הפיק שלי ושל ספון
פרק ב'- הרס"ר והרס"רית ספון:"טוב ועכשיו להמשך הסיפור ילדים" תינוקות דיג'ימונים:"יש !!" *פוגעות בי שקיות שוקו* ספון:"..." ריאומון ישב בחדרו כתמיד,הפעם הוא לעס צעצוע גומי מסיבה לא מובנת כאשר לפתע טריירמון נכנס ואמר:"השמועות על היצור מתחילות להיתגבר","למה אתה אף פעם לא דופק בדלת !?" ענה לו ריאומון שלא ממש הקשיב,"אבל ריאומון יש לנו עסקים יותר חשו..." טריירמון אמר ליפני שניקטע,"פעם הבאה תידפוק בדלת !",לאחר שתיקה ממשוכת יאנה:"ספון אמא שלך ערו ?" ספון:"מה ?" יאנה:"חחחחחח" ספון:"... בכל מקרה... להמשך הסיפור" לאחר שתיקה ממושכת טריירמון שוב התחיל להסביר לריאומון על הבעיה,"אז מה לעשות ?" אמר ריאומון אשר לא ממש היה מנהיג חכם,"טוב נאלץ למצוא לוחמים שיעזרו להילחם נגד היצור אבל זו תהיה משימה מסוכנת אז אנחנו צריכים",אבל טריירמון שוב נקטע על ידי ריאומון אשר אמר:"כמה לוחמים שיהיה בסדר אם הם יפגעו ?!"... "לא..." המשיך טריירמון "אני חושב שעדיף לוחמים חזקים שלא יפצעו..." ,"שטויות !" ריאומון שלל במהירות את דעתו של טריירמון ואמר:"תביאו לי את רדראמון וקומרישאמון ! יאנה:"ספון אתה שוב הורס את הסיפור !" ספון:טוב טוב *יורד מהכיסא* *יאנה עולה על הכיסא* יאנה:אז ככה: ריאומון קרא לקמורישאמון ולראדרמון לבוא אליו, וטריירמון המיסכן רץ לחפש אותם, למרות שנימאס לו מהאדון שלו לגמרי. ראדרמון וקמורישאמון התגלגלו לחדר הולכים מכות. "די!" צער ריאומון בכעס השניים הפסיקו אוחזים זה בזה עם אגרופים שלופים והבעה מופתעת על הפנים. "כן,אדוננו-מורנו-רבנו-האדון-ריאומון" אמרו השניים והצדיעו. ספון:ואז ריאומון שם כיפה! יאנה:לא! ספון:אבא שלך ערום כול..? יאנה:לא! ספון:חחחחחח יאנה:סתום! ספון:טוב טוב... יאנה:בסדר... ובכן ריאומון אמר להם"אתם צריכים למצא דיג'ימונים לוחמים ממש ממש ממש טובים שילחמו ביצור נורא!" "לא!" צווח ראדרמון"אני לא הולך" "אתה כן!" ענה לו ריאומון בחומרה "לא!"אמרו שנהם "כן" ענה ריאומון "לא!" "כן" "לא" "לא" "כן"אמרו השניים"אופס.." "זה תמיד עובד" מלמל ריאומון "עכשיו לכו" אז השניים יצאו מהטירה נאנחים והלכו והלכו. הם הלכו עד שהגיעו לכפר. "קמורישאמון" אמר ראדרמון "מה?"שאלה קמורישאמון "שכחתי מה אנחנו עושים" "חרא בלבן עם זבל אורגני" צווחה קמורישאמון ונתנה לו מכה בראש. "עכשיו ניזכרתי" אמר ראדרמון מתנודד "אנחנו צריכים לטלפן לטלי!" "לא!" צעקה קמורישאמון ונתנה לו עוד מכה "לצלצל לצילה?" ניסה ראדרמון שוב מדי בלשים הופיעו על גופה של רמוקישאמון והיא הוציאה אלת שוטרים מהכיס וחבטה בו היטב. "זה בטח לא למצוא לוחמים שיעצרו את היצור הנורא...אני חושב שזה..." מלמל ראדרמון "זה זה!" צווחה קמורישאמון "למצוא לוחמים!" "מישהו אמר לוחמים?" נישמע ציוץ קטן השניים הסתכל מסביב לראות מי צייץ אבל לא ראו אף אחד" "כאן למטה" אמר הקול הם הסתכלו למטה וראו דיג'ימון זעיר ושעיר במיוחד, עם שרשראות מסביב לבטן ובזוקה מאחורי הגב. "סליחה?" אמרה קמורישאמון "אני הוא הלוחם האגדי, הנורא, האמיץ והחתיך, מרקומון!" אמר מרקומון "שכחת לציין צנוע " מלמלה קמורישאמון "חשבתי שגבוה זה תנאי לחתיך" מלמל ראדרמון "הוא נראה הרבה יותר טוב ממך!" אמרה קמורישאמון "אז אתה לוחם?" שאל ראדרמון "כן" צייץ מרקומון "אם..ריאומון אמר לוחמים טובים,איך ניבדוק את זה?" מלמל ראדרמון "אולי נילחם ונראה?" שאל מרקומון ספון:הוא לא אמר את זה! יאנה:שקט! ובכן, קמורישאמון וראדרמון ומרקומון חשבו הרבה (ז"א קמורישאמון ומרקומון ניסו לחשוב בזמן שראדרמון מלמל "אני חושב אני חושב אני חכם אני חושב אני חושב") "אולי נתלה מודעות ונארגן קרבות?" שאלה קמורישאמון "איך?" שאלו ראדרמון ומרקומון "לא יודעת, אני השכל, ראדרמון הוא הטימטום, למרות שאני והוא ליצנים ואתה עוזר לנו" "מה זה אומר?" שאל ראדרמון "שאתם עושים את המגרש!" צעקה קמורישאמון והלכה להכין מודעות "למה אתה לא מכין מודעות?" שאל מרקומון "לך לחפש את אימא!" אמר ראדרמון "אני לא יודע לכתוב" "אולי אני אקרא לעוד לוחם, חבר שלי ואנחנו נכין את המיגרש?" "טוב" אמר ראדרמון "קופיפומון, בוא!" צעק מרקומון "מכינים מגרש קרבות" הופיע עוד דיג'ימון, ממש קטן שניראה כמו קוף לבן עם פנים שחורות והיו לו המון המון המון חרבות. אז השלושה הלכו להכין את המיגרש. בוקמון:כולכם טועים! יאנה וספון: עוף מפה!*משיכת מיכנסיים לבוקמון* ספון:את יודעת, את בילבלת כמה דברים. יאנה:מה? ספון:תורי!!!! *מעיף את יאנה מהכיסא ומקבל סטירה.מתיישב וממשיך לספר*
פרק ב'- הרס"ר והרס"רית ספון:"טוב ועכשיו להמשך הסיפור ילדים" תינוקות דיג'ימונים:"יש !!" *פוגעות בי שקיות שוקו* ספון:"..." ריאומון ישב בחדרו כתמיד,הפעם הוא לעס צעצוע גומי מסיבה לא מובנת כאשר לפתע טריירמון נכנס ואמר:"השמועות על היצור מתחילות להיתגבר","למה אתה אף פעם לא דופק בדלת !?" ענה לו ריאומון שלא ממש הקשיב,"אבל ריאומון יש לנו עסקים יותר חשו..." טריירמון אמר ליפני שניקטע,"פעם הבאה תידפוק בדלת !",לאחר שתיקה ממשוכת יאנה:"ספון אמא שלך ערו ?" ספון:"מה ?" יאנה:"חחחחחח" ספון:"... בכל מקרה... להמשך הסיפור" לאחר שתיקה ממושכת טריירמון שוב התחיל להסביר לריאומון על הבעיה,"אז מה לעשות ?" אמר ריאומון אשר לא ממש היה מנהיג חכם,"טוב נאלץ למצוא לוחמים שיעזרו להילחם נגד היצור אבל זו תהיה משימה מסוכנת אז אנחנו צריכים",אבל טריירמון שוב נקטע על ידי ריאומון אשר אמר:"כמה לוחמים שיהיה בסדר אם הם יפגעו ?!"... "לא..." המשיך טריירמון "אני חושב שעדיף לוחמים חזקים שלא יפצעו..." ,"שטויות !" ריאומון שלל במהירות את דעתו של טריירמון ואמר:"תביאו לי את רדראמון וקומרישאמון ! יאנה:"ספון אתה שוב הורס את הסיפור !" ספון:טוב טוב *יורד מהכיסא* *יאנה עולה על הכיסא* יאנה:אז ככה: ריאומון קרא לקמורישאמון ולראדרמון לבוא אליו, וטריירמון המיסכן רץ לחפש אותם, למרות שנימאס לו מהאדון שלו לגמרי. ראדרמון וקמורישאמון התגלגלו לחדר הולכים מכות. "די!" צער ריאומון בכעס השניים הפסיקו אוחזים זה בזה עם אגרופים שלופים והבעה מופתעת על הפנים. "כן,אדוננו-מורנו-רבנו-האדון-ריאומון" אמרו השניים והצדיעו. ספון:ואז ריאומון שם כיפה! יאנה:לא! ספון:אבא שלך ערום כול..? יאנה:לא! ספון:חחחחחח יאנה:סתום! ספון:טוב טוב... יאנה:בסדר... ובכן ריאומון אמר להם"אתם צריכים למצא דיג'ימונים לוחמים ממש ממש ממש טובים שילחמו ביצור נורא!" "לא!" צווח ראדרמון"אני לא הולך" "אתה כן!" ענה לו ריאומון בחומרה "לא!"אמרו שנהם "כן" ענה ריאומון "לא!" "כן" "לא" "לא" "כן"אמרו השניים"אופס.." "זה תמיד עובד" מלמל ריאומון "עכשיו לכו" אז השניים יצאו מהטירה נאנחים והלכו והלכו. הם הלכו עד שהגיעו לכפר. "קמורישאמון" אמר ראדרמון "מה?"שאלה קמורישאמון "שכחתי מה אנחנו עושים" "חרא בלבן עם זבל אורגני" צווחה קמורישאמון ונתנה לו מכה בראש. "עכשיו ניזכרתי" אמר ראדרמון מתנודד "אנחנו צריכים לטלפן לטלי!" "לא!" צעקה קמורישאמון ונתנה לו עוד מכה "לצלצל לצילה?" ניסה ראדרמון שוב מדי בלשים הופיעו על גופה של רמוקישאמון והיא הוציאה אלת שוטרים מהכיס וחבטה בו היטב. "זה בטח לא למצוא לוחמים שיעצרו את היצור הנורא...אני חושב שזה..." מלמל ראדרמון "זה זה!" צווחה קמורישאמון "למצוא לוחמים!" "מישהו אמר לוחמים?" נישמע ציוץ קטן השניים הסתכל מסביב לראות מי צייץ אבל לא ראו אף אחד" "כאן למטה" אמר הקול הם הסתכלו למטה וראו דיג'ימון זעיר ושעיר במיוחד, עם שרשראות מסביב לבטן ובזוקה מאחורי הגב. "סליחה?" אמרה קמורישאמון "אני הוא הלוחם האגדי, הנורא, האמיץ והחתיך, מרקומון!" אמר מרקומון "שכחת לציין צנוע " מלמלה קמורישאמון "חשבתי שגבוה זה תנאי לחתיך" מלמל ראדרמון "הוא נראה הרבה יותר טוב ממך!" אמרה קמורישאמון "אז אתה לוחם?" שאל ראדרמון "כן" צייץ מרקומון "אם..ריאומון אמר לוחמים טובים,איך ניבדוק את זה?" מלמל ראדרמון "אולי נילחם ונראה?" שאל מרקומון ספון:הוא לא אמר את זה! יאנה:שקט! ובכן, קמורישאמון וראדרמון ומרקומון חשבו הרבה (ז"א קמורישאמון ומרקומון ניסו לחשוב בזמן שראדרמון מלמל "אני חושב אני חושב אני חכם אני חושב אני חושב") "אולי נתלה מודעות ונארגן קרבות?" שאלה קמורישאמון "איך?" שאלו ראדרמון ומרקומון "לא יודעת, אני השכל, ראדרמון הוא הטימטום, למרות שאני והוא ליצנים ואתה עוזר לנו" "מה זה אומר?" שאל ראדרמון "שאתם עושים את המגרש!" צעקה קמורישאמון והלכה להכין מודעות "למה אתה לא מכין מודעות?" שאל מרקומון "לך לחפש את אימא!" אמר ראדרמון "אני לא יודע לכתוב" "אולי אני אקרא לעוד לוחם, חבר שלי ואנחנו נכין את המיגרש?" "טוב" אמר ראדרמון "קופיפומון, בוא!" צעק מרקומון "מכינים מגרש קרבות" הופיע עוד דיג'ימון, ממש קטן שניראה כמו קוף לבן עם פנים שחורות והיו לו המון המון המון חרבות. אז השלושה הלכו להכין את המיגרש. בוקמון:כולכם טועים! יאנה וספון: עוף מפה!*משיכת מיכנסיים לבוקמון* ספון:את יודעת, את בילבלת כמה דברים. יאנה:מה? ספון:תורי!!!! *מעיף את יאנה מהכיסא ומקבל סטירה.מתיישב וממשיך לספר*