הפינה של טוהר

[טוהרtoar]

הפינה של טוהר../images/Emo152.gif

 

[טוהרtoar]

../images/Emo63.gifצב לצו? ד"ת לצו->ראיון עם ערפד

[מוקדש למור]

"... א-לי-מות זאת השפה שאתה מדבר לא ברור לי במה אתה מתפאר האם אוזניך שומעות מה שפיך אומר כי "מקום המשפט שמה הרשע כי מקום הצדק שמה הרש" כי מקום החוק שמה הפשע החיים הם שלי - אז מה אתה עושה שם? ... "בני אל תלך בדרך איתם מנע רגליך מנתיבתם כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם!" מרוב מלחמות אתה לא זוכר מרוב קורבנות אתה לא סופר זה יצא משליטה וזה רק מתגבר א-לי-מות"

[אלימות, שלום חנןך]

הרמב"ם מסביר בגדול את כל קונספט הקורבנות כ"סדרת חינוך" להרגיל את בני ישראל לפולחן שונה ממה שהיו רגילים אליו [במצרים וכדו] ולעבור לפולחן עם "חוקים" חדשים ו"מתריסים" במידת מה נגד הטקסים של שאר העמים באותו אופן מסביר הרמב"ם את מצוות לא-תעשה על הדם המופיעה בפרשתנו: "וכל דם לא תאכלו בכל מושבותיכם לעוף ולבהמה כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" ונשנתה בהמשך החומש[קדושים]: "לא תאכלו על הדם" ושולשה בחומש דברים: "רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר" וכה דבריו: "דע שהצאביה[שם של שבט נודד] היו חושבים את הדם לטמא מאוד. למרות זאת היו אוכלים אותו מכיוון שטענו שהוא מזון השׂטנים

, וכאשר אוכל אותו מישהו

, הוא נעשׂה אח לשדים

, והם באים אליו ומודיעים לו עתידות, כמו שמדמה ההמון באשר לשדים... ואז - לטענתם - יבואו אליהם השדים האלה בחלום ויודיעו להם נסתרות ויועילו להם כל אלה דעות שבזמנים ההם היו מפורסמות ומשפיעות ונהגו על-פיהן. ההמון לא הטיל ספק באמיתותן. לכן יצאה התורה השלמה בעיני יודעיה לסלק את המחלות המושרשות האלה. לכן אסרה את אכילת הדם...." [מורה נבוכים חלק ג, מו]

הרמב"ן בפירושו מביא את תמצית דבריו של הרמב"ם ונראה מלשונו שהוא מסכים בעקרון: "והרב[תמיד הרמב"ן מתייחס בלשון "הרב" לרמב"ם] כתב במורה-נבוכים כי היו הכשדים מואסים הדם...אבל יאכלו ממנו הרוצים להתחבר לשדים ולהנבא מהם עתידות... ואלה דברים מיושבים..." וגם בפירושו לנאמר בחומש דברים: "והיתה העבודה ההיא באכילה מן הדם כי היו מקבצים הדם לשדים והם אוכלים עליו וממנו...וכבר הוזכר זה בספר מורה נבוכים..." אך הרמב"ן מקפיד בשני המקומות להדגיש שזו איננה התמונה כולה ובעצם, הטעם היסודי לאיסור הדם הוא עידון הנפש והצלה של אדם מנטיה לאכזריות בויקרא הרב כותב: "ואלו דברים מיושבים אבל הכתובים לא יורו כך שהם יאמרו תמיד בטעם האיסור- כי נפש כל בשר דמו בנפשו" ובדברים: "ולא שיהיה זה עיקר טעם איסור הדם כי הכתוב מפרש טעמו- כי הדם הוא הנפש...וראוי שנפרש בטעם איסורו כי השם ברא כל הנבראים לצורך האדם...ואף על פי כן לא התיר להם באכילה מתחילה רק הצומח לא בעלי הנפש...וכאשר היה במבול שנצלו בזכות נח...התיר להם השחיטה...כי חיותם בעבור האדם... ושתהיה הנפש שבהם לכפרה לאדם...לא שיאכלהו כי אין לבעל נפש שיאכל נפש, כי הנפשות כולן לאל הנה..."

עם ישראל ידוע בתכונתו"רחמנים בני רחמנים". בתור "שגרירים של העולם הבא" בעולם הזה

, טבוע בכל יהודי הטבע שאף השלטת דין יכולה להיעשות [כפי שאכן "מתוכנת" בעולם לבוא] על ידי רחמים[עם כל הפלא שבדבר...] אך דא-עקא [זו צרה] שבעולם הזה אליו "נשלחו" ישנו צורך לפעול גם ביד-רמה,בנחישות ובאכזריות ובד"כ רחמים דווקא מובילים להפך מצדק [ועינינו הרואות...] אך כדי שהיהודי לא יפגע מכל העיסוק המרובה באלימות ואכזריות [ששוב, בהרבה פעמים נצרכת מאוד] ישנם "איזונים" שמצטרפים לכל ציווי האלימות השונים שנוהגים, כדי שנפשו לא "תתרחק מדי" מהטבע ה"עולםבאיי" שלו. לכן מגיע ציווי "לאו" בנוגע לאיסור הדם וכן, מיד אחריו ציווי "עשה" של כיסוי הדם שמגדיר הרב קוק כניסיון "להחביא ולכסות את חרפתו"["טללי אורות"] עכשיו, לשם מה אני מביא את כל זה? האם אני מתכוון לשווק סדנת צמחונות

? לא [לפחות לא הפעם], הכוונה בדברים היא דווקא לנקודה אחרת אמנם האיסור בפשט הוא לאיסור לאכול דם של חיות ועופות, אך אני מרשה לעצמי ללמוד מכאן איסור חמור [עד כדי "רק חזק לבלתי"] של "שתיית דמם" של בני אדם ולא צריך להיות דווקא ערפד[או

] בשביל זה...

לפעמים, אפילו אנשים שאמונים על "חזון צמחונות ושלום" וודאי שדבקים ביותר בציווים כמו הציווי המדובר, שלא לדבר על עוד המון מעשים [חשובים] שבהם הם מוסרים את נפשם כדי להגן על זכויותיהם של החיות ושאר היצורים החיים בעולם נכשלים בכך שכדי לקדם מה שנראה בעינם כהיזק גדול לחיות, הם מרשים לעצמם לדרוך ו"להוציא דם" לבני-אדם ויש לי מספיק דוגמאות, למי שרוצה, ,כמו למשל אנשי ארגון "גרינפיס" שלשם הגנה על חיות נקטו לפעמים אף בפעולות "מיני-טרור" כנגד בני אדם ולא צריך להרחיק לכת עד לשם

מי שיבוא וישאלני- איך אתה "מעמיס" משמעויות על מצוות סתם כך אענה לו שדווקא כאן השאירו לי חז"ל כר נרחב לדרוש ובסיס איתן שהרי כידוע מצוות "לא תאכלו על הדם" היא "לאו שבכללות", כלומר, לאו אחד שכולל בתוכו מגוון של איסורים שונים [ביניהם: איסור אכילת דם,איסור אכילת איבר של בהמה חיה, איסור לאכול לפני תפילה בבוקר, בן סורר ומורה...] כמו שמסביר הרמב"ם במפורש בהקדמתו ל"ספר המצוות" בשורש התשיעי [בהקדמה של הרמב"ם לספרו "ספר המצוות" מנסה להסביר ב"שורשים" את הכללים לפיהם החליט הרמב"ם מה לכלול ומה לא לכלול במניין שלו של תרי"ג מצוות] [כאשר כידוע, מסורת בישראל שישנם תרי"ג מצוות מהתורה וחלקו חכמים מהם אותם 318 בדיוק ומתוך כך גם הוציאו ספרי-מצוות בהתאם] ומי שיותר יתעקש, מה אני מחדש דבר שחז"ל לא חידשו/דרשו הרי שהאיסור על אכילה טרום תפילה כבר מייחס את הדם בפסוק לבני-אדם ומי שרוצה לדרוש בשייכות האיסור לבן סורר ומורה ישר יעלה [או שלא?] שיש פה חריצת דין מפני מי שהולך להשליט טרור נגד בני-אדם בגלל התמכרותו [וכך "לאכול על הדם"]

אכן, "שתיית דם" או "שפיכת דם" איננה בדווקא המילולי אלא גם בהתאם למונחי הסלנג שאנו רגילים בהם חז"ל כבר קבעו ש"כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים" והאמורא רב נחמן מסביר, כאמור ב"בבא-מציעא-בבלי", שזה כיוון שאדם המלבין פני חברו גורם ל"בריחה" של דמו מפניו ו"הלבנתם" לכן הביטוי הוא "המלבין פני חבר" וגם החפץ חיים, בהקדמה לספרו, שם מביא את כל ה"עשים ו"לאוים" שקשורים בלשון הרע ורכילות [לא, זה לא רק "לא תלך רכיך" ממש לא] ביניהם מונה, כמובן, את הלבנת פני החבר[למרות שאיננו לאו מפורש אלא נלמד מתמר, ושמא פה הלאו?]

בקיצור, אחד האיסורים החמורים ביותר, המופיעים בפרשתינו [שדר"א- לכל התלהמים למיניהם- גם הוא באיסור כרת!!!!] הוא "שפיכת" או שמא "שתיית דמו" של בעל נפש ומי ייתן ונזכה לשמור את עצמנו, שלא לבער את עצמנו באיסורים ולהעדיף כבשן אש, העיקר לא לאכול דמם של אחרים ולא להתנהג כמעריצי ערפדים או לפחות, להשתדל לחשוב לפני מעשים, אם בכל ההתנצחות שלנו בשביל עבודת אלוקים אנחנו לא שופכים בדרך כמה דמים וכך נזכה ,בע"ה, ששני הדמים היחידים

יהיו דם המילה ודם הקורבן שעל סיפי ה

משוחים ובזכותם נזכר לטובה לפני הקב"ה וימשיך לגאול אותנו בגאולה שלמה וחרונה כגאולת מצרים

[לא ע"י<--] ואז נזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים ולקיים בדם את הראוי לו "לא שיאכלהו כי אין לבעל נפש שיאכל נפש, כי הנפשות כולן לאל הנה..." הנפשות של כ-ו-ל-נ-ו של הקב"ה הנה

שבת שלום

<img border=0 src=https://timg.co.il/f/Emo

 

[טוהרtoar]

../images/Emo20.gif"הבלוג שבחיי"- פרק טו [בניסן?../images/Emo13.gif

קיץ תשנ"ז [או שמא תשנ"ח...אני צריך לבדוק...] אני מעביר לי את הקיץ בכל מיי עיסוקים...חלקם קשורים גם להגדרנ עצמית ולשאלת השאלות: "מה אני מרגיש?". לקראת הסוף אני מרגיש ששוב מגיע רגע "שבירת סכר". "טוהר, כשחוזרים לבי"ס, אתה חייב לתפוס מישהו לדבר איתו,אני חייב להוציא את זה החוצה איכשהו..." השבועות הראשונים של הלימודים בשכבת השביעית. איזה כיף ומוזר גם ביחד לראות את כולם. אבל למי? למי אפנה? עם מי אדבר? ישר עולה לי בראש-"בנצי". אולי בגלל ההתנהגות האחראית שלו יחסית לאחרים, אולי בגלל חוסר ההתלהמות שלו שלא אפיינה תלמידי תיכון מופרעים, אולי בגלל האינטליגנציה המיוחדת שלו... רציני כזה.. יוצא דופן כזה... אולי הכל ביחד זה מה שגרם לי להחליט לפנות דווקא אליו בשביל לדבר יאבל זה לא קל, ניסיתי למצוא את הסיטואציה הנכונה שנהיה יחסית מבודדים וללא סכנה מיותרת של אנשים מסביב. יום אחד, כשהייתי במסדרון בפנימיה, ראיתי אותו יוא מאחד החדרים, "בנצי!!!" אני צועק לעברו. הוא עוצר. אני מגיע ומבקש: "תקשיב, אפשר לדבר איתך על משהו" "תיכף, חכה פה רגע, טוב". ואני, בלית ברירה תכל'ס, ממתין לו שם באותה נקודה במסדרון, רואה אותו נכנס לאישהו חדר. בינתיים במחשבות אוכלות אותי: איך הוא יגיב? איך לספר לו? מה להגיד אם בכלל? איך אני פותח שיחה כזו? לא עוברות הרבה דקות והוא חוזר אלי. "אוקי, אז מה רצית לומר לי?..." קצת מהוסס, קצת דומם, אני מחליט על אסרטגיה "אתה מכיר אולי את הסרטים[ואיך לא, מה כבר יש לתלמיד תיכון לעשות בזמנו הפנוי אם לא ללכת לקולנוע, חשבתי לעצמי]: "רעיון עם הערפד"?"אידהו שלי"?"פילדלפיה"?..." ככה בחרתי לי מעין "אסטרטגיה סובבת" שכזו מביט בו בחצי מבט לעברו, חצי מבט לעבר הרצפה. מבט חושש כזה... בנצי מסתכל עלי ובטון שמשתנה לקצת רך יותר אומר: "לא, האמת שאני לא מכיר, אבל נראה לי שאני יודע מה אתה מנסה לומר..." TO B... [OR NOT TO B

] ההמשך שלי עם בנצי, וכן על איך פגשתי נוצרי וגיליתי את הקשר שבין נער גיי, סנטה קלאוס ופסח במוצ"ש והפעם ברצינות [בלי נדר]...

 

[BabyBoy1]

Liar!

 

[טוהרtoar]

המשך [סורי חבר'ה, הסבר בפנים...]

הפעם באמת באמת שהאיחור לא קשור אלי לדאבוני המודם שבבית הורי שבק חיים במוצ"ש ונאלצתי לחכות שיחליפו אותו... בכל אופן- הנה ההמשך... אז כמו שכתבתי, בנצי מיד זרק בפני "נראה לי שאני יודע מה אתה רוצה לומר..." ואני פשוט מחכה למוצא פיו, רק כדי לזרזר עניינים אני מוסיף לאחר שניות:"מה?" והוא כמנסה להסביר במילים במקום "לקרוא לילד בשמו": "אני שמתי לב...אני הבחנתי איך הסתכלת עלי מאחור ככה כמה פעמים...וכשהיינו בפנימיה והייתי במקלחות... [באמת? מוזר...אז למה אני לא שמתי לב לדבר כזה? מאיפה הוא הביא את זה...] וגם סתם כך..." הקיצר, הוא לא ממש אמר את "המילה" אבל די בברור ניתן להבין שהוא הבין על מה רציתי לשוחח במין תגובות פנים/גוף אישרתי לו שלא יחשוש מדי "אופס...אז זה לא זה...המממ..." [

רק לתאר את ההבעה על פניו...] [תכל'ס,הרי באמת לא בחנתי אותו באופן שהוא תיאר...לפחת לא בכוונה..זה לא שהוא היה מ"חתיכי" השכבה אז מאיפה הוא...] בכל אופן, התתחלנו בשחנ"ש, אחד מהארוכים שהיו לי עם מישהו מהישיבה בכלל ואיתו בפרט דבר ראשון הוא ניסה להרגיע אותי ואמר כמאשר:"מה שכן, טוב עשית שבאת דווקא אלי ולא אל מישהו אחר מהמחזור...אני לא צריך לספר לך, בטח אתה יודע, שיש הרבה חבר'ה ליצנים במחזור שלנו שהיו בכיף עושים "מטעמים" מדבר כזה... אני לא יודע אם הבחנת בזה אבל אני יחסית מתייחס לדברים פה יותר ברצינות [האמת, שזו אחת הסיבות שפניתי אליו...] לאחר כמה דקות שהסברתי ושטחתי בפניו בגדול מה אני מרגיש, איך אני מתמודד, הוא הציע שנצא החוצה ל"טיול" מכיוון שמן הסתם אנשים יעברו עם הזמן לידנו, ומאותה הסיבה האמורה עדיף שנצליח לשמור על הכל בינינו. אז יצאתי איתו ל"טיולון" ברחובות הסמוכים ותוך כדי הוא מספר לי שגם אל אבא שלו ניגש מישהו מהישוב וסיפר לו שהוא "במצב כזה" ואביו אמר לאותו אדם שלדעתו, אין עליו חובה להתחתן. בכך הוא חשב שהוא מרגיע אותי, כאילו זו הבעיה שלי, אם אני צריך להתחתן או לא. אני מחפש הבנה, עצה ומה שאני מקבל זו דעה על חובת "פרו ורבו"... אבל נו, זה מילא, הקטע היותר כאוב שהרגשתי בשיחה איתו היה כשהוא, שוב, מכוונה טובה של להראות אמפתיה, לא שום דבר רע, גילה בפני שגם לו יש סוד שלא יודעים... מה? "יש לי מחלה רצינית בכבד שהגללה אני לא יכול לאכול כל מיני מאכלים אלא דברים מסויימים" אין משהו שיפתור את זה לחלוטין אז הוא נאלץ "לחיות עם זה" למרות שזו נורא מגביל אותו ועושה לו חיים קשים. הוא מצליח לחיות עם זה ולא להיראות יוצא דופן...כמובן שהאלגוריה היא שאם כך גם אני יכול ללא בעיה... למרות שבטח המישכה לבנים נורא קשה לי וכו', אבל אני עדיין יכול להמשיך "להיראות לא יוצא דופן" זה היה ממש מעלה רתיחה. אתה מנסה להשוות אותי לאדם חולה? כמובן שלא אמרתי את זה לבנצי בפרצוף. אני גם לא חושב שהוא בהכרח התכוון למה שהשתמע מדבריו. מה שכן, ניסיתי כל הזמן להדגיש בפניו, חזור והדגש, שאי אפשר להשוות בין הדברים. אבל הוא בשלו. לא מבין למה אם עם מחלת כבד ניתן לחיות ,כלפי חוץ, חיים נורמלים אין הדין כך למשיכה מינית לבנים. לכו תסבירו... אם כל זאת, עדיין שמחתי כשנפרדנו על השיחה. לפחות איתו אני יוכל מעתה לדבר יותר בקלות... יש מישהו שאני אוכל לדבר איתו לכשאצטרך... [שכמובן זה לא קרה הרבה... ועם הזמן מצאתי דרכים אחרות...] אחת מהדרכים הללו הייתה כמובן בצ'יטוט באינטרנט. כאשר בימי חלדי ברשת, כשרק התחלתי לנסות את הכל הייתי מנסה להכניס כל מיני קומבינציות של שמות לועזיים עם מילים כמו HOMO וGAY ולראות לאן זה מוביל [או לאן אני "מובל"] אחד האתרים הראשונים ש"פגשתי" כך היה האתר GAY.COM[די בנאלי, הא...] ששם שמחתי לגלות אפשרות לצ'אט עם אנשים אחרים. בין רשימת המקומות ניסיתי לחפש את ישראל. מה שמחתי כשראיתי שם את הקיצור "IL". נכנסתי וחיפשתי עם מי לדבר. [כמובן, למי שעדיין לא הבין ולמי שכן, אמנם הקיצור מבחינת מדינות העולם לישראל הוא IL אך גם מדינת ארצות-הברית מורכבת בעצם מהמון מדינות שלכל אחת היכר ע"י קיצור יחודי של שתי אותיות. בהם גם מדינת "אילינוי" שבמקרה הקיצור שלה הוא "IL" ובנקוה זו אני חושב שכולם כבר מבינים...] אז...חיפשתי ברשימה והאמת שהיו שם כמה שמות מוזרים, אבל שם אחד משך את עיני- כי פה בטוח מדובר ביהודי- "אוריאל" [או שמא זה היה "אביאל"] לאחר מספר מילות נימוס ומשפטים בנאלים, אני מנסה לברר מאיפה הוא, ולמראה המילה הבלתי מוכרת לי מ"אטלס-כבישי-הארץ", אני מתחיל לחשוד. אני שואל אותו אם הוא יהודי והוא עונה שלא [כן,כן, עד עכשיו עדיין לא נופל לטוהר האסימון, אבל אל תדאגו חבר'ה, מנקודה הזו לא עבר הרבה וקלטתי] בכל אופן, אני שואל:"אז איך יש לך שם כזה יהודי?" מסתבר שההורים שלו נוצרים, או לפחות "חובבי נצרות" ומה שהכי בטוח "חובבי תנ"ך" ולכן הם בחרו בשם תנ"כי לילד שלהם. אז התחלנו להעביר קצת עיניני טרנס-דתיים. הערתי לו שאצלנו בדיוק מתכוננים לחג פסח המתקרב, שהוא בד"כ באיזור "פסחא" של הנוצרים. "מה אתה הכי אוהב בפסח?" הוא שואל "אני הכי אוהב את הקטע שפותחים את הדלת לאליהו הנביא..." ו...האמת שלא ידעתי איך לכתוב אליהו, אז כתבתי לפי השמיעה: ELIAU. הוא התחיל להתבלבל..ELI-WHAT? מה? ודקות אני מנסה להסביר עד שהוא קולט שמדובר בALEEJAHU[או משהו אחר מתוסבך שכזה, תאמינו לי איך שהאמריקאים מתרגמים ת'תנ"ך..]. בכל אופן, המשכתי לספר שאצלנו, תמיד כשאנחנו אצל סבא [ז"ל] וסבתא [תבל"א] אז בקטע של כניסת אליהו, סבי היה מנער את השולחן ומפיל קצת טיפות כך שיראה כאילו אליהו נכנס ולגם קצת. "אה, כן,זה מזכיר לי בחג המולד, זה כמו לפני שאנחנו הולכים לישון, אז אמא ואבא שמים איתנו חלב ועוגיות ליד העץ בשביל סנטה קלאוס וכשקמנו בבוקר ראינו חצי כוס וצלחת ריקים ואמא אמרה שסנטה אכל את זה..." האמת שהיה לי מוזר לשמוע את ההקבלה שלו. ANYWAY...המשכנו לקשקש אחד עם השני, נדמה לי כחצי שעה ואולי אף יותר. בסוף נפרדנו כידידים, והוא כתב לי: "זו השיחה הכי נחמדה שהייתה לי, תודה רבה". האמת שגם לי זו הייתה חוויה. ככה, לדבר מקצה עולם לקצה שני, עם נער נוצרי והכל רק בגלל ששינינו באתר של הומואים. אילולי זה...איזו הזדמנות אחרת הייתה מובילה אותנו לעשות דבר כזה...רק לחשוב את ההשלכות שיש ל"תכונה המיוחדת" הזו...

תגידו,לכם יצא להפגש עם אנשים הומואים/ביים או לסביות שלאחר מעשה חשבתם"וואלה סתם כך לא היינו נפגשים בחיים"?

פסח שמח!

וזכרו- רק 4 כוסות- לא צריך יותר

 

[תל אביבי1]

בטח!

לפני המון שנים, באיטליה, נתקענו בשל שביתה, בשדה תעופה נידח וקטן. איתנו היו במקום עוד שני בחורים. התארגנו להעביר לילה בשדה. אנחנו ביקשנו אש, הם ניגשו לשאול אם יש לנו מטבעות למכונת המשקאות - והתחלנו לדבר. די מהר התברר שמדובר בבני דודים שלנו, אזרחי כווית, ואחרי עוד כמה דקות גילינו שכולנו חברים באותה קהילה מפוארת |גאוה|. אז היה כיף של לילה, ובבקר כשהתברר שהשביתה נמשכת ואין טיסות, חברינו החדשים החליטו לשכור אוטו. הוזמנו להצטרף. בסופו של דבר בילינו יחד שבוע קסום בדרכים, בחופים ובמועדנים. החברים שהרגישו מיד את מבוכתינו מול שפע המזומנים שברשותם וחוסר היכולת שלנו לעמוד בקצב הביזבוז - לקחו בעדינות אחריות על כל התשלומים. אנחנו בקשר וירטואלי עם אחד מהשניים ההם עד היום, הוא מת לראות את תל אביב ומשוכנע שהישראלים הם הגברים היפים ביותר ביקום (וגם אני לא אתנגד לחופשה חלומית לחוף האוקיינוס ההודי ע"ח בית המלוכה הכוויתי) - הלואי שנוכל להגשים את הפנטזיה. מעניין שהבעיות שעומדות מולם מאד דומות למה שהומואים דתיים, כאן בפורום, מתארים.

 

[סבבב]

כמו בכל חברה מסורתית...