הפסקת שבתון

הפסקת שבתון

סיפור שהיה כך היה.
מורה יצאה לחצי שבתון שבמהלכו עבדה חצי משרה.
לאחר חודשיים חלתה המורה ואושפזה לאשפוז ממושך. הרופא התעסוקתי אישר חופשת מחלה עד תום שנת הלימודים.
על פי התקנות במקרא כזה שלא יכול המורה להשתלם עליו להודיע לקרן ההשתלמות להפסיק את התשלומים ולדרוש מהמעסיק להכניס אותו למעמד של חופשת מחלה בשכר, על חשבון ימי המחלה הצבורים.
וכאן מגיעים הרשעות או הטמטום או שניהם גם יחד.
מנהל בית הספר, כנראה מבלי לפנות למשרד החינוך, הודיע למורה שאין לו תקן עבורה.
מה לתקן כאשר מדובר בחופשת מחלה צבורה שיש למורה על פי הסכם קיבוצי? כיצד יכול מנהל לטעון טענה זו בניגוד לתקנה מפורשת שמופיעה בהסכם הקיבוצי?
המורה החולה ממקום של חולשה קיבלה את דברי המנהל ולא קיבלה שכר בגין חלק המשרה של השבתון.
כיוון שיש הוכחות שהגישה מסמכים רפואיים, יען כי המשיכה לקבל את השכר של חצי המשרה בה שובצה בפועל מתחילת שנת הלימודים, יהיה על המעביד לשלם את חלק המשרה של חצי השבתון, שבוטל.
סופו של סיפור עוד לא הגיע. אנחנו בלב ליבו של מאבק.
כמה פשוט לתת למורה תשובה שלילית. כמה תמים צריך להיות מורה כדי להאמין למנהל שלו כאשר הוא יודע את התקנה או לחילופין כמה חולה וחלש הוא צריך להיות כדי לא לעמוד על עומק התרמית וכדי להימנע ממלחמה.
יש אין ספור אנשים במערכת שאינם מוכנים להילחם את מלחמתם גם כשהם יודעים בוודאות שהם צודקים.
אל תתנו לפחד לנהל אתכם ואל תוותרו על המגיע לכם.
 
למעלה