הפלה נדחית
יומיים אחרי.
חזרתי לשגרה, כאילו לא קרה כלום.
אפאחד לא יודע.
ארבעת הימים האחרונים נראים לי כאילו לקוחים מסרט רחוק. הפרצוף של הרופא, ההמהום לעצמו מאחורי המחשב, המגע העדין של האחות, המגע הקר של האולטרסאונד שוב ושוב ושוב.
והכאבים.
והבכי.
כמה בכי.
והמבט בעינים שלו כשבא וראה אותי.
והתהומות של העצב כששתק.
והליקוקים של הכלב כשבכיתי.
והנשימה העמוקה להסתיר את הדמעות בהסבר הראשון והשני והשלישי.
וחזרתי כאילו כלום לא קרה.
היית חולה? מרגישה יותר טוב?
כן, סתם כאב בטן.
כאילו לא היה שם משהו ממנו.
כאילו לא היה שם
תינוק שלנו.
יומיים אחרי.
חזרתי לשגרה, כאילו לא קרה כלום.
אפאחד לא יודע.
ארבעת הימים האחרונים נראים לי כאילו לקוחים מסרט רחוק. הפרצוף של הרופא, ההמהום לעצמו מאחורי המחשב, המגע העדין של האחות, המגע הקר של האולטרסאונד שוב ושוב ושוב.
והכאבים.
והבכי.
כמה בכי.
והמבט בעינים שלו כשבא וראה אותי.
והתהומות של העצב כששתק.
והליקוקים של הכלב כשבכיתי.
והנשימה העמוקה להסתיר את הדמעות בהסבר הראשון והשני והשלישי.
וחזרתי כאילו כלום לא קרה.
היית חולה? מרגישה יותר טוב?
כן, סתם כאב בטן.
כאילו לא היה שם משהו ממנו.
כאילו לא היה שם
תינוק שלנו.
