../images/Emo63.gifנאמר ל"אמור" ד"ת שחבל"ז ממש
"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם:
מועדי ה'-
אשר תקראו אותם מקראי קודש-
אלה הם מועדי"[מהפרשה]
"....אם אני רואה זקן, אשמע בעצתו. ואם אני רואה זמן בסביבה אני לוקח אותו, לוקח ת'זמן
..."
[יהונתן גפן] אז בואו ניקח ת'זמן לרגע
ספר של הרב חיים נבון [ר"מ מהישיבה בגוש-עציון וכותב ב"מקור-ראשון"] שקראתי לפרשה האיר את עיני בנקודה שלא הייתי מודע אליה. כולנו, מי יותר מי פחות, מורגלים לשימוש בתאריך הלועזי, מה שנקרא בצורה יותר מדעית- לוח השנה הגריגוראני למה הוא נקרא כך? בהתחלה, לוח השנה הרומאי היה דווקא די דומה לפורמט של הלוח העברי [ולימים-המסולמי] קרי: בנוי סביב מחזור הירח עם שינויים קלים. חלק מהשינויים זה, כמובן, עיבור השנה, כאשר מי שהכריזו על העיבור היו הקיסרים
. בתקופתו של יוליוס קיסר, הקיסר החליט שיש דברים חשובים יותר לשזות עם הזמן שלו וכאשר חזר מעיסוקיו וגילה שיש חוב גדול של "עיבורים" שהצטבר, החליט פשוט להוסיף מספר חודשים לשנה ועל הדרך גם לשנות את מבנה הלוח כך שבמקום להתבסס על מחזור הירח יתבסס על מחזור השמש. [וכך גם קיסרים אחרים יוכלו להוריד מהראש את העול לעבר כל פעם בשביל התאמה לחקלאות...] כך נוצר
ה"לוח היוליאני" בעתיד, יתגלו מספר "באגים" בלוח הזה עד שבאיזור המאה ה- 16 אפיפיור בשם גרוגריוס יחליט "לדלג" פתאום על 10 ימים בשנה [בעיקרון בגלל שיתגלה שיום השיוויון באביב
חל 10 ימים לאחר היום בו הוא אמור] מה שיגרור התפרצויות זועמות של ההמון על כך ש"גנבו להם זמן מהחיים"!!! ו"זיקנו" אותם סתם וכך, עם עוד שינויים קלים, יתרקם מה שיקרא-
"הלוח הגרגוראיני" בו משתמשים עד היום בכל אופן, מה כל הסיפור ההסיטורי הזה יכול ללמד אותנו מלבד הבלגאן ששרר [ושורר- יש עדיין מקומות בעולם שהולכים לעיתים לפי הלוחות הישנים] בלוח השנה הלועזי
ניתן ללמוד מכאן שקיים איזהו דחף או תחושה באדם שהוא יכול לקבוע את הזמן וחשוב שהוא יעשה זאת שהוא שולט על הזמן
.
עד לתקופה של איינשטיין
[והאמת שבמידה מסויימת זה קצת נסדק קודם] ההתיחסות לזמן הייתה כדבר מאוד |הדגשמוצק והחלטי הזמן נתפס כאחד הסקלות שקובעות לאדם את מהלך חייו ללא הרבה ברירה מצדו "תורת היחסות" של אינשטיין גרמה לאנשים להסתכל על הזמן אחרת- כמשהו
סובייקטיבי שתלוי בגורם אוביקטיבי אחר ובצורה כזו שאפילו לטוענים שיש אוביקטיביות בזמן- הרי שלפי היחסות אנשים שונים ייחסו ל
אותו אירוע פרק זמן
שונה- מה שמוציא את כל הרוח מ"מפרשי האוביקטיביות" ומשאיר את הזמן יחסי לחלוטין ואולי אף מורכב ביותר ממימד אחד [האמת, שישנה שיטה של מדען מוערך אחר- גוטפריד לייבניץ-מפורסם מאוד בעיקר בקרב המתמטיקאים- שמלכתחילה טען נגד הגדרת הזמן כדבר אוביקטיבי וטען שזה הכל תלוי בהסתכלות סוביקטיבית שני אנשים שעוברים אותם אירועים בגדול-יוכלים לפי החשיבות וגורמים נופסים שהם מייחסים לעבור את הכל במשך זמן שונה]
האמת היא, שהמתבונן במדרשי חז"ל כבר רואה את ההדגשה של הזמן כדבר
נברא ["בראשית ברא אלוקים"- ברא ראשית] וממילא כמשהו שהוא
סוביקטיבי ותלוי כמו כל דבר אחר בעולם אבל רק הפרשה שלנו היא המלמדת שזה כוחו של עם ישראל-
"לייצר זמן"
"אמר לו(ר' עקיבא):"...אשר תקראו אותם-אל תקרא אותם אלא אתם, לא תלה הכתוב אלא בכם- אתם אפילו שוגגים אתם אפילו מזידים אתם אפילו מוטעים העדי שקר"(ראש-השנה)
בעם ישראל נטבעה התכונה לקדש=לעצב ואף "לעקם" את הזמן כך שבשמים יחתמו על גזר הדין ,גם אם מצד האמת ה"עכשיו" שישראל קבעו זה לא באמת ה"עכשיו" שאמור להיות לפי בורא שמים וארץ. וגם אם, למשל, ראש השנה מצד האמת אמור להיות ב-נגיד-20 בסמפטמבר למינינם, אם בי"ד יקבע את ראש השנה למחרת אזי זה יהיה ראש השנה ויגרור שכל הפמליה של מעלה שאמורה להתכנס בשביל לדון בעתיד העולם בר"ה תדחה את ישיבה ביום.
מכאן, ליכולת לשלוט על הזמן, במקום לתת לזמן לשלוט עלינו, יש אמירה ערכית חזקה ולא רק עניין פרוצדורלי. היכולת להתנער מכבלי הזמן וכביכול "להתעלם" ממוגבלויות שנוטים לשים על עצמנו כנגזרת של הזמן היא דבר שבאפשר ואם לאחר קריאת ד"ת זה אתם יוצאים החוצה ופתאום שמים לב שאתם מתחילים לראות "חלקיקי זמן"
בסביבה אז סבבה-נסו לקחת אותם- לקחת ת'זמן שבת שלום
-טוהר- נ.ב. לא לשכוח- הערב ל"ב לעומר