הפירסומת של 013

[e-magine]

הפירסומת של 013

והרשומה של NIRO בשולי אותה פירסומת, העלו אצלי זיכרון נוסטלגי על סיפור של רותי ב. אבל כמו שכבר כתבתי, קשר מודע עם תושב "מדינת אויב" הוא בסך הכל עבירה פלילית אצלנו.

 

[ailag]

דוקא האינטרנט הוא מקום נהדר לזה

באותו זמן ב 2001 שאתה ורותי דיברתם על כוויית, בחדר הצ'אט הקבוע שלי בדאלנט היו שני ערביים: האחד, עלי, גר באמריקה אבל היה מה united emirates נדמה לי (כשהוא טס לשם הוא התלהב מזה שעכשיו אנחנו נורא קרובים זה לזה. עלי, קרובים? נראה אותך קופץ לת"א לביקור) והשני, קצת נודניק, פאוואז, נדמה לי מכוויית. איזו מתיחות? שום מתיחות. היה נורא נחמד. מעולם לא הרגשנו שאנחנו מארצות שונות, כי אנחנו ישויות באינטרנט. הזהות שלנו היא הניק, הבית שלנו הוא חדר הצ'אט והאיציק. עלי יכול לספר לי שהוא ניגן בair guitar ודפק את היד בחלון (שבר אותו, המטורף) בין אם הוא עלי ואני גליה או שהוא סטיב ואני טיפאני. אם לכולם היה אינטרנט וצ'אטים אולי היינו מסתדרים טוב יותר דוקא הגזענות באה ממקומות שאתה לא כל כך מצפה להם. יצא לי לשוחח בסולסיק עם אמריקאי סביב אחד הקבצים, ברגע שהתברר לו שאני ישראלית הוא התחיל לצעוק דברי נאצה. אני אפילו לא צריכה לפרט, תמציאו את הבולשיט לבד ובטח תקלעו. פלסטינים ודת. אני לא ויתרתי ועניתי לו - לא בצעקות אלא קטילות וייבושים. הוא למזל צועק: איך את יכולה לא להאמין בישו? הרי הברית החדשה קובעת שהוא שליח האל! (...) ואני עונה: אני פשוט קוראת את הברית החדשה אחרת. אחת התשובות שלי אליו כללה את המשפט: נו, בגלל אנשים כמוך יוצא שאתם בוחרים נשיאים כמו בוש. <דינג /> פתאום הוא מתחיל להקשיב לי. שנינו נגד המדיניות של בוש ובאותה צורה. הוא עדיין תוקפני מדי פעם, אבל בקטן ככה. ואני עונה לו באותה צורה, אבל בקטן. ממשיכה להסביר את נקודת המבט שלי בצורה שלא סותרת את רוב ההנחות שלו, והוא קורא. לא דיברתי איתו מאז, אבל אני מקווה שהוא התחיל לתפוס שאולי אנחנו לא כל כך גרועים נ.ב. כן, הפכתי את ה XML שלי לתקני! זו ההודעה הראשונה שלי עם XML תקני, הידד. אבל אני אמשיך לסגור תגים בלי לפתוח אותם כשצריך, דוגמת </סרקזם>.

 

[סרפד]

הייתי יכולה לחסוך לך...

בימינו עיקר התמיכה בישראל בארה"ב באה ממחנה הימין תומך בוש (הדתי והלא דתי). אחד מנדבכי התמיכה החשובים ביותר של בוש, הנוצרים האוונגליסטים, המונים כמה עשרות מיליונים בארה"ב (כוח אלקטורלי עצום וכוח מכריע בימין), הם ברובם אוהדי ישראל נלהבים מסיבות דתיות, חלקם מגדירים עצמם כציונים נוצרים (א-לה אורד ווינגייט). בוש נחשב בעיני האנטישמים ל"Jew lover". הסיכוי שמישהו שמכסח אותך גם בגלל הפלשתינאים וגם בגלל היהדות נמנה על תומכי בוש הוא מזערי. רוב הסיכויים שהשילוב הזה נמנה על פלג תומכי פט ביוקנן, שגם הוא ימין דתי (מהסוג הקנאי ביותר), אבל מתנגד מר לבוש ונחשב לאנטישמי. אז בפעם הבאה שאמריקאי תוקף אותך משני הכיוונים האלה, תגידי לו כבר על ההתחלה שבגלל אנשים כמוהו נבחרים נשיאים כמו בוש - "עונש" כזה עשוי לגרום לו לחשבון נפש אמיתי...

 

[סרפד]

אני זוכרת את הסיפור הזה

וקראתי שוב גם את התגובות שלך. אני פחדנית, אני בד"כ לא אומרת מאיפה אני, חוץ מאשר במקומות אוהדים בעליל. אבל גם לא יוצא לי להתקשר עם אנשים באקראי - אני לא נכנסת לצ'טים ולא משחקת במשחקי מחשב, אז אני בד"כ יודעת לאן אני נכנסת ומאיפה האנשים. אני לא משתתפת בפורומים "עוינים" ונוטה להמנע מויכוחים (גם עם מערביים וישראלים) כי לרוב אין טעם וזה סתם עוגמת נפש. אני יכולה לקרוא לפעמים, אבל אני לא מגיבה. אני גם לא משתדלת לקרוא. בעבר ביקרתי באלבוואבה שהזכרת (הפורטל עצמו מתון יחסית, או לפחות היה אז) ובפורום ישראלי-פלשתינאי (דווקא שם היו ויכוחים ענייניים) ובפורומים נוספים, בעיקר מרוקאים ואלג'יראים כי התעניינתי במוסיקה שלהם ובברברים. רק קראתי, אבל באיזשהו שלב הספיק לי, למרות שהיו גם דברים שהפתיעו (מעט). קראתי דיון בפורום התרבות הברברית, של ברברים וערבים מוסלמים פלוס אחד, יחיד ומיוחד אקזיסטנציאליסט אוהד סארטר (חלקם חיים במערב, חלקם בצפון אפריקה), ב"שמועה" שהם היו "במקור" נוצרים, רובם התייחסו לזה כמו ל"שלד בארון", ואז מישהו הזכיר את ה"שמועה" העוד יותר גרועה שחלק מהם היו "במקור" יהודים (זה נכון - הברברים היו "במקור" פאגאנים - חלק מהם נשארו פאגאנים, חלק התגיירו וחלק התנצרו, עד שהגיע האיסלם. לולא האיסלם, יתכן שמרוקו היתה "המדינה היהודית"

. יש שם עדיין מיעוט של פאגאנים ובני דתות אחרות). היה מרתק. אני מעדיפה פורומים של מזה"תים לא ערבים או לא מוסלמים. פעם כתבתי כמה הודעות בפורום אירני (רוב המשתתפים חיים במערב), אחד מאלה שישראלים יכולים להרגיש בהם בנוח בד"כ. מבקרים בו גם אמריקאים ויהודים וישראלים, בכל זאת גם שם לא אמרתי מאיפה אני. ולמרבה האירוניה חטפתי מטח כבר על ההודעה הראשונה, שדווקא נגעה בישראל, ממשתתף שהסיק ממנה בטעות שאני אירופאית סכסכנית שמגינה על האירופאים... חה! מה שהילג מתארת נראה לי קצת יותר מדי פסטורלי. כמובן, נוצרים קשרים ידידותיים אחד על אחד, אבל שמעתי הרבה על תגובות אחרות, פחות אוהדות. שמעתי יותר על חוויות חיוביות עם אירנים. לי אישית אין נסיון עם אחד על אחד (באופן כללי. אני נוטה להשתתף בקבוצות באינטרנט ולא אחד-על-אחד). נתקלתי גם בערבים ומוסלמים אוהדי ישראל. למשל, נתקלתי באחד שטוען שהוא פלשתינאי אמריקאי, מוסלמי-לשעבר (אני לא בטוחה אם הוא עדיין לשעבר), שאפילו עזר לאיזה יהודי אמריקאי תומך כהנא לעצב חולצות עם סיסמאות פרובוקטיביות בערבית - "כופר" (רוצה לומר "אני כופר גאה"), "עם ישראל חי", "מא פיש פלאסטין" וכאלה, מוזר לאללה. לא יודעת אם הוא "אמיתי", אבל הוא טוען זאת שנים והוא נפגש עם אנשים פנים אל פנים. הוא שותף בבלוג Discarded Lies. הוא זה שקורא לעצמו evariste. לא יודעת מה קורה שם עכשיו כי שנים לא בקרתי, אבל ברפרוף אקראי גיליתי שם שיא - עד היום מספר התגובות הכי גדול לפוסט שנתקלתי בו היה מעל 1,500, וזה נעצר שם רק כי הבלוגר סגר את השרשור. זה היה בבלוג הקיצוני LGF, ש- DL הוא מ"צאצאיו". עכשיו מסתבר שהתפתחה מעין מריבה בין DL לבין LGF, בעקבות שרשור מסוים ב- DL - בשרשור המריבה יש יותר מ- 3,000 תגובות. לראות זה להאמין. אגב, מתי בפעם האחרונה הורשע מישהו בקשר עם תושב מדינת אויב כשלא היו חשדות לקשר לטרור או העברת מידע או משהו בסגנון? הרי יש קשרי מסחר של ישראלים עם שכנינו, כולל תושבי מדינות שמוגדרות כמדינות אויב. והיו תמיד. כמה מסחר היה עם ירדנים לפני הסכם השלום? וזה לא כאילו שירותי הבטחון הישראליים לא ידעו (אפילו אני ידעתי ואני הייתי ילדה). אני לא ממש מוטרדת מהאפשרות שתכף ידפקו לי על הדלת המשטרה או השב"כ בגלל שהגבתי באיזה בלוג עירקי.

 

[e-magine]

גם אני לא מוטרד

מזה שידפקו לך בדלת... (סתתתתם) ברצינות עכשיו, לגבי העניין הזה של כתבי אישום נגד אנשים שמקיימים קשרים (קשרים ולא תגובות בפורומים) זה קיים אך זה לא מתפרסם כי כמעט תמיד יש צו איסור פירסום. אם נחזור רדע קליפ של 013, אז מה אנחנו רואים? אנחנו רואים בחור שנקראה לנו ישראלי, שלובש חולצת T עליה מודפסת בעברית הסיסמא: "קרבי זה הכי אחי" אאל"ט, מסתובב בתוך עיר או כפר שנראה בתוך אירן לפי הלבוש והכרזות ברחוב, עובר דרך מסגד מלא מתפללים ואז מופיע בחור שנראה מקומי כלומר מוסלמי, מנחיט עליו צ'אפחה ופתאום מתנפל עליו בחיבוק. שניהם מתיישבים ומתחילים לשחק שש-בש. אז מופיעה הכרזה: "במציאות זה עוד לא קורה, באינטרנט זה קורה כל יום", שוב אאל"ט. דימוי מאד שובה אך לדעתי מטעה ומנציח סטריאוטיפים לא מציאותיים (כמו כל הסטריאוטיפים). מבחינתי אני לא יכול להסתובב בחוצות טהראן ולא מתחבק עם אף אירני באינטרנט. אמנם אני גם לא משחק משחקי רשת אך ראיתי גיימרים שישבו במשחקי רשת יום ולילה והיו חברים בקלאנים וראיתי שגם בתקופת שיא המשחקים, שזה בדרך כלל בחופש הגדול, לא התחבקים עם אף אחד, אלא רק משחקים.

 

[סרפד]

לא יודעת

מה זה אאל"ט?

האירנים הם לא בדיוק הדוגמה המתאימה כי יש הרבה אירנים ברשת שתוכל "להתחבק" איתם בלי בעיה, שקיצוניים רק בשנאה שלהם למשטר האיסלמי. (אני לא אומרת שהם מייצגים את האירני הממוצע, חוץ מהשנאה למשטר, רק שיש הרבה כאלה ברשת). אבל אני מבינה את הנקודה. הפרסומת הציגה מצב קיצוני כדי להראות משהו לכאורה בלתי אפשרי שכן יכול לקרות ברשת. לא יודעת אם הדמויות כוונו דווקא לסטריאוטיפים, נראה יותר שהן כוונו לקיצוניות הכי גדולה של מצב. ברור לכל מי שצופה ומכיר את המציאות שהישראלי המתגרה הולך לעבור לינץ', המוסלמי מניח את ידו על כתפו ואתה חושב שהנה זה בא, ואז הם מביעים שמחה לפגוש זה את זה ויושבים לשחק שש בש - הקיצוניות גורמת לזה להראות סוריאליסטי ולאינטרנט להראות כמימד אחר. לולא הקיצוניות האפקט לא היה מושג - אם הפרסומת היתה מציגה מפגש בין תואם יוסי ביילין לתואם נביל אבו רודיינה בבית מלון או במשרד, אז זה משהו שאנחנו רואים כל יום בחדשות. הפרסומת לא התקשרה לי מידית עם משחקים כי אני לא משחקת, אז ראיתי את זה בהקשר אינטרנטי כללי. אני לא יודעת מה קורה בין משחקים, אבל באינטרנט באופן כללי זה כן יכול לקרות. לכאורה, באינטרנט, שלא כמו במפגש פיזי, אנשים לא רואים איפה אתה נמצא או מה אתה לובש, אז הרושם הראשוני לא יוצר דיעות קדומות ונוצר קשר ראשוני של אדם לאדם בלי תיווך של קולקטיב אליו הוא משתייך, עמדות פוליטיות, אמונות דתיות וכו'. אבל באמת, כמה זמן חולף עד שהנפגשים ברשת שואלים זה את זה מאיפה הם בעולם והאינדיבידואלים הופכים שוב חלק מקולקטיב? לא יודעת עד כמה יכולה להיות הסתחבקות ברשת בין אנשים מעומתים כל כך קיצונית כמו בפרסומת, גם אם יש להם תחביב או תחום עניין משותף והאינטרנט הוא מקום מפגש נייטרלי ומופשט. אבל סתם קשר ידידותי בין ישראלי כלשהו, אפילו קרבי, לבין ערבי מוסלמי לא קיצוני בהחלט יכול לקרות, אפילו אם יש ניגוד או קונפליקט.

 

[e-magine]

אאל"ט = אם אני לא טועה

 

[e-magine]

למי שלא ראה את הקליפ

או רוצה לראות עוד פעם, הנה הוא, אזהרה: הקליפ פירסומי ויתכן ובסוף הצפיה תזרקו לחלון פירסומי.