רפאל המתנזר
New member
הפיקניק העירוני
הפיקניק העירוני
בת זוגי מפנטזת כבר שבועות רבים על פיקניק מיוחד. היא רומזת, מספרת ומתרגמת את חלומותיה: "אני רוצה פיקניק שכולל בעיקר סקס – תפתיע אותי!"
ובכן, ביום שישי שעבר חל יום הולדתה ואני הכנתי לה פיקניק הפתעה. משהו שאפילו היא לא חלמה עליו.
יום שישי בצהריים הגיע והיא באה את המשרד שלי כמו שקבענו. לבושה ברישול אלגנטי, מוכנה לפיקניק כהילכתו. חולצת טריקו הדוקה, מפוספסת בצבעי כחול ולבן, כמו שהיא יודעת שאני אוהב, בלי חזיה, מכנסיים אופנתיים בהירים והדוקים, שיערה אסוף בקוקו שמשווה לה מראה צעיר אף יותר מתמיד. עיניה הכחולות ניבטות בי ומשוות לה מראה של מלאך.
המשרד שלי כבר היה ריק, לא עובדים ולא לקוחות. היא ניגשה אלי, התחבקנו והתנשקנו. "את הרי יודעת כמה אני אוהב את התחושה של השדיים שלך כשהן נמעכות על החזה שלי" לחשתי לה תוך שאני מועך אותה עוד ועוד וחש בפיטמות החדודות שלה כשהן כמעט שורטות את חזי.
"בואי, ליבשי את זה" אמרתי כשאני מרים סל קש מכוסה שהיה מונח מאחורי ומתוכו, ושולף מתוכו כיסוי עיניים כבד ושחור. "הכל כבר מוכן". אוחז בידה ומוליך אותה אל מחוץ למשרד. ידי אוחזת בידה ובידי השניה, סל הקש.
מניח את הסל, נועל את המשרד ומוליך אותה לאורך המסדרון. לא, זה לא לקח הרבה זמן. אולי חצי דקה. שתי דלתות ליד המשרד שלי, פתחתי דלת זכוכית גדולה והובלתיה פנימה.
"לא הרחקנו לכת" היא צחקה. "מה זה? פיקניק עירוני?"
"אמרת לי תפתיע אותי, נכון? ובכן, זה מה שאני עושה" עניתי
"שבי", אמרתי לה, וסייעתי לה להתיישב על הכורסה הנמוכה.
"מה זה? מכונית מרוץ?" שאלה
"לא, זה כסא חשמלי" עניתי ובעודה מתרווחת על הכורסה, שלפתי מן הסל ארבע רצועות עור שחורות ורחבות ותוך כמה שניות היא היתה אזוקה היטב לכיסא.
"זה הולך להיות פיקניק כפוי" אמרתי בחיוך
"שמע, זה מגרה נורא" ענתה לי
הבליטות בקידמת חולצתה הצביעו על נכונות דבריה. הפיטמות שלה הזדקרו כמו זוג דיבלים. שלחתי את ידי ואחזתי בהן, מלטף את הפיטמות מבעד לבד הדק, מלטף ומושך בהן.
"נהדר, ככה אני אוהב את הפיטמות שלך. רעבה?"
"כמובן", ענתה מצחקקת במבוכה. "היכן אנחנו?"
"עוד מעט תדעי" עניתי תוך שאני מתפעל את הדוושות של הכיסא, ומביאה לכדי שכיבה מוחלטת כמעט, ומרים את הכסא למכסימום הגובה. רכנתי ונישקתי את פיה נשיקה עמוקה וחודרנית כשלשוני חומקת בין שיניה ומבצעת סיור מקיף בחלל פיה.
"יודעת?"
"רופא שיניים?"
"אכן, אנחנו נעשה את הפיקניק במרפאה של דוקטור צוקרמן שיצא לסופ"ש והסכים להשאיל לנו את המירפאה עם כל הציוד!" אמרתי תוך כדי שאני שולף מן הסל קופסת תותי שדה אדומים ועסיסיים ומתחיל להאכילה אחד אחד.
בעודה אוכלת את התותים כשמיץ אדום נוטף על צווארה, גילגלתי את חולצתה והרמתיה אותה עד לצווארה, מגלה את פלג גופה העירום והבהיר, שרק שתי פיטמות חומות כהות מבליחות מתוכו כמו שני פנסים.
"המכנסיים הולכות" אמרתי ובעזרת זוג מספרי ניתוח חדים שהיו מונחים על מגש החרסינה שליד הכורסה, גזרתי את זוג המכנסיים מן הקרסול ועד לחגורה. המכנסיים, מופשלות לצדדים הפכו לסמרטוט ששכב מתחת לרגליה הלבנות והחלקות שכל כך אהבתי. לא, היא לא לבשה דבר מתחת למכנסיה. היה ברור שהיא הגיעה ממש מוכנה לפיקניק. ממש כמו שהיא ביקשה, לא?
בעודה שרועה על הכורסה, עירומה לחלוטין, התחלתי להשקותה לגימות של שמפניה, שגם היא היתה, שלא במקרה, בסל שהבאתי.
"ומה איתך?" שאלה
"מיד" עניתי והתחלתי לערוך שורת תותים אדומים אדומים בין שפתי הכוס המבהיקים שלה. לאט לאט, מנח וסופר. 4, 5, 6, 7. שבעה תותים אדומים ועסיסיים אחוזים בין שפתי הפות שכה אהבתי. מתכופף קלות בין רגליה, התחלתי ללקט את התותים בשפתי, לאט ובעדינות תוך כדי שאני מחדיר את לשוני מתחת לכל תות ועם כל תות, מעמיק את החדירה. המיץ שלה התערבב עם התותים ויצר טעם גן עדן.
עתה, משפונו כל התותים, החלטתי שהגיע הזמן לתת לה טיפול שורש ואף הודעתי לה על כך.
"טיפול שורש? מה אתה זומם"
"מיד תדעי" עניתי כשאני אוחז במקדחה הרוטטת של מרפאת השיניים שבקצה מורכב ראש מברשת שעיר ועדין. - דוקטור צוקרמן באדיבות העניק לי קורס מזורז בשימוש מושכל במקדחותיו –
לקחתי את הזמן. הבטתי בה. היא רעדה ורטטה מתערובת של חשש ותשוקה. לא אמרה מילה, כאילו המתינה לגורלה, מפקידה אותו בידי (כאילו שיש לה ברירה כשהיא קשורה היטב לכורסא)
קירבתי את המקדחה לכוס הרוטט שלה ונגעתי בעדינות בדגדגן החצי חבוי בנדנו. היא קפצה ממקומה כשרק רצועות העור מונעות ממנה נפילה.
הגברתי את הקצב והיא רטטה כמו נמרה, מקפיצה את ישבנה מעלה מטה בעוד אני מעביר את המברשת המסתובבת במהירות עצומה מסביב לדגדגן, שכמו פיטריה יצא מנדנו והחל לרטוט ממש מול עיני. האגן שלה עלה וירד בקצב מטורף, צרחות של הנאה וקריאות של עוד ודי עלו מפיה ותוך דקות בפורות היא גמרה בקול גדול תוך שהיא מרטיבה את הכורסה במיצי התאווה שלה.
לא, לא התכוונתי להניח לה אפילו לרגע. בעודה עולה ויורדת, מתנשמת בכבדות, הבטתי בה, מיקמתי את המקדחה הרוטטת כך שהמברשת המשיכה להבריש את הדגדגן התפוח שלה, ועברתי לצידה השני של הכורסה. ראשה מונח על הצד. שפתיה עדיין אדומות ממיץ התותים. רועדת בכל גופה, מעכלת את האורגזמה הממוכנת שעברה זה עתה.
"יש מנה אחרונה?" היא שואלת תוך שהיא אוספת את נשימתה.
"יש" אני עונה תוך שאני מיטיב את כיסוי העיניים.
ממגרת הכלים אני שולף 3 קליפסים, מן הסוג הרפואי המבריק הזה.
מצמיד שנים לשתי פיטמותיה וחוזר לאיזור הכוס שהרעידות הולכות ומתגברות שם. מושך את הדגדגן ולוכדו באמצעות הקליפ השלישי. מותח ככל האפשר מבלי לגרום לכאב מוגזם. הדגדגן הארוך מתוח, מבריק ואדום. גופה עלה ויורד אל מול המברשת המסתובבת.
חוזר לאיזור הראש. פותח את הרוכסן ושולף את הזין הזקור שלי ובלי הכנה מוקדמת מכניס אותו בין שפתיה. היא שואבת אותו בזריזות. שואבת ומוצצת ומעסה אותו באמצעות שפתיה הלחות והחושניות. גופה ממשיך בעליות וירידות קצובות אל מול המברשת המסתחררת במהירות על הדגדגן המתוח שלה. שפתיה מוצצות את הזין שלי כאילו היה ארטיק. היא מוצצת בקול רם ובעוצמה. זה לא לוקח הרבה זמן. המברשת עושה שמות בדגדגן האדום שלה בעוד שפתיה שואבות את מרכז התענוג שלי בעוצמה שאינני זוכר כמותה. לו היה לי עוד סנטימטר או שניים, היא היתה בולעת גם אותם. אני קרוב. מתכופף אליה ושולח את לשוני לתוך האוזן שלה, מעניק לה מסג` בתוך האוזן. תוך שניות ספורות הנוזל הלבן והחם טס מתוך הזין הישר לתוך הלוע שלה. היא מתרוממת בשארית כוחותיה אל מול המברשת המסתובבת לעוד קפיצת אגן או שתיים וגומרת בקול תרועה שמרעיד את כל צלחות הכלים שמסביבינו
"אהבת את המנה האחרונה?" אני שואל
הפיקניק העירוני
בת זוגי מפנטזת כבר שבועות רבים על פיקניק מיוחד. היא רומזת, מספרת ומתרגמת את חלומותיה: "אני רוצה פיקניק שכולל בעיקר סקס – תפתיע אותי!"
ובכן, ביום שישי שעבר חל יום הולדתה ואני הכנתי לה פיקניק הפתעה. משהו שאפילו היא לא חלמה עליו.
יום שישי בצהריים הגיע והיא באה את המשרד שלי כמו שקבענו. לבושה ברישול אלגנטי, מוכנה לפיקניק כהילכתו. חולצת טריקו הדוקה, מפוספסת בצבעי כחול ולבן, כמו שהיא יודעת שאני אוהב, בלי חזיה, מכנסיים אופנתיים בהירים והדוקים, שיערה אסוף בקוקו שמשווה לה מראה צעיר אף יותר מתמיד. עיניה הכחולות ניבטות בי ומשוות לה מראה של מלאך.
המשרד שלי כבר היה ריק, לא עובדים ולא לקוחות. היא ניגשה אלי, התחבקנו והתנשקנו. "את הרי יודעת כמה אני אוהב את התחושה של השדיים שלך כשהן נמעכות על החזה שלי" לחשתי לה תוך שאני מועך אותה עוד ועוד וחש בפיטמות החדודות שלה כשהן כמעט שורטות את חזי.
"בואי, ליבשי את זה" אמרתי כשאני מרים סל קש מכוסה שהיה מונח מאחורי ומתוכו, ושולף מתוכו כיסוי עיניים כבד ושחור. "הכל כבר מוכן". אוחז בידה ומוליך אותה אל מחוץ למשרד. ידי אוחזת בידה ובידי השניה, סל הקש.
מניח את הסל, נועל את המשרד ומוליך אותה לאורך המסדרון. לא, זה לא לקח הרבה זמן. אולי חצי דקה. שתי דלתות ליד המשרד שלי, פתחתי דלת זכוכית גדולה והובלתיה פנימה.
"לא הרחקנו לכת" היא צחקה. "מה זה? פיקניק עירוני?"
"אמרת לי תפתיע אותי, נכון? ובכן, זה מה שאני עושה" עניתי
"שבי", אמרתי לה, וסייעתי לה להתיישב על הכורסה הנמוכה.
"מה זה? מכונית מרוץ?" שאלה
"לא, זה כסא חשמלי" עניתי ובעודה מתרווחת על הכורסה, שלפתי מן הסל ארבע רצועות עור שחורות ורחבות ותוך כמה שניות היא היתה אזוקה היטב לכיסא.
"זה הולך להיות פיקניק כפוי" אמרתי בחיוך
"שמע, זה מגרה נורא" ענתה לי
הבליטות בקידמת חולצתה הצביעו על נכונות דבריה. הפיטמות שלה הזדקרו כמו זוג דיבלים. שלחתי את ידי ואחזתי בהן, מלטף את הפיטמות מבעד לבד הדק, מלטף ומושך בהן.
"נהדר, ככה אני אוהב את הפיטמות שלך. רעבה?"
"כמובן", ענתה מצחקקת במבוכה. "היכן אנחנו?"
"עוד מעט תדעי" עניתי תוך שאני מתפעל את הדוושות של הכיסא, ומביאה לכדי שכיבה מוחלטת כמעט, ומרים את הכסא למכסימום הגובה. רכנתי ונישקתי את פיה נשיקה עמוקה וחודרנית כשלשוני חומקת בין שיניה ומבצעת סיור מקיף בחלל פיה.
"יודעת?"
"רופא שיניים?"
"אכן, אנחנו נעשה את הפיקניק במרפאה של דוקטור צוקרמן שיצא לסופ"ש והסכים להשאיל לנו את המירפאה עם כל הציוד!" אמרתי תוך כדי שאני שולף מן הסל קופסת תותי שדה אדומים ועסיסיים ומתחיל להאכילה אחד אחד.
בעודה אוכלת את התותים כשמיץ אדום נוטף על צווארה, גילגלתי את חולצתה והרמתיה אותה עד לצווארה, מגלה את פלג גופה העירום והבהיר, שרק שתי פיטמות חומות כהות מבליחות מתוכו כמו שני פנסים.
"המכנסיים הולכות" אמרתי ובעזרת זוג מספרי ניתוח חדים שהיו מונחים על מגש החרסינה שליד הכורסה, גזרתי את זוג המכנסיים מן הקרסול ועד לחגורה. המכנסיים, מופשלות לצדדים הפכו לסמרטוט ששכב מתחת לרגליה הלבנות והחלקות שכל כך אהבתי. לא, היא לא לבשה דבר מתחת למכנסיה. היה ברור שהיא הגיעה ממש מוכנה לפיקניק. ממש כמו שהיא ביקשה, לא?
בעודה שרועה על הכורסה, עירומה לחלוטין, התחלתי להשקותה לגימות של שמפניה, שגם היא היתה, שלא במקרה, בסל שהבאתי.
"ומה איתך?" שאלה
"מיד" עניתי והתחלתי לערוך שורת תותים אדומים אדומים בין שפתי הכוס המבהיקים שלה. לאט לאט, מנח וסופר. 4, 5, 6, 7. שבעה תותים אדומים ועסיסיים אחוזים בין שפתי הפות שכה אהבתי. מתכופף קלות בין רגליה, התחלתי ללקט את התותים בשפתי, לאט ובעדינות תוך כדי שאני מחדיר את לשוני מתחת לכל תות ועם כל תות, מעמיק את החדירה. המיץ שלה התערבב עם התותים ויצר טעם גן עדן.
עתה, משפונו כל התותים, החלטתי שהגיע הזמן לתת לה טיפול שורש ואף הודעתי לה על כך.
"טיפול שורש? מה אתה זומם"
"מיד תדעי" עניתי כשאני אוחז במקדחה הרוטטת של מרפאת השיניים שבקצה מורכב ראש מברשת שעיר ועדין. - דוקטור צוקרמן באדיבות העניק לי קורס מזורז בשימוש מושכל במקדחותיו –
לקחתי את הזמן. הבטתי בה. היא רעדה ורטטה מתערובת של חשש ותשוקה. לא אמרה מילה, כאילו המתינה לגורלה, מפקידה אותו בידי (כאילו שיש לה ברירה כשהיא קשורה היטב לכורסא)
קירבתי את המקדחה לכוס הרוטט שלה ונגעתי בעדינות בדגדגן החצי חבוי בנדנו. היא קפצה ממקומה כשרק רצועות העור מונעות ממנה נפילה.
הגברתי את הקצב והיא רטטה כמו נמרה, מקפיצה את ישבנה מעלה מטה בעוד אני מעביר את המברשת המסתובבת במהירות עצומה מסביב לדגדגן, שכמו פיטריה יצא מנדנו והחל לרטוט ממש מול עיני. האגן שלה עלה וירד בקצב מטורף, צרחות של הנאה וקריאות של עוד ודי עלו מפיה ותוך דקות בפורות היא גמרה בקול גדול תוך שהיא מרטיבה את הכורסה במיצי התאווה שלה.
לא, לא התכוונתי להניח לה אפילו לרגע. בעודה עולה ויורדת, מתנשמת בכבדות, הבטתי בה, מיקמתי את המקדחה הרוטטת כך שהמברשת המשיכה להבריש את הדגדגן התפוח שלה, ועברתי לצידה השני של הכורסה. ראשה מונח על הצד. שפתיה עדיין אדומות ממיץ התותים. רועדת בכל גופה, מעכלת את האורגזמה הממוכנת שעברה זה עתה.
"יש מנה אחרונה?" היא שואלת תוך שהיא אוספת את נשימתה.
"יש" אני עונה תוך שאני מיטיב את כיסוי העיניים.
ממגרת הכלים אני שולף 3 קליפסים, מן הסוג הרפואי המבריק הזה.
מצמיד שנים לשתי פיטמותיה וחוזר לאיזור הכוס שהרעידות הולכות ומתגברות שם. מושך את הדגדגן ולוכדו באמצעות הקליפ השלישי. מותח ככל האפשר מבלי לגרום לכאב מוגזם. הדגדגן הארוך מתוח, מבריק ואדום. גופה עלה ויורד אל מול המברשת המסתובבת.
חוזר לאיזור הראש. פותח את הרוכסן ושולף את הזין הזקור שלי ובלי הכנה מוקדמת מכניס אותו בין שפתיה. היא שואבת אותו בזריזות. שואבת ומוצצת ומעסה אותו באמצעות שפתיה הלחות והחושניות. גופה ממשיך בעליות וירידות קצובות אל מול המברשת המסתחררת במהירות על הדגדגן המתוח שלה. שפתיה מוצצות את הזין שלי כאילו היה ארטיק. היא מוצצת בקול רם ובעוצמה. זה לא לוקח הרבה זמן. המברשת עושה שמות בדגדגן האדום שלה בעוד שפתיה שואבות את מרכז התענוג שלי בעוצמה שאינני זוכר כמותה. לו היה לי עוד סנטימטר או שניים, היא היתה בולעת גם אותם. אני קרוב. מתכופף אליה ושולח את לשוני לתוך האוזן שלה, מעניק לה מסג` בתוך האוזן. תוך שניות ספורות הנוזל הלבן והחם טס מתוך הזין הישר לתוך הלוע שלה. היא מתרוממת בשארית כוחותיה אל מול המברשת המסתובבת לעוד קפיצת אגן או שתיים וגומרת בקול תרועה שמרעיד את כל צלחות הכלים שמסביבינו
"אהבת את המנה האחרונה?" אני שואל
