הפנינה המסתורית
עוד לילה מול המחשב הארור. היאוש שכל מתכנת מכיר: התוכנה לא רצה וזהו. אתה מוסיף, משנה, הופך, אבל היא מתעקשת לא לעבוד. אני שולח שאלה לפורום מקצועי, בלי הרבה תקווה שזה יעזור. משאיר כמובן אי-מיל. כעבור כחצי שעה אני רואה שיש לי דואר חדש. "התשובה לשאלתך וגם לשאלות אחרות נמצאת אצלי. אני מחכה ב-*** (שם של בר). תבוא ולא תתאכזב. <הפנינה המסתורית>". עוד סוטה ברשת, אני חושב לעצמי וממשיך לעבוד. אבל התוכנה לא עובדת, ובהדרגה המחשבות הטורדניות על הסקס שאולי אני מפסיד משתלטות עלי. בשלב מסוים אני לוקח את מפתחות האוטו ויוצא למקום המצויין. בהיכנסי אני מביט סביבי, ורואה שני זוגות, גבר שיושב ליד הדלפק, ומוזג עיף מאחורי הדלפק. כבר רציתי להסתובב ולצאת, אך לפתע המוזג עוצר אותי. "מחפש את הפנינה המסתורית?", הוא שואל. "כן" אני עונה. הוא מוסר לי חבילה קטנה. בחבילה אני מוצא נוצה גדולה וצבעונית וכתובת. אני מגיע לכתובת הרשומה, ואישה בלונדינית וגבוהה פותחת לי את הדלת. היא לבושה בשמלה סגולה עם מחשוף ארוך. "אז את הפנינה המסתורית?" אני שואל. ובלי לחכות לתשובה כבר התכוונתי לחבק ולנשק אותה, אבל היא עצרה אותי לפתע. "אני לא הפנינה, אלא רק חברה שלה. הנה קח, זו הכתובת שלה". והיא מושיטה לי פתק. "ועוד משהו: קח, זו ריבת התותים שהיא הכי אוהבת", ומושיטה לי צנצנת עם הריבה. בשלב הזה אני כבר מבין, שזה לא מעשה קונדס, כי אם מזימה מתוכננת היטב של מאהבת חמה ומסתורית. אני מגיע לכתובת השלישית, ורואה נוצה על הדלת, הזהה בדיוק לנוצה שברשותי. אני מצלצל, ולפתע חש ביד ענוגה המושכת אותי פנימה, ואח"כ פה חם שמתחיל לנשק אותי. אני עוצם את עיניי תוך כדי הנשיקה. לאחר דקה ארוכה פיותינו נפרדים. כעת אני מביט בה לראשונה: אישה אדמונית, בעלת עיניים כחולות, שדיים חמודים וירכיים חטובות, הלבושה בשמלה אדומה צמודה. וכן, צבע השמלה בדיוק כצבע הריבה שקילתי. "נעים מאד, פנינה", היא אומרת. "אייל", אני עונה, מבוייש לרגע. "עכשיו אתה צריך לספק אותי בעזרת האביזרים קיבלת. אח"כ תקבל את התשובה לשאלתך, ואולי עוד משהו", היא לוחשת לי.
עוד לילה מול המחשב הארור. היאוש שכל מתכנת מכיר: התוכנה לא רצה וזהו. אתה מוסיף, משנה, הופך, אבל היא מתעקשת לא לעבוד. אני שולח שאלה לפורום מקצועי, בלי הרבה תקווה שזה יעזור. משאיר כמובן אי-מיל. כעבור כחצי שעה אני רואה שיש לי דואר חדש. "התשובה לשאלתך וגם לשאלות אחרות נמצאת אצלי. אני מחכה ב-*** (שם של בר). תבוא ולא תתאכזב. <הפנינה המסתורית>". עוד סוטה ברשת, אני חושב לעצמי וממשיך לעבוד. אבל התוכנה לא עובדת, ובהדרגה המחשבות הטורדניות על הסקס שאולי אני מפסיד משתלטות עלי. בשלב מסוים אני לוקח את מפתחות האוטו ויוצא למקום המצויין. בהיכנסי אני מביט סביבי, ורואה שני זוגות, גבר שיושב ליד הדלפק, ומוזג עיף מאחורי הדלפק. כבר רציתי להסתובב ולצאת, אך לפתע המוזג עוצר אותי. "מחפש את הפנינה המסתורית?", הוא שואל. "כן" אני עונה. הוא מוסר לי חבילה קטנה. בחבילה אני מוצא נוצה גדולה וצבעונית וכתובת. אני מגיע לכתובת הרשומה, ואישה בלונדינית וגבוהה פותחת לי את הדלת. היא לבושה בשמלה סגולה עם מחשוף ארוך. "אז את הפנינה המסתורית?" אני שואל. ובלי לחכות לתשובה כבר התכוונתי לחבק ולנשק אותה, אבל היא עצרה אותי לפתע. "אני לא הפנינה, אלא רק חברה שלה. הנה קח, זו הכתובת שלה". והיא מושיטה לי פתק. "ועוד משהו: קח, זו ריבת התותים שהיא הכי אוהבת", ומושיטה לי צנצנת עם הריבה. בשלב הזה אני כבר מבין, שזה לא מעשה קונדס, כי אם מזימה מתוכננת היטב של מאהבת חמה ומסתורית. אני מגיע לכתובת השלישית, ורואה נוצה על הדלת, הזהה בדיוק לנוצה שברשותי. אני מצלצל, ולפתע חש ביד ענוגה המושכת אותי פנימה, ואח"כ פה חם שמתחיל לנשק אותי. אני עוצם את עיניי תוך כדי הנשיקה. לאחר דקה ארוכה פיותינו נפרדים. כעת אני מביט בה לראשונה: אישה אדמונית, בעלת עיניים כחולות, שדיים חמודים וירכיים חטובות, הלבושה בשמלה אדומה צמודה. וכן, צבע השמלה בדיוק כצבע הריבה שקילתי. "נעים מאד, פנינה", היא אומרת. "אייל", אני עונה, מבוייש לרגע. "עכשיו אתה צריך לספק אותי בעזרת האביזרים קיבלת. אח"כ תקבל את התשובה לשאלתך, ואולי עוד משהו", היא לוחשת לי.
