הפינה של טוהר

[טוהרtoar]

הפינה של טוהר../images/Emo152.gif

שלום חבר'ה- הפעם זה לא כל-כך אני דווקא דבר התורה היה מוכן לפני שבת אבל הייתה איזושהי תקלה במערכת "תפוז" שמנעה ממני להכנס אז... מתנצל בשמם ויאללה...

 

[טוהרtoar]

../images/Emo63.gif"שגרה זה רע?"-לפרשת "וארא"

לפני הכל-אני רוצה להודות לחבי הטוב XXXX שנתן לי את הרעיון לדבר התורה הזה...

אחד הדברים הכי בעיתיים לגבי היסטוריה היא שאלת ה"אילו". "אילו הוא היה עושה..." "אילו הם לא היו חושבים..." "אילו היא לא הייתה מגיעה...". אילו לסבתא לא היו גלגלים... שאלה נפוצה, אבל, לגבי כל מיני ארועים הרסניים שאנשים עברו, קבוצת אנשים, אוכלוסיה למשל, היא "אילו הם היו מנסים לשנות" או בניסוח אחר: "למה הם לא התנגדו". כשמשה רבנו מגיע לבני ישראל, בשליחות הקב"ה, בשביל להוציא אותם מהמצב הנוראי של חיסולם האיטי במצריים, אם גופנית אם נפשית [עד כדי שיגיעו לכך שרק 1/5 מכולם ישרדו], הוא מתקבל בתגובה שונה מהמצופה. "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"-למה? מה קרה? עונה האבן-עזרא: "לא הטו אוזן לדבריו כי קצרה רוחם באורך הגלות ובעבודה קשה שנתחדשה עליהם" יותר פירוט שמסביר את כוונתו נמצא בעוד שתי פרשיות, בפרשת "בשלח":"יש לתמוה איך יירא מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם? התשובה, כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים...ואיך יוכל להלחם..." דור בני ישראל במצרים התרגל לקום לתוך יום של שעבוד נפשי לגחמותיו של הנוגש המצרי התורן, ללכת לעבודה בלתי-אנושית-מוסרית בעליל אנטי-ג'נבה-שעל-היאור, ללכת לתור אחרי תבן בשביל שיהי לבנים לעבות הבניין [יותר נכון הפרמידה]. הרבה פעמים קורה, ולא צריך לרחוק נדוד לארצות-דור-שלישי בשביל זה, שאוכלוסיה מסוימת מתרגלת למציאות בה היא נתונה גם אם זו מציאות של שפל,שחיתות והרס רק בגלל שזו השגרה אליה היא גדלה. קשה כל אדם באשר הוא, להתנתק מתוך הזרם השוטף בלתי פוסק של סקלת הזמן, להגיד לעצמו:"רגע חושבים" ולנסות להסתכל על המציאות במבט של "אאוט-סיידר". לרוב אין לאנשים אורך-רוח לחשוב "מה היה אילו..." ולשגות בדמיונות על מציאות שונה, טובה יותר, אף במקצת.לרוב תוקף את כולם קוצר רוח. אכן, הרבה פעמים הגורם לכך הוא עבודה קשה. זה מה שמשה ואהרון היו חייבים בראשונה לשנות ולכן לא לחינם הטענה בה תוקף אותם פרעה היא[פרשה קודמת] :"למה תפריעו את העם ממעשיו...תכבד העבודה...ואל ישעו בדברי שקר..." כמובן שעבור פרעה לחשוב על מציאות שונה כזו זה חשיבת שקר. לכך מגיעים המכות-האותות. לאו דווקא בשביל לתת "זבנג" לפרעה והמצרים [שהרי הקב"ה יכל כמובן לעשות "זבנג וגמרנו" כמו שהוא מורה מפורש למשה לנבא אל פרעה בפרשה] אלא בשביל לעזור לנער את ישראל מהשגרה הרעה בה הם נתונים ולהכין אותם לאורך-רוח. פה דווקא פרעה ילמד אותנו מסר נוסף-לפעמים השגרה כל כך טבועה, שגם מכה פתאומית "באמצע היום", יכולה להעלם כאילו לא-היתה לאחר שהכל כשגרה... כל אחד מאתנו יכול להגרר לתוך רוטינה, אם זה בעבודת היום-יום או אף בדרכי המחשבה, שעלולה לנעול אותו במקום ולסמא את עיניו ממציאות מיטיבה יותר. יה"ר שנזכה להינצל משעבוד ליצר השגרה. שבוע טוב [במקור:שבת שלום] וחודש טוב [במקור:

] -טוהר-

 

[טוהרtoar]

"הבלוג שבחיי"-פרק י

אז...אנו ננוע לא הרבה רחוק מפעם שעברה אל מתי שיצא לי להיות בדייט [בעצם "בליינדייט"] הראשון שלי עם עוד הומו דתי. לאחר שגמלה בליבי ההחלטה לנסות להפגש עם אנשים שיותר קרובים לעולמי,כמו שכתתבי על כך ב"פוסט" הקודם לא הייתי צריך להמתין הרבה וכבר הקב"ה זימן לי שיחה אקראית בצ'אט עם מישהו מהצפון,בן גילי [פלוס/מינוס שנה] שהתברר גם ממשפחה דתית. כמובן ששמחתי על המציאה[במיוחד לאחר ה"חוויה" הקודמת] ולאחר זמן לא רב קבעתי להפגש איתו בעיר האדומה [הוא התגורר בישוב קטן באזור] ואוו...הפעם האחרונה שנסעתי ברכבת לעיר של האדומים...בכלל ברכבת... הגעתי לתחנה בבוקר של יום שאני אפילו לא זוכר איזה יום זה היה בשבוע והגעתי עם הרכתב לאיזור התחנה המרכזית שם קבענו להפגש. כשהוא הגיע התברר לי שאני לא ממש נמשך אליו מבחינה גופנית אבל זה לא הכי עניין אותי באותו רגע כי מה שהיה חשוב לי הוא שיש פה מישהו שאני יכול לדבר איתו באותו ז'רגון ושיבין אותי האמת אני לא זכור הרבה מאותו יום החלטנו ללכת לחוף הים [בכל זאת עיר עם ים אז די מתבקש לא...] ואני העדפתי ללכת לחוף הנפרד [אני יודע שזה ישמע תמוה לחלק אבל אני מקפיד ללכת לשחיה נפרדת כי בכל מקרה אני מבחנתי לא מועיל לכאן או לכאן אז לפחות בשביל ה"מיחזי"-איך שאנשים מבחוץ מסכלים על דברים...בכלל חשתם פעם על כמה הלכות יש לנו שנולדו רק או בעיקר מהעקרון של איך שהאנשים מבחוץ מסתכלים על דברים...] תוך כדי שאנחנו עושים את דרכנו אם ברגל או בתחבורה ציבורית[אוטובוס] אני מעיר לו על איזשהו נער בחלק האחורי של האוטובוס ושואל לדעתו ואז הוא פולט טלי משפט שאני לא שוכח עד היום ואני חושב שהוא היה משםט המפתח בפגישה הזו[רק כך הצלחתי ליישב אצלי את תחושותי בקשר לפגישה הזו]: "טוהר, אתה צריך ללמוד להיות יותר בררן..." בכל מקרה, עד שאנחנו מתקרבים בדרכנו לחוף הנפרד אורי [זה נפגשתי איתו, שם בדוי כמובן] נזכר שבכלל זה יום הרחצה של הנשים. באסה. הוא משכנע אותי שבחוף אחר בסביבה בד"כ אין אנשים אז אני מיישר קו ומחליט:"נו,שיהיה...". אנחנו מגיעיפ ובאמת יחסית לא עמוס. מה שמאפשר לנו גם לקפוץ למים ולא ללכת רחוק מדי וכבר "להתשתעשע" במים.[הי! לא מה שאתם חושבים, יותר מינורי] האמת שלא נשארנו שם הרבה זמן לאחר הגענו לאיזשהו קיוסק. היה לא בא על ארטיק. אתם זוכרים את הארטיק הזה שהיה פעם[:"פירולו" אני חושב שקוראים לו] שהיה ממש ארוך יחסית ["לא נגמר לא נגמר ולא נגמר...] פשוט הרשתי באותו רגע מתאים לקנות את זה, הורדתי את העטיפה והתחלתי לסובב את זה בפה. אורי כמובן העיר לי על התנהגות בזויה שכזו [

] לאחר שטיילנו לנו הרחבי העיר השעה התחילה להתאחר לה והתקרב לו הערב ואיתו זמן שלי לארוז את מטלטלי ולחזור. בקשתי ממנו שידריך אותי לבית כנסת קרוב להתפלל מנחה. הוא קצת מופתע מהבקשה, הוביל אותי לאיזשזהו מקום ברחובה של עיר אני נכנסתי לשם [זה היה קרוב לשקיעה אז הגענו בדיוק בזמן למנין] עם הסידור הקבוע שלי שאני משתדל לא הלתנתק ממנו הוא העדיף להשאר בחוץ. לאחר שהתפילה הסתימה הלכנו יחד לאוטובוס שלקח אותנו חזרה לתחנה המרכזית שם נפרד ממני ואני חזרתי לביתי. עוד אבן-דרך בהשלת הפחד שלי מפגישה עם אנשים... ועוד ציון דרך חשוב בכלל, כי כנראה שהתחלתי להפנים את המסר שלו, לפחות בתת-מודע:"טוהר, אתה צריך ללמוד להיות יותר בררן..."

 

[SmartToyBoy]

תמשיך-תמשיך-תמשיך!

ממש מעניין לקרוא כל שבוע... טלנובלת החיים של טוהר

 

[סבבב]

אני מצטרף לסמארטי...

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

היי! גם אני מצטרף!

הלוואי היה לי האומץ לכתוב את מה שתיאר טוהר. אולי יום אחד זה יבוא לי. ומה אתך סבבב? ומה אתך, סמרטוי?

 

[סבבב]

אני מתבייש...

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

במה מתביש?

אתה עצמך כתבת בפורום דברים חמים על סמרטוי ועל טוהר ועכשיו אתה מתבייש?! ממי? ממה?

 

[SmartToyBoy]

חחח

עד שאני אכתוב את "הבלוג שבחיי" שלי, יעברו הרבה מים (ולכלוך) בירקון..... סבבב מה דעתך לפצוח בבלוג משלך?

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

אולי בזה הוא מתבייש?

סבבב! אנו מוותרים לך על הבושה ומבטיחים לכבד אותך על כל מה שלא תכתוב בבלוג האישי. עשינו עסק? סמרטוי ואנוכי מאחוריך!

 

[סבבב]

שקלתי זאת פעם...

אך אני חושש שלא אעשה זאת כאן... זה עלול לפגוע לי התדמית...

וחוצמזה, לאיזה דברים חמים אתה בדיוק מתכוון שכתבתי אל טוהר וסמארטי?

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

../images/Emo53.gifהיי! הזיכרון!

סבבב היקר! מילא אני עוד מעט בן 90... עם זיכרון לא כל כך אייי איי איי... אבל אתה?! עוד אין לך נינים ואפילו לא נכדים (מקווה, שאיננה טועה) וכבר אינך זוכר (ואולי גם אינך רואה - לפחות לא במשקפיים שלי) את אשר כרתבת ב- 21/01/07 למניינם בתגובה לדברי העידוד של סמרטוי: "גם אני מצטרף...". אז למה לך להתבייש? יש לך כותבים נהדרים בפורום וכל הגולשים נהנים לקרוא את הבלוגים של טוהר ואת ההברקות של מנסון... ראה בפורומים אחרים ובדוק, האם הפורום שלנו לא היה ראוי לפרס "הפורום המצטיין"? אז גם אם לא זכינו בפרס, הכי חשוב, שיש לנו אותך ואת שאר המשתתפים הקבועים, ןעליך לשמוח בכך...

 

[טוהרtoar]

דר"א->ברכת הצלחה לתקופת המבחנים

לכל הסטודנטים שביננו [ובתוכם אני

]- בהצלחה בתקופת המבחנים הבאה עלינו ל... [לא יודע מה אתכם אני יודע רק שאני זקוק לכל ברכת הצלחה אפשרית...] שתזכו להצליח בכל שאיפותיכם לתואר

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

מחזיקים לך אצבעות

טוהר היקר! ממש תענוג לקרוא כל מלה שלך. לו רק יוציאו מהפורום את הזרים, שמנסים להכניס כאן רוח זרה, הרי זה ימשיך להיות אחד הפורומים הנהדרים (בעצם היחיד, שאני פעיל בו). יישר כוחך ובהצחה רבה רבה בלימודים!