הפעם האחרונה- ט

[puppywolf]

הפעם האחרונה- ט

אני מבטיח לך ילדה שלי קטנה שזאת היא תהיה הפעם האחרונה. הפעם האחרונה שבה את מעוללת לעצמך את זה הפעם האחרונה שבה את מאבדת את זה הפעם האחרונה שבה את הורסת את הכל. אני מבטיח לך ילדה שלי קטנה שזאת היא תהיה הפעם האחרונה הפעם האחרונה שבה את לא ילדה שלי קטנה הפעם האחרונה שבה את משחקת תפקיד של זקנה תשושת נפש. הפעם האחרונה שבה את שוכחת מי את. כי את ילדה שלי קטנה את כוכב זורח בשמיים של העיר הזאת ליוויתן בים הסוער הזה שושנה אדומה בשדה קוצים צהוב. אני מבטיח לך ילדה שלי קטנה שזאת היא תהיה הפעם האחרונה שבה את מתעללת מתגלגלת משתוללת אוכלת זוללת מייללת. אני מבטיח לך ילדה שלי קטנה שזאת היא תהיה הפעם האחרונה שבה אני מבטיח לך מבטיח ולא מקיים מילה.

 

[מי אני7]

ואואו

הרסת אותי עם השורה האחרונה !! עוצמתי ביותר.

 

[קולדון]

ברוכה הבאה..

מוזמנת להמשיך לשתף... הפוסט מסקרן, אבל לא כל כך הבנתי... מה בעצם הבטיחו לך? ואיך בעצם מישהו חיצוני יכול להבטיח לך את זה...?

 

[ג ר נ י ו ם]

ברוכה הבאה

מי מדבר במה שכתבת? מי מחזיק בכוח? מי מבטיח (ויכול גם לקיים)? תרגישי ב

 

[lital172]

היי..

עצוב כמה זה מרגיש שבאה התקווה. ואז המשפט האחרון ששובר את הכל. מה תרצי להבטיח לך? יש לך מחשבה בראש איך לקיים? בואי שתפי אותנו.. כולנו רוצים להגיע לאותו מקום של שלום ואהבה. את לא לבד.

 

[Silence angelic]

רק רציתי לכתוב שקראתי. דמעתי. ושנגעת לליבי.. ברוכה הבאה

 

[levshavur]

לפפי וולף

שלום לך מה שכתבת מאוד נגע לי ללב... חוץ מיזה שגם לי יש "דיאלוגים" עם הילדה הקטנה שבפנים ... והוא (אבא שלי ) מבטיח ולא מקיים... אז אני מזדהה עם מה שכתבת... לבשה.

 

[puppywolf]

תודה

האמת היא שהכוונה היא לחלק המודע שלי שכל כך רוצה לקחת אחריות ולהפסיק את כל זה אבל הוא לא מסוגל. כתבתי כאן כבר קצת בעבר שההפרעה שלי רק התחילה. הרבה עבר מאז והשינוי הוא שעכשיו אני מסוגלת לחיות לצידה, בסוג של שותפות מסוכנת. אז הייתי יושבת בבית כל היום אוכלת (או שלא) מקיאה ובוכה על החיים המסכנים שלי. כל פעם הייתה שאלה של זמן עד שאני אפגע בעצמי. היום אני אוכלת (או שלא) מקיאה, מנקה את השאריות, שוטפת את הפה, הולכת לעבודה או ללימודים, חוזרת משם, גאה בעצמי שהלכתי, שוב מקיאה והולכת לישון. וכל פעם כמובן זאת הפעם האחרונה שזה קורה.

 

[קולדון]

לא כל כך הבנתי מה ההבדל בין אז לעכשיו..?

(שהפסקת לבכות?) לא נראה שהפסקת לסבול... איך שלא תתארי את זה, חיים כאלו זה לא חיים... לא רואה דרך לצאת מזה לבד, בלי התחייבות לתהליך מול בנאדם מקצועי שמכיר את הפתלתלות של ההפרעה ואיך היא עובדת. יש דרך להתקיל את ההפרעה הזו, מה שנקרא לחזק את התת מודע לפי הפוסט שלך... חשבת על טיפול מקצועי?

 

[puppywolf]

אז

לא הייתי מתפקדת ורציתי למות. אחרי שיצאתי מהאשפוז הכל חזר לאט לאט אבל אני מצליחה לתפקד. בגלל מה שקרה באשפוזים קשה לי לסמוך על אנשי המקצוע כי אני מרגישה שהם לא מבינים אותי