיימת הרי שאין א ו ש ר אמיצי בעולם, ובאותו רגע של הבנה גם החליט שיעודו בחיים הוא להעביר תובנה זו לכל בני האנוש. העלם לקח את תלמילו ויצא למסע בין הכפרים והערים על-מנת להעביר את תובנתו החדשה, ומאחר ומדובר בעלם שהינו משכיל וחכם נטו האנשים להקשיב לדבריו ואף נתו להסכים עימו מייד. יום אחד, ולחר שסיים הרצאה שהעביר בכפר קטן, יצא העלם וחצה פרק רחב ידיים, בזווית עיניו קלט העלם בספסל מרוחק עלמה יושב רכונת ראש, העלמה נראתה לו עצובה וליבו הנחה אותו לגשת ולברר את אשר קורה לה. העלמה בעניים דומעות גוללה בפניו את סיפור חייה, בצעירותה נישאה לעלם צעיר אותו מאוד אהבה, ומאחר ושניהם היו מאוד צעירים יצאה היא לעבודה ואיפשרה לו לסיים את לימודיו, לימים הפך בעלה לעורך דין מצליח ומבקביל גם נולדו להם שני בנים מקסימים. אלה שהבעל עם חלוף הזמן הפסיק למצוא בה עניין וברבות בזמן נגמרה אותה א ה ב ה שחיברה בניהם. והיום הבנים גדלו ואינם והיא נשארה גלמודה ופגועה, ויודעת היא כי אין דבר הנקרא א ה ב ה והאושר אינו קיים. העלם הקשיב לסיפור ושמח לגלות בת אנוש אשר מאמינה בדיוק כמוהו בחיים. ומכאןהתפתחה בין שניהם מערכת חברית בה למדו להכיר אחד את השני לכבד ולאהוב את שלמדו ומאחר ושניהם ידעו כי אין אהבה בניהם, דיברו וסיפרו באמון מלא אחד לשני את כל אשר על ליבו, בחלוף הזמן ולאחר שמצאו את עמצם מבלים את מרבית זמנם יחדיו, נקרא העלם להעביר הרצאה בעיירה רחוקה יותר. בעודו יושב ברכבת חש העלם געגועים עזים לעלמה שנשארה בעיירה מאחורין, וכלל שהרבה לחשוב בנושא הבין כי כל אשר קיים בניהם וכל אשר הוא חש הינו א ה ב ה. מיהר הלם לחזור לעלמה ולספר לה על תגליתו החדשה, תגובתה היתה כי גם היא חשה כך מיזה זמן, מיותר לציין כי השניים נישאו והמשיכו לחיות חידיו באותה אהבה ואושר שבנו במהלך הכרותם. ערב אחד, יצא העלם לחצר ביתם והתבונן בשמים השחורים ובכוכבים המנצנצים, הוא חש רגעי אושר כפי שלא חש מעולם. ועוד הוא מתבונן בכוכבים ראה כי כוכב אחד מתחיל לרדת מטה ולהתקרב אליו, פרש העלם את כפות ידיו והכוכב נחת עליהן, התבונן העלם בכוכב וחש כי כוכב זה הינו ריכוזו של כל האושר שהוא חש בתוכו, מיהר להיכנס ולהראות לאישתו את כוכוב-האושר שלו, ומאחר ואהב אותה מאוד רצה כי תחוש אף היא באושר שבכוכב וביקש להניחו בידיה. שברירון קטן של ספק שעובר בה גורם לרעידה בידיה לנפילתו של הכוכב והתנפצותו לרסיסים. בו במקום אסף העלם את כל חפציו ויצא למסע חדש בעולם בו ביקש להעביר את תובנתו החדשה - כי אין אהבה בעולם. שאלה: האם אין א ה ב ה בעולם ? ובעצם האם אנו יכולים להניח את אושרנו הפנימי בכפות ידיים אחרות? אשמח לשמוע....................
ובכן אנשים יקרים, זאת לי הפעם הראשונה לכתוב בפורום, חשבתי שלא אדע במה להתחיל, אבר אני מגלה שזה כמו המעיין המתגבר. ובכן אחרי מחשב קצר החלטתי לשתף אותכם בסיפור שאולי חלק מכם מכיר, ולמרות זאת כדי שניזכר בו בכל יום ובמיוחד בזמנים בהם אנו חשים כי האנרגיות נגמרות לנו, והעולם חשוך יותר מתמיד ובקיצור כלום לא הולך ו - אני לא מאושר. לפני שנים, חי לו עלם יפה תואר וחכם בעיירה שבסמוך לעיר הגדולה. העלם שחוות אהבה נכזבה החליט שאין כזה דבר שנקרא אהבה - אהבת אמת ואם זאת לא קיימת הרי שאין א ו ש ר אמיצי בעולם, ובאותו רגע של הבנה גם החליט שיעודו בחיים הוא להעביר תובנה זו לכל בני האנוש. העלם לקח את תלמילו ויצא למסע בין הכפרים והערים על-מנת להעביר את תובנתו החדשה, ומאחר ומדובר בעלם שהינו משכיל וחכם נטו האנשים להקשיב לדבריו ואף נתו להסכים עימו מייד. יום אחד, ולחר שסיים הרצאה שהעביר בכפר קטן, יצא העלם וחצה פרק רחב ידיים, בזווית עיניו קלט העלם בספסל מרוחק עלמה יושב רכונת ראש, העלמה נראתה לו עצובה וליבו הנחה אותו לגשת ולברר את אשר קורה לה. העלמה בעניים דומעות גוללה בפניו את סיפור חייה, בצעירותה נישאה לעלם צעיר אותו מאוד אהבה, ומאחר ושניהם היו מאוד צעירים יצאה היא לעבודה ואיפשרה לו לסיים את לימודיו, לימים הפך בעלה לעורך דין מצליח ומבקביל גם נולדו להם שני בנים מקסימים. אלה שהבעל עם חלוף הזמן הפסיק למצוא בה עניין וברבות בזמן נגמרה אותה א ה ב ה שחיברה בניהם. והיום הבנים גדלו ואינם והיא נשארה גלמודה ופגועה, ויודעת היא כי אין דבר הנקרא א ה ב ה והאושר אינו קיים. העלם הקשיב לסיפור ושמח לגלות בת אנוש אשר מאמינה בדיוק כמוהו בחיים. ומכאןהתפתחה בין שניהם מערכת חברית בה למדו להכיר אחד את השני לכבד ולאהוב את שלמדו ומאחר ושניהם ידעו כי אין אהבה בניהם, דיברו וסיפרו באמון מלא אחד לשני את כל אשר על ליבו, בחלוף הזמן ולאחר שמצאו את עמצם מבלים את מרבית זמנם יחדיו, נקרא העלם להעביר הרצאה בעיירה רחוקה יותר. בעודו יושב ברכבת חש העלם געגועים עזים לעלמה שנשארה בעיירה מאחורין, וכלל שהרבה לחשוב בנושא הבין כי כל אשר קיים בניהם וכל אשר הוא חש הינו א ה ב ה. מיהר הלם לחזור לעלמה ולספר לה על תגליתו החדשה, תגובתה היתה כי גם היא חשה כך מיזה זמן, מיותר לציין כי השניים נישאו והמשיכו לחיות חידיו באותה אהבה ואושר שבנו במהלך הכרותם. ערב אחד, יצא העלם לחצר ביתם והתבונן בשמים השחורים ובכוכבים המנצנצים, הוא חש רגעי אושר כפי שלא חש מעולם. ועוד הוא מתבונן בכוכבים ראה כי כוכב אחד מתחיל לרדת מטה ולהתקרב אליו, פרש העלם את כפות ידיו והכוכב נחת עליהן, התבונן העלם בכוכב וחש כי כוכב זה הינו ריכוזו של כל האושר שהוא חש בתוכו, מיהר להיכנס ולהראות לאישתו את כוכוב-האושר שלו, ומאחר ואהב אותה מאוד רצה כי תחוש אף היא באושר שבכוכב וביקש להניחו בידיה. שברירון קטן של ספק שעובר בה גורם לרעידה בידיה לנפילתו של הכוכב והתנפצותו לרסיסים. בו במקום אסף העלם את כל חפציו ויצא למסע חדש בעולם בו ביקש להעביר את תובנתו החדשה - כי אין אהבה בעולם. שאלה: האם אין א ה ב ה בעולם ? ובעצם האם אנו יכולים להניח את אושרנו הפנימי בכפות ידיים אחרות? אשמח לשמוע....................