הפכנו למומחים

אנכי

New member
הפכנו למומחים

מלים שלא בחרנו בהם בעבר, כל אחד ואחת מאיתנו שולט במילון מונחים חדש: נפגעי הדף, נפגעי הלם, נפגעי רסס עם ברגים או מסמרים או לאו.. מטען צד או צינור, או חגורה - פירוט על מה משקלו - כאילו זה ישנה את מה שקרה. פעם חדרה, פעם נתניה ופעם תל אביב, אבל השם ששב ומופיע בכל הפעמים הוא אבו כביר. נשאלת שוב ושוב שאלת מאפייני הארוע, אומר לך מהם, הפחד לזהות פנים בטלויזיה, בתמונה, סבב טלפונים לכל חברינו וציפייה מתוחה למענה בעברו השני של הקו, דמעות, דמעות, שלא מפסיקות לזרום זעקות אימה - וכתמי הדם שממלאים את הרצפה. כל פעם מתבוננות בתמונות ושואלת את עצמי למה?! את כתמי הדם האלו, הפנימיים...את הכאב, אי אפשר להסיר.
 
למעלה