הפלג הירושלמי.
מכל קצוות הקשת החברתית הן מהמגזר החילוני ואפילו מהמגזר החרדי אין מי שלא הזדעזע מהפגנות החרדים מטעם הפלג הירושלמי שארעו לאחרונה בעקבות ההחלטה לגייס בני ישיבות.
נראה שלאף אחד מהצדדים אין תשובה ברורה לגבי פתרון יסודי לבעיה זו .
והדבר מאוד מפתיע, משום שכל אחד יודע מה מקורו של המגזר החרדי מהו תפקידו ומהו ייעודו שכן לטענה זו ישנו מקור מאוד ברור .
אחרי שתקראו את הטענה הבאה, גם אתם תסכימו שכל מי שנחשב כמשתייך למגזר החרדי:-
1. לא אמור לשרת בצבא .
2. כל יהודי חייב ללמוד ממנו תורה .
3. חובה לכבד אותם ולא לצער אותם .
הטענה היא שכל מי שמשתייך למגזר החרדי מוגדר לפי התורה כְּגֵר .
גר הוא אדם שלא היה שייך מלכתחילה לעם ישראל והחליט מסיבות אישיות או משפחתיות להצטרף לעם ישראל במטרה לסייע לו בייעודו .
המקור לכך הוא במסכת מנחות (דף כט ע"ב)
אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו. חזר ובא לפני הקב"ה, אמר לפניו: רבונו של עולם, יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י? אמר לו: שתוק, כך עלה במחשבה לפני. אמר לפניו: רבונו של עולם, הראיתני תורתו, הראני שכרו, אמר לו: חזור [לאחורך]. חזר לאחוריו, ראה ששוקלין בשרו במקולין, אמר לפניו: רבש"ע, זו תורה וזו שכרה? א"ל: שתוק, כך עלה במחשבה לפני.
המיקום הכרונולוגי של מדרש זה שייך לזמן בו היה אמור לרדת משה רבנו מהר סיני עם לוחות הברית ובדיוק באותו זמן נעשה עגל זהב למרגלות ההר שלפי מדרש חכמים נעשה על ידי הערב רב שהם בני עמים אחרים שמפאת אמונתם יצאו יחד עם עם ישראל ממצרים, במילים אחרות מדובר בגרים .
הסיבה שעמדה מאחורי ההחלטה לתת את התורה שבע"פ לגרים בנוסף לתורה שבכתב מאוד פרקטית משתי סיבות, מחד - מפאת חשיבותם של הגרים כגשר בין עם ישראל לבין אומות העולם - גרים מביאים מצד אחד ידע רב ויכולות מעשיות שמאפשרות לעם ישראל להתבסס באופן מעשי בארץ ישראל ומצד שני מוכיחות לכל אומות העולם על סבלנותנו בקבלת הגרים ובאותה מידה כך הם ינהגו כלפנו, כך ישמרו יחסים בינלאומיים תקינים .
ומאידך היות ולתורה יש כוח מאחד ומהחשש שמה ישתמשו בכוח המאחד של התורה כדי למרוד בקב"ה ניתנה לגרים תורה מיוחדת על ידי גר (שיוצרת בהכרח פלגים ומחלוקות ).
לפי מדרש זה רואים שההלכות שיצאו מהתורה שבע"פ, ניתנו על ידי גר, רבי עקיבא, שנחשב לעמוד התווך של המשנה והתוספתא וחי בתקופת המשנה, יחד עם גרים רבים כמו רבי מאיר תלמידו ואחד מפרשני המקרא הראשיים, אונקלוס הגר, שעל תרגומו מתבססים הפרשנים השונים שהיה גר רומאי, אחיינו של הקיסר טיטוס.
חז"ל בתלמוד הבבלי מציינים כי אפילו מהאויבים הקשים ביותר של העם היהודי יכולים לצאת גרים, היכולים להגיע אף לתפקידי מפתח בהנהגה הרוחנית של עם ישראל: "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, מבני בניו של סיסרא לימדו תינוקות בירושלים, מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים, והם שמעיה ואבטליון". (סנהדרין צו ע"ב).
מכאן שהתורה שבע"פ הובאה על ידי גרים ומיועדת עבור גרים שכן היא כתובה בארמית שהייתה השפה המדוברת באותה תקופה ולאו דווקא על ידי יהודים ששפתם הייתה עברית .
כמו כן רואים לפי מדרש זה מה קורה למי שלוקח תורה אחת וחותך אותה לחתיכות חתיכות ומוכר אותה בשוק לכל המרבה במחיר כמו שמוכרים חתיכות בשר בשוק. זה כמו מידה כנגד מידה ולא עונש .
עד כאן הטענה והמקור שלה .
בקפיצה חדה לימנו אנו :-
1. כל מי שלומד את התורה שבע"פ ומוכר לכולם כמשתייך למגזר החרדי הוא גר .
אם גר שמגיע מעם אחר יצטרף לצבא הישראלי איך הוא יוכל לתפקד אם יצטרך להלחם כנגד בני משפחתו במידת הצורך ?
מאידך עם ישראל לא צריך את העזרה של בני עמים אחרים לצורך הגנתו, הוא מסתדר טוב מאוד גם בלעדיהם .
2.מצד שני כדי ללמוד תורה שהיא מחוייבות שמוטלת על כל יהודי, לא ניתן ללמוד תורה ממי שאינו חרדי, רק חרדים מוסמכים ללמד תורה, אין בסביבה אף אדם אחר שאפשר ללמוד ממנו תורה .
אולי זה נועד כדי להוריד את הגאווה של עם ישראל שלא יתגאה וינמיך את עצמו לרמה של גר וזה יהיה תנאי מחייב כדי שיוכל ללמוד תורה ודווקא מהגר .
3. 36 פעמים חוזרת התורה על מצווה של אהבת הגר ובאיסור לצערו. "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים".
לסיכום, חשוב להדגיש את תפקידם של הגרים כגשר בין עם ישראל לבין אומות העולם ואת הסיוע שהם נותנים לעם ישראל בבניית התשתית הארגונית לצורך ניהול תקין של המדינה שבתוכה יוכל להתקיים עם ישראל.
התפיסה הרווחת היום של כל מני זרמים ביהדות אורתודוקסים, מסורתיים, חילוניים וכן הלאה הושאלה מהתפיסה הנוצרית שאין לה ולא כלום עם התפיסה של התורה כפי שהצגתי לעיל.
לכן , לפי דעתי פרספקטיבה רחבה על נושא שכל יהודי צריך להיות בקיא בו יכולה לפתור מלכתחילה הרבה תסבוכות שאף אחד לא יודע איך לצאת מהן.
מכל קצוות הקשת החברתית הן מהמגזר החילוני ואפילו מהמגזר החרדי אין מי שלא הזדעזע מהפגנות החרדים מטעם הפלג הירושלמי שארעו לאחרונה בעקבות ההחלטה לגייס בני ישיבות.
נראה שלאף אחד מהצדדים אין תשובה ברורה לגבי פתרון יסודי לבעיה זו .
והדבר מאוד מפתיע, משום שכל אחד יודע מה מקורו של המגזר החרדי מהו תפקידו ומהו ייעודו שכן לטענה זו ישנו מקור מאוד ברור .
אחרי שתקראו את הטענה הבאה, גם אתם תסכימו שכל מי שנחשב כמשתייך למגזר החרדי:-
1. לא אמור לשרת בצבא .
2. כל יהודי חייב ללמוד ממנו תורה .
3. חובה לכבד אותם ולא לצער אותם .
הטענה היא שכל מי שמשתייך למגזר החרדי מוגדר לפי התורה כְּגֵר .
גר הוא אדם שלא היה שייך מלכתחילה לעם ישראל והחליט מסיבות אישיות או משפחתיות להצטרף לעם ישראל במטרה לסייע לו בייעודו .
המקור לכך הוא במסכת מנחות (דף כט ע"ב)
אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו. חזר ובא לפני הקב"ה, אמר לפניו: רבונו של עולם, יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י? אמר לו: שתוק, כך עלה במחשבה לפני. אמר לפניו: רבונו של עולם, הראיתני תורתו, הראני שכרו, אמר לו: חזור [לאחורך]. חזר לאחוריו, ראה ששוקלין בשרו במקולין, אמר לפניו: רבש"ע, זו תורה וזו שכרה? א"ל: שתוק, כך עלה במחשבה לפני.
המיקום הכרונולוגי של מדרש זה שייך לזמן בו היה אמור לרדת משה רבנו מהר סיני עם לוחות הברית ובדיוק באותו זמן נעשה עגל זהב למרגלות ההר שלפי מדרש חכמים נעשה על ידי הערב רב שהם בני עמים אחרים שמפאת אמונתם יצאו יחד עם עם ישראל ממצרים, במילים אחרות מדובר בגרים .
הסיבה שעמדה מאחורי ההחלטה לתת את התורה שבע"פ לגרים בנוסף לתורה שבכתב מאוד פרקטית משתי סיבות, מחד - מפאת חשיבותם של הגרים כגשר בין עם ישראל לבין אומות העולם - גרים מביאים מצד אחד ידע רב ויכולות מעשיות שמאפשרות לעם ישראל להתבסס באופן מעשי בארץ ישראל ומצד שני מוכיחות לכל אומות העולם על סבלנותנו בקבלת הגרים ובאותה מידה כך הם ינהגו כלפנו, כך ישמרו יחסים בינלאומיים תקינים .
ומאידך היות ולתורה יש כוח מאחד ומהחשש שמה ישתמשו בכוח המאחד של התורה כדי למרוד בקב"ה ניתנה לגרים תורה מיוחדת על ידי גר (שיוצרת בהכרח פלגים ומחלוקות ).
לפי מדרש זה רואים שההלכות שיצאו מהתורה שבע"פ, ניתנו על ידי גר, רבי עקיבא, שנחשב לעמוד התווך של המשנה והתוספתא וחי בתקופת המשנה, יחד עם גרים רבים כמו רבי מאיר תלמידו ואחד מפרשני המקרא הראשיים, אונקלוס הגר, שעל תרגומו מתבססים הפרשנים השונים שהיה גר רומאי, אחיינו של הקיסר טיטוס.
חז"ל בתלמוד הבבלי מציינים כי אפילו מהאויבים הקשים ביותר של העם היהודי יכולים לצאת גרים, היכולים להגיע אף לתפקידי מפתח בהנהגה הרוחנית של עם ישראל: "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, מבני בניו של סיסרא לימדו תינוקות בירושלים, מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים, והם שמעיה ואבטליון". (סנהדרין צו ע"ב).
מכאן שהתורה שבע"פ הובאה על ידי גרים ומיועדת עבור גרים שכן היא כתובה בארמית שהייתה השפה המדוברת באותה תקופה ולאו דווקא על ידי יהודים ששפתם הייתה עברית .
כמו כן רואים לפי מדרש זה מה קורה למי שלוקח תורה אחת וחותך אותה לחתיכות חתיכות ומוכר אותה בשוק לכל המרבה במחיר כמו שמוכרים חתיכות בשר בשוק. זה כמו מידה כנגד מידה ולא עונש .
עד כאן הטענה והמקור שלה .
בקפיצה חדה לימנו אנו :-
1. כל מי שלומד את התורה שבע"פ ומוכר לכולם כמשתייך למגזר החרדי הוא גר .
אם גר שמגיע מעם אחר יצטרף לצבא הישראלי איך הוא יוכל לתפקד אם יצטרך להלחם כנגד בני משפחתו במידת הצורך ?
מאידך עם ישראל לא צריך את העזרה של בני עמים אחרים לצורך הגנתו, הוא מסתדר טוב מאוד גם בלעדיהם .
2.מצד שני כדי ללמוד תורה שהיא מחוייבות שמוטלת על כל יהודי, לא ניתן ללמוד תורה ממי שאינו חרדי, רק חרדים מוסמכים ללמד תורה, אין בסביבה אף אדם אחר שאפשר ללמוד ממנו תורה .
אולי זה נועד כדי להוריד את הגאווה של עם ישראל שלא יתגאה וינמיך את עצמו לרמה של גר וזה יהיה תנאי מחייב כדי שיוכל ללמוד תורה ודווקא מהגר .
3. 36 פעמים חוזרת התורה על מצווה של אהבת הגר ובאיסור לצערו. "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים".
לסיכום, חשוב להדגיש את תפקידם של הגרים כגשר בין עם ישראל לבין אומות העולם ואת הסיוע שהם נותנים לעם ישראל בבניית התשתית הארגונית לצורך ניהול תקין של המדינה שבתוכה יוכל להתקיים עם ישראל.
התפיסה הרווחת היום של כל מני זרמים ביהדות אורתודוקסים, מסורתיים, חילוניים וכן הלאה הושאלה מהתפיסה הנוצרית שאין לה ולא כלום עם התפיסה של התורה כפי שהצגתי לעיל.
לכן , לפי דעתי פרספקטיבה רחבה על נושא שכל יהודי צריך להיות בקיא בו יכולה לפתור מלכתחילה הרבה תסבוכות שאף אחד לא יודע איך לצאת מהן.
