הפנטזיה שלי

הפנטזיה שלי

בעבודה שלי
אני כל היום מקשיבה לאנשים,
לצרות שלהם
לחלקים הפחות טובים בחייהם.
אני לא רק מקשיבה,
אני גם אמורה לתת הצעות, פתרונות,
ללוות ולתמוך.

בבית שלי, אחרי העבודה, אני צריכה להכיל את ילדיי.
את כל מה שקשה להם,
את מה שטוב להם,
את מה שעובר עליהם.
להקשיב, לייעץ, לפתור.

עוד בבית אני צריכה להכיל את זה שאיתי.
להקשיב לכל רחשי לבו,
לעזור לו בהתלבטויות,
לייעץ, לתמוך ולהכיל.

באופן כללי אני כזו,
זו שאצלה שופכים את הלב,
מתייעצים, בוכים, משתפים.

ומה איתי????
אני רוצה מישהו אחד שיכיל אותי!
אפילו בלי מילים.
שיעטוף אותי בזרועותיו,
שיתן לי לשתוק, לא לדבר,
לא להקשיב, לא להכיל.
שיעשה בי כרצונו ואני רק אתמוגג.
ולפעמים שגם יכיל את המילים שלי,
שיהיה קשוב לי,
שלא ישפוט, ולא יכריע,
רק ייעץ כשהוא מלטף ומשקיע.

זו הפנטזיה שלי היום.
צנועה.
רק רוצה מישהו שיכיל אותה........
 

ס י י ר

New member
ואין ספק....

שתמצאי. יותר ממגיע לך למצוא את זה שיכיל אותך. יחבק. יחד תשתקו ביחד ותבינו זו את זה במחשבות, ליטופים, רוך ואהבה. ס.
 

davewod2000

New member
בינתיים.

 

giligil55

Member
יש לי סוד לגלות לך ...

זו הפנטזיה , בה הידיעה , כמעט של כולנו...

בהצלחה ...
 
יקירה

הוא עוד יגיע.
אותו אחד מיוחל, שיכיל את כולך.
אל תתייאשי ואל תשכחי שאנחנו פה בשבילך
ואני.. את יודעת כבר
 
למעלה