הפסקה?

בודדה1984

New member
הפסקה?

אוהבת אותו.. רוצה אותו.... אומר שאוהב אותי.. אבל רוצה להיו לבד.. חופש בסיסי... לא מוכן לקשר רציני אבל אוהב... חיים ביחד... בעיה.. אין לאן לנסוע.. חושב שזה יעזור לו להבין ולחזור אלי... כואב לי... חסר לי אות.. אפילו שרואה אותו כל יום... חברים משותפים... לא רוצה לדבר על זה.. מסתירה.. ביקשתי גם ממנו... מבין ומסכים... קשה לי.. בוכה המון... מה לעשות?? אני רוצה רק אותו...
 

6i6i6i

New member
זה הוא

ככה הוא, אני אישית חושבת שנתקלת בבחור לא רציני בקשר אלייך תתני לו את החופש שהוא רוצה אהבה לא כופים על בן אדם גם בקשר רציני אני לא חושבת שדיברתם פה על ילדים חתונה שישו ושימחו אלא על זוגיות... תסבירי קצת יותר
 

בודדה1984

New member
אנחנו

ביחד שנתיים וקצת... תמיד היו בעיות.. .אופי שונה.. הוא מהתחלה לא היה מוכן לקשר רציני.. אבל איכשהו התהפכו הדברים.. כבר כתבתי פה בעבר על האופי שלי שהוא בעיתי קצת בגלל ביטחון עצמי נמוך וכדומה... אז אנחנו מאוד שונים.. עברנו לגור ביחד לפני חודשיים.. לדבריו זה קרה בלחץ שלי.. אולי זה אמת.. אבל הרי לא יכולתי להמשיך לחיות אצלו עם ההורים שלו... אז עברנו... זה היה ברור שאו שנפרדים או שעוברים ביחד.. קרה מה שקרה... אז הוא אומר.. שאוהב אותי איכפת לו ממני.. ורוצה לדאוג לי.. אבל רוצה להיות לבד... אז אני כועסת עליו למה מהתחלה הכניס אותי לקשר איתו? אני כל כך התאהבתי בו... כמובן שיש לו חסרונות כמו לכל בן אדם, אבל הוא המושלם ממה שיכולתי למצוא... ועכשיו הוא רוצה להיות לבד.. כואב לו שפוגע בי... מבטיח לי שזה לבד גם מבחורות אחרות, שלא מחפש כלום בשום צורה ואופן... את החופש ללכת לחברים, שלא יכעסו עליו באיזו יציאה למה הוא לא עם חברה שלו (כלומר איתי)... חופש בסיסי של בן אדם... אני מודעת שהכל היה דפוק תמיד... אבל זה היה... ואני רוצה לשפר הכל, עם כל הקושי בדבר... החברים היחידם שלי זה גם החברים שלו.. אז אין לי לאן לצאת אם לא איתם... אבל עוד לפני ש"נפרדנו" לדבריו פסק זמן, הרגשתי לא נשית איתו, חסרת תשומת לב שבחורות אוהבות ... בגלל כל מה שהוא הרגיש.. אם לא הייתי יוזמת את השיחה, זה היה מתנפץ אחר כך.. הוא חושב שנחזור.. לא יודע מתי אבל נחזור.. זה מה שאומרת לו התחושת לב שלו... אני רוצה לחכות אבל פוחדת.... מה לעשות עכשיו?
 

6i6i6i

New member
את מחפשת אצלו

תשובות למצבים שאת נכנסת אליהם. דבר ראשון בלי קשר ועם קשר למערכת יחסים ביניכם, לבד תעבדי על הביטחון העצמי זה הא' ב' שלך את אדם בפני עצמו בלי קשר ותלות בו. עכשיו את בונה את עצמך תני לו את החופש שלו, ירצה לחזור-הוא יחזור ועוד איך אבל תני לזה לקרות בלי לחץ ממך התלות שלך בו גרמה לו להתרחק, הוא מאוד אוהב אבל בגלל חוסר הביטחון זה גם חנק אותו יציאה עם חברים גרמה לו להרגיש רע. תרחיבי את מעגל החברים שלך-צאי לחוגים צאי עם חברות מהעבודה/לימודים תתפתחי לבד בלי קשר אליו גם אם אני לא טועה אני מבינה שאת בעצם הצבת תנאי-או שנפרדים כי אי אפשר להשאר לגור עם ההורים או שעוברים לגור ביחד בלי קשר לאם תהיו ביחד או לא, תקחי את עצמך בידיים ותתחילי לטפל בעצמך, לחזק את מי שאת ולדעת מי את
 

בודדה1984

New member
אני לא הצבתי לו

שום תנאי כזה... זה פשוט היה ברור מעצמו מהמצב.. והוא לא רוצה לפגוע בי .. או לא רצה... אז נגרר אחרי המצב וכן התחלתי לעבוד על הביטחון שלי.. כבר הרבה השתפרתי...
 

chenby

New member
תעזבי!

איפה שלא טוב לך , אל תהיי, איפה שאת לא מקבלת אהבה כמו שאת רוצה, אל תהיי.. תלכי למקום אחר, תתגברי ותעשי לעצמך טוב וטובה.. ותהיי פנוייה לאנשים שיכולים להעניק לך מה שאת רוצה לקבל.. זה כבר לא יוצא ממנו, הוא אומר דברים ואת נשארת באוויר ומחכה.. אל תחכי. תיפרדי ותמשיכי הלאה. תקחי את אחריות ושליטה על החיים שלך.
 

בודדה1984

New member
אבל זה לא שלא טוב לי

פשוט תקופה כזו.. אני עם האופי שלי לא אסתדר כנראה עם אף בחור בצורה נורמאלית.. אז אני אוהבת אותו.. ומשנה את עצמי... אלוהים יודע כמה כבר שיניתי ולטובה... סהכ הוא מגדיר את זה כפרק זמן כדי להיות לבד ולהבין מה הוא רוצה בעצם.... איתי או בלעדי.. הוא מאמין שאיתי אבל הוא צריך את הזמן הזה לעצמו... כנראה שזה הגיוני... קורה... אבל לי קשה כי אני בטוחה בהחלטה שלי..
 

chenby

New member
יקירתי

תראי. אנשים מחליטים בעצמם מה האופי שלהם. אנשים מחליטים על עצמם -אני כזו, זה מה שאני יכולה, אני יודעת מה אפשרי לי, ואני יודעת מה לא אפשרי לי.. ואת סובלת. את יודעת למה? כי את לא נותנת לעצמך מקום לגדול, לצמוח -כי את קיבעת את עצמך על מי את ומה את. ואין באמת דבר כזה אופי, אנחנו כל הזמן משתנים וכל הזמן גדלים, כן יש לנו בסיס והרגלים ודפוסי חשיבה והתנהגות - אבל כולם בר שינוי אם נחליט בכך. את עם האופי שלך לא תסתדרי עם אף בחור, כי עם האופי שלך את לא מסתדרת עם עצמך. קודם כל את תשתני בשביל אף אחד - את לא עושה טובה לאף אחד בזה שאת משנה את עצמך בשבילו. כשאנשים יודעים את הפוטנציאל שלהם להרגיש טוב, הם לא יבקשו מאף אחד אחר להשתנות בשביל שהם ירגישו טוב. עזבי מה הוא מגדיר ומה הוא רוצה ומה הוא ומה הוא - את מתעסקת רק בו ומתפלאה למה אף אחד לא מתעסק בך.. תתעסקי בך, תפתחי את עצמך, תשתני בשביל עצמך, אל תאמיני לסיפורים שאת מספרת כבר שנים שאת כזו וזה האופי שלך וכנראה את אבודה מראש- את תמיד תצאי צודקת, אבל תהיי אומללה. באותה מידה את יכולה להחליט - אני לא יודעת על עצמי כלום, אני רק יודעת שכל יום אני יותר טובה מאתמול. האם זו יכולה להיות אפשרות עבורך? ואם תגידי את זה מספיק זמן - האם זה יכול להפוך להיות מציאות? ואז איך תרגישי? את מבינה? זה רק בידיים שלך. תחליטי בעצמך מי את. תכתבי איזה תכונות את רוצה לעצמך - שמחה, חמלה, הקשבה (זורקת דוגמאות) ותחליטי שאת כזו. זה מתחיל כשאנחנו מצהירים את זה - קודם כל לעצמינו. מספיק זמן , בלי לבחון את המציאות אם זה נכון או לא, פשוט ממשיכים להצהיר את זה על עצמינו.. ופתאום קורה משהו, שמגלה לנו שזה באמת נכון.. (וככה יוצרים מציאות). אז תחליטי לעצמך. את מוזמנת לכתוב לי פה איזה תכונות היית רוצה לעצמך, ואולי נמצא יחד איזה משפט שתתחברי אליו שתוכלי לשנן אותו.. או שתמצאי כזה בעצמך.. אבל מה שבטוח, אל תישארי נעולה על מי שאת היום.. כי לא נראה לי שאת מאושרת במיוחד, וזה לא קשור אליו זה קשור אלייך בלבד. הוא בכלל בכלל אל אישיו מבחינתי.
 

בודדה1984

New member
הוא גם חושב

ככה שאם אני משתנה זה לעצמי קודם.. וזה יהיה לי טוב לעתיד בלי קשר אליו... הייתי רוצה......... להיות יותר חייכנית, בטוחה בעצמי, סבלנית, מבינה, הגיונית, אופטימית!!! תמיד לראות את הצד הטוב... להיות נועזת... לא לפחד...
 

chenby

New member
מצחיקה

אנחנו מתעסקים בך, ואת כותבת דבר ראשון - הוא גם חושב.. ואמרתי לך - הוא לא מעניין אותי. רק את. קודם כל בשביל להיות יותר חייכנית, צריך רק לחייך (מזל זה גם חינם) אז תתחילי להתאמן בלחייך, ואת יכולה להתחיל לחייך עכשיו. תמשיכי בלשבת עם עצמך עכשיו, עם דף ועט ולכתוב את כל החוזקות שבך - איזה דברים את אוהבת בך - ורדי לפרטים הכי קטנים - אני אוהבת את הכתב שלי, אני אוהבת את העיניים שלי, איך שאני שרה, איך שאני מחבקת, איך שאני יצירתית... תכתבי תפרטי כל מה שעולה - ותמשיכי בלהוקיר - תודה על שאני חשובה לעצמי, תודה על שאני צומחת וגדלה, ותודה על שאני אופטימית ועל שאני מבינה, ועל שאני הגיונית, וסבלנית, ותתאמני על זה יום יום. תקומי בבוקר 10 דקות קודם ותכתבי את כל התודות שלך וכל הבקשות , תתאמני על החיוך שלך כלומר תחייכי כל הזמן.. ותמשיכי את היום רגיל. אל תבחני כלום, אל תבחני אם את עומדת בזה או לא, כשאת רואה שאת חוזרת להרגל ישן (מה שיקרה מן הסתם) אז אל תכעסי על עצמך או תייסרי את עצמך - רק תגידי - אוקי שמתי לב.. כשרק תשימי לב בלי שיפוט, יגיע שלב שאת תשימי לב לפני שתגיבי.. ואז תראי שעברת שינוי, שקפצת מדרגה.. תתחילי מזה.. את מוזמנת לכתוב לי במסרים את התהליך שאת עוברת ונוכל להמשיך משם.. אם תרצי.
 

בודדה1984

New member
אני מאוד אשתדל

ואשמח לשתף אותך בינתיים קשה לי מאוד עם המצב "החדש"....
 

נומלה

New member
חסר לי

חסרה לי ההמלצה לקבל את עצמה אולמצוא בעצמה דברים לאהוב אותם. האם באמת הכל רק כל כך שלילי? האם אין שום נקודת אור שהיא יכולה להתחיל ממנה ולומר זו אני וזה טוב! אני בעד שינויים אבל לפני שמשנים אולי צריך מבט חודר פנימה ולברור מה את אוהבת בעצמך דבר שיהווה עוגן לשינויים
 

מלודי6

New member
את והוא חיים על מערכת יחסים של מטפל-מטופל

זאת הסיבה שהוא צריך זמן לעצמו ושאת חושבת שלא תסתדרי עם אף גבר בגלל האופי שלך. את האופי שלך את צריכה לבנות בעצמך, בלי "הוא" או כל אחר. את יכולה להעזר באיש מקצוע, אבל לא באופן מלא בבן-זוג לחיים. כל עוד תחיי על מערכת זוגית רומנטית על בסיס יחסים של מטפל-מטופל, היא תתפרק לך בשלב מסוים. רוצה להיות חייכנית? עשי דברים שיגרמו לך לחייך. לכל אדם יש דברים שהוא אוהב וגורמים לו שמחה, עשי אותם יותר עכשיו. לא בטוחה בעצמך? תתחילי לחקור את עצמך מה את אוהבת, מהם הדברים שאת טובה בהם, מה הדברים שמייחדים אותך, מהם הדברים שמוצאים ממך את החלק הטוב שבך. סבלנית, מבינה? תתחילי לקבל יותר שוני, תתחילי ללמוד אודות אחרים, תתחילי להרחיב את ידיעותייך תקשיבי לסביבה, תקשיבי לאנשים לכל מה שקשור גם לאחרים, ולא רק לעצמך. הגיונית? תשכילי, תביני, תבצעי. אופטימית, תמיד לראות את האת טוב בכל עניין? מה למדת איך התקדמת איך שינית איך בנית, איך יצרת. נועזת, לא פחד? לא לברוח לא לחפש את הפתרונות דרך אחרים, להתמודד, לעשות גם אם אולי תכשלי הדרך מובילה לאיזה שהוא מקום טוב יותר. ודרך אגב, מה עם ההוא בעבודה?
 
למעלה