הפלה

[Josh F]

אז גם להכללות יש הסתייגויות

"אדם שבוחר להתאבד, תהיינה סיבותיו אשר תהיינה, אין להפריע לו במעשיו. חייו הם בבעלותו והוא יכול לעשות בהם כאוות נפשו." בהסתייגות: "אשה הרה שתתאבד תעשה מעשה לא מוסרי" "הפלה היא רצח וזה בכל שלב שלה" בהסתייגות: "שנובעת מהתנגשות של ערכים שווי ערך: חיי האשה וחיי העובר." על זה הדיון מתי כן ומתי לא מוסרי. אי אפשר לענות על השאלה בהכללות כי לכל כלל יש יוצא מן הכלל ואז כדי לפתור את הבעיה שעולה מההסתייגויות לכלל נתפסים לפרטים הטכניים. מוסר לא מתקיים בעזרת פרטים טכניים. אתה לא יכול לבנות תיאוריה מוסרית ולבסס אותה על המפרט הטכני של היצרן שקובע ניתוק מכשירים בעת החלפת פילטר, או לבסס אותה על נוהלי בית החולים לנתק את המכשירים בעת בדיקת החולה. היצרן יכול לשכלל את המכשירים כך שפילטר יוחלף "אונליין" ובית החולים יכול לשנות את נוהלי הבדיקה. אין הבדל בין ניתוק מכשירים בידיעה שהם לא יחוברו מחדש, בזמן שצריך להחליף פילטר לבין ניתוקם בכל זמן אחר לבקשת החולה. מה אנחנו בת יענה? אתה נתפס לפרטים הטכניים במקום להתמודד עם השאלה המוסרית. הכללות לא יכולות לתת מענה שלם לשאלות מוסריות, בדיוק מהסיבה שאז נקלעים למצב שמחפשים מוצא ליוצא מהכלל, בעזרת פרטים טכניים. החוק צריך לאפשר לבחון כל מקרה לגופו, זה עדיין לא אומר שכל בקשה להמתת חסד תבוצע, זה אומר שמותר לשקול המתת חסד. תפקידו של החוק לוודא שלא ייעשה שימוש לרעה באפשרות זו.

 

[אמיר96]

מסכים../images/Emo45.gif

 

[רון סי]

אין שום הסתייגות

אתה העלית את הבעיה העקרונית של התנגשות ערכים שוים במיקומם על סולם הערכים. זו אינה הסתייגות, אלא בעיה אינהרנטית למושג סולם-ערכים. כל דיון מוסרי על ערכים נתקל בבעיה כשצריך לאזן ערכים שווים במיקומם, ואמירות מוסריות בעלות משמעות אפשר להגיד רק בהקשר לערכים שאינם שווים במיקום שלהם על סולם הערכים. לכן ההכללות הן הכללות נכונות, באשר הן עוסקות אך ורק בערכים כאלה. פרטים טכניים: כל קיומה של היכולת האנושית להאריך חיים באופן מלאכותי היא פרט טכני. כל הדיון הוא בענין יכולתה של האנושות להאריך חיים באמצעים טכניים, ולכן כשדנים ביכולת זו, יש לדון ביכולת זו, ולא באיזו יכולת מדומיינת. אם רוצים לדון ביכולת שאינה קיימת (למשל מכונת הנשמה שלא דורשת תחזוקה או שמאפשרת לטפל בחולה בלי ניתוקה) אפשר לקבוע שהאנושות מסוגלת להבריא כל חולה, יהיה מצבו אשר יהיה. ואז אין מקום לדיון בכלל. בכל מקרה, באשר להמתות חסד, הקביעה היא עקרונית שאסור ליטול את חייו של אדם בלי רשותו. במקרה זה אין שום התנגדות עם ערכים אחרים, באשר אין שום ערך שעומד מול ערך חיי האדם עצמו בסיטואציה זו (שהוא איננו בהריון).

 

[Josh F]

יחסי לעומת מוחלט- יחסי לא נקבע מראש

סולם הערכים שתיארת מושתת על יחסיות ולכן אין בו מוחלט, כלומר לא ניתן להגדיר אותו מראש. היחסיות מושתתת על השוואה בין תוצאות כשהתוצאות עצמן מבוססות על מספר גורמים שאינו ניתן להערכה. זה משום שהתוצאה היא תלוית זמן. כשאתה בוחן תוצאה בנקודת זמן אתה מתייחס לגורמים שפעלו עד לאותה נקודת זמן. איזו נקודת זמן תבחר כדי להשוות בין התוצאות? היום, בעוד חודש, בעוד שנה, בעוד מאה שנה? דוגמה, אשה הרה עם סרטן ברחם שהחוק לא מתיר לנתח אותה - המצב מעכשיו ועד מותה תוצאה בזמן 1: תינוק חי, אשה חיה תוצאה בזמן 2: תינוק מת, אשה מתה הוצאת הרחם לפני הסכנה לחייה - המצב מעכשיו ועד רגע לפני מותה תוצאה בזמן 1: תינוק מת, אשה חיה תוצאה בזמן 2: תינוק מת יומיים, אשה חיה, התגלתה תרופה לסרטן הוצאת הגידול והשארת הרחם עד ללידה - המצב מעכשיו ועד תום חייהם תוצאה בזמן 1: תינוק חי, אשה חיה תוצאה בזמן 2: תינוק חי, אשה מתה משלוחה סרטנית שהספיקה להתפשט מהרחם תוצאה בזמן 3: תינוק מת בתאונת דרכים, אשה מתה חודשיים נוסף לקושי להעריך בסולם היחסיות תוצאות שכבר התרחשו, אינך יכול לחזות את התוצאות מראש וזה כפי שאמרת, משום "שאין כיום שום תאוריה שיכולה לחזות את עתידו של אדם" בעניין פרטים טכניים, יש קושי טכני לבקש רשותו של אדם. קושי שנובע ממצבו הגופני. יש מצבים שקבלת רשות אינה אפשרית מבחינה טכנית. האם סביר לקבוע חוק שניתן ליישם אותו רק בחלק מהמצבים?

 

[רון סי]

זה שלא ניתן לדעת מה יהיה בעתיד

לא אומר שלא ניתן לאזן ערכים כרגע. המקרה של אשה שהעובר מסכן את חייה הוא מקרה שיש לו תשובה עקרונית של התורה הפילוסופית של איזון ערכים, והתשובה היא שאין תשובה, משום שמדובר בשני ערכים זהים במיקומם על סולם הערכים. השאלה אם אכן יש סכנה לחיי האשה, או שסכנה זו עשויה לחלוף כעבור זמן, היא שאלה חיצונית לתאוריה. זו שאלה רפואית למשל. יש לקבל תשובה לשאלה זו, ולפי זה להחליט. אם אין סכנה לחיי האשה, או שסכנה זו תחלוף, קל לקבוע שחיי העובר עולים בערכם על כל אי נוחות עתידית של האשה. אם יש סכנה לחיי האשה (ושאלה זו, כאמור, צריכה להיות מוכרעת בדיסציפלינה אחרת) אז אנו ניצבים בפני בעיה מוסרית שתורת סולם הערכים אינה יכולה לפתור.

 

[אמיר96]

האם אתה מסכים לכך

שערכי המוסר של חברה משתנים עם הזמן? כמה עתיק הוא ערך קדושת החיים, במתכונת שאתה מציג אותו, כערך העליון? הרי עד לפני מאתיים - שלוש מאות שנים, היו נוהגים להוציא אנשים להורג על עבירות של מה בכך. גם היום, לא יהיה נכון לומר שקדושת החיים קודמת תמיד בחברה המערבית לכל ערך שאינו קדושת החיים - ראה עונש המוות בארצות הברית, שהוכח שאינו מרתיע והמניעים שלו אינם הרתעה (ולא שאני תומך בו). לפי גישתך, אתה תמיד תהיה בצד של השמרנים, לעולם לא תהיה בצד של השואפים לרפורמות ושינוי. אם היית נמצא בתקופת העבדות, סביר שהיית מגן עליה כי הרי ברור ש "ערכי המוסר שלנו חלים על לבנים בלבד".

 

[רון סי]

אני מסכים בהחלט

לא רק שהמוסר משתנה עם הזמן, אלא שהוא שונה בין חברות ואפילו בין פרטים. אבל הגישה שלי דווקא איננה שמרנית, מאחר והיא הגישה שמקובלת כיום, והיא שהפרט וזכויותיו הם בראש סולם הערכים. מכיון שהסולם הזה, שאני תומך בו, מקדם קודם כל את זכויות הפרט, ברור שהייתי יוצא נגד העבדות.

 

[אמיר96]

למה לא שמרנית?

קודם כל, אני בכלל לא בטוח שגישתך היא זו המקובלת היום. אבל, מכיון שאינך מאמין בשיקול דעת מוסרי פנימי, תמיד היית תומך בדיעות המקובלות בתקופתך, ולעולם לא בדיעות חדשות.

 

[רון סי]

אתה לא מסכים איתי?

אתה לא מסכים שהפרט וזכויותיו הם בראש סולם הערכים?

 

[אמיר96]

ודאי שאני מסכים איתך

וברצוני להרחיב זאת גם מעבר לבני אדם. אבל - ראה גם מה שכתבתי יותר למטה.

 

[אמיר96]

או, תרשה לי לתקן

הדיעות שלך הן כן הדיעות המקובלות כיום, אבל מכיוון שאתה רוצה להתחמק מכל שיקול דעת מוסרי פנימי (שאינך מאמין בו) אתה מקשיח אותן, כדי להתחמק משיקול דעת, ובכל הופך אותן ללא מקובלות.

 

[רון סי]

אם הדעות האלה הן המקובלות היום

אז במסגרת הדעות המקובלות היום דברי, באשר להפלות ורצח מתוך רחמים, נכונים. מי שתומך במערכת המוסרית הקיימת בימינו, אשר שמה בראש סולם הערכים את הפרט, חייו וזכויותיו, צריך לקבל גם את הטכנה שהפלה היא רצח ושרצח מתוך רחמים הוא פסול.

 

[אמיר96]

טוב אז אם אתה שם את זה ככה

דעתך שקדושת החיים עליונה על כל שיקול אחר (פרט לקדושת החיים של מישהו אחר כמובן) בכל נסיבות אפשריות שהן, היא, כך לפחות נראה לי, אינה מקובלת ביותר היום. בכל אופן, בלי קשר כמה היא מקובלת, אני לא מסכים איתה. אתה יכול גם להחזיק בדעות שאינן מקובלות, אבל נראה לי שאתה טוען שמקובלות של הדיעה בחברה בה אתה חי היא אמת המידה לנכונותה.

 

[רון סי]

אתה לא מסכים שהחיים הם ערך עליון?

איזה ערך אתה מציב מעל החיים? נכונות הדעה: איזו נכונות? מאיזו בחינה? הדעות שמקובלות בחברה הן הדעות המקובלות בחברה, ולכן הן נכונות לחברה, באופן יחסי. אין נכונות מוחלטת, או אפילו אוניברסלית של מוסר.

 

[אמיר96]

הם אינם ערך עליון

בכל סיטואציה אפשרית. הבאתי כבר דוגמא של עונש מוות. עונש מוות איננו מקובל עליי בדרך כלל, אבל יש מיקרים שכן (אייכמן למשל - האם אתה חושב שהיה צריך לחוס על חייו בשם עיקרון קדושת החיים?). בכל מקרה, עונש מוות מקובל למדי בציבור, לפחות בארצות הברית. דוגמא שנייה - המתת חסד, גם במיקרים שנדרשת מעורבות אקטיבית, וזאת במיקרים מאוד מסוימים - סבל קיצוני, סיכויים קלושים להרפא וכו. לא עשיתי סקר מה מידת מקובלות של דיעה זו, אבל היא אינה שולית להערכתי. דיעה נכונה - פירושה הדיעה שאתה מחזיק בה. איך אתה בעצם קובע באילו דיעות להחזיק? אם אין לך שיקול פנימי, נראה לי שאתה חייב לקבל את המקובל בחברה, אחרת אין לך שום דרך לגבש לעצמך דיעה.

 

[רון סי]

במקרים שהחיים אינם ערך עליון

מה הוא הערך העליון להם? למשל במקרה של עונש מוות מוצדק לדעתך, מה הוא הערך שגובר על ערך החיים ומחייב את ההמתה?

 

[אמיר96]

נקמה, רצון להעניש

 

[רון סי]

יפה, תשובה משכנעת

עכשיו השאלה היא, האם להשקפתך נקמה היא בכלל מוסרית? האם נקמה היא ערך עליון לערך החיים באופן כללי, מה שאומר שמוטב להשיג נקמה גם במחיר חיים (למשל של אלה שמבצעים אותה)?

 

[אמיר96]

נקמה היא מוסרית במקרים מסוימים

באופן כללי היא לא ערך עליון לחיים. האם מוטב להשיג נקמה במחיר חייהם של אלו שמשיגים אותה? באופן כללי הייתי אומר לא, אבל זה תלוי באילו שמשיגים אותה, וצריכים לשלם בחייהם. כלומר צריך לשאול אותם.

 

[רון סי]

כלומר, להשקפתך

כמו גם להשקפתם של רבים אחרים, אלימות היא מוסרית, שהרי נקמה לרוב כוללת אלימות.