הפינה של טוהר
- פותח הנושא טוהרtoar
- פורסם בתאריך
../images/Emo63.gifשלח לחבר-> ד"ת לפרשת "וישלח"
"יותר מאשר החורף אוהב פרפרים..."
אז מה עושים כשאהבה מתה?
"וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ, כִּי מֵתָה, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, בֶּן-אוֹנִי; וְאָבִיו, קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין"[בראשית לה,יח]
אומר על כך מדרש "בראשית-רבה": "ותקרא שמו בן אוני"- "בר צערי" בלשון ארמי "ואביו קרא לו בנימין"-בלשון הקודש" אז מלבד האמירה הברורה של המדרש בגנות השימוש בלשונות לעז בעת נתינת שם לילד [ומעניין שרחל אמנו משמשת "אם-טיפוס", אם ניתן,לכל אמהות זמננו, שגם אצלן רווח המנהג לכוון את שם ילדיהם לעם לועז- משמות בעלי משמעות בעברית עם צליל של שם לועזי כגון דן,דין,אל עד לעיוות שמות עבריים במקור לגירסתם הלועזית כגון מייקל [ולא מיכאל],סיליה[ולא צילה]] והיתרון לשימוש בלשון הקודש [ששוב ללא כוונה מחזיר לנושא הקבוע בו דנו] צריך להבין האם השוני בשפה הוא כל ההבדל או שיש גם הבדל בשמות? [הערה:הקטע הבא מוקדש לסבבב
] לפי המדרשים השונים עולה בברור שיעקב אבינו גם יצק משמעות חדשה בשם.אז נבדוק אם כן, מהו בנימין? ילקוט המדרשים שכל טוב: " בן שמחזיק בימיני לנהלני- בן שנוטה לימין ולא לשמאל" ילקוט שמעוני: "בנימין-כי בארץ הימין נולד לו" ולשון הרמב"ן במקום: "...תגרום הלשון לטובה ולגבורה- בנימין- בן הכח או בן החוזק כי הימין בו הגוברה וההצלחה ולא כמו שקראתו אמו בן אוני- בן אבלי" ואת הקטע הבא אני רוצה להקדיש לטוי-בוי. לא בגלל שיש קשר חזק כלשהו לתוכן אלא מכיוון שרציתי להקדיש לו דבר כלשהו, לאור העובדה שהוא עומד ממש בקרוב לעבור שינוי ולהיות בחזקת צה"ל: ולמה מתה רחל בדרך? אומר מר בבראשית רבה: עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה, והוה כן כשגגה היוצאה מלפני השליט, ותגנוב רחל ותמת רחל מילים אחרות: שקלו מילים! אמנם ככל שהאדם יותר קרוב לתפקיד-מפתח, אך גם כל יהודי, "בן מלך", צריך להזהר עם מוצא הפה- והנה לנו, על אף שודאי שיעקב לא חשב מעולם שהוא יהיה הגורם למות אהבת חייו, בגלל קללה לכאורה לצורך, אך מסוכנת, הביא לבוא "בן אוני". וזה נכון לכל מקום בו נמצאים. שבת שלום
-טוהר-
כמעט שכחתי [נספח לד"ת]
כידוע, נוהגים לומר שבכל פרשת שבוע ניתן למצוא את ארועי השבוע [הכוונה בדר"כ לתקופה מעבר לממש השבוע החולף
] רמוזים וכמוסים בצורה כלשהי. אז אכן גם אצלנו ניצן למצוא משהו [ואני לא מתכוון לשכם האנס הסורר שמתלבטים איך לטפל בו אלא לפסוק:] "הרבו עלי מאוד מוהר ומתן"[לד יב] ומתוך הערכה רבה אני מצרף את השיר , ב-ה הידיעה,של עלי מוהר ז"ל שאני אוהב. בעצם השיר שאני הכי אוהב בכלל:
"כמו עמוד ענן" כמו עמוד ענן, כך תלך לפני העדר תבין הכל, תדע, לא תאמר מילה אחת כמו עמוד עשן תעלם בתוך החדר משהו בך יאמר לך המשך בדרכך. כמו שביל החלב שחוצה את השמיים אתה הולך ישר, לא שם לב לכוכבים שזוהרים כדי לסנוור את העיניים משהו בך יאמר לך המשך בדרכך. הו, לך ישר, לך לבד, אל תפחד. אל תכעס, לך תמים, לך אחד כמו אווז הבר שחולף בשמי הערב הוא טס בראש החץ, לא נרתע מן המרחק והאינסטינקט מראה ובורא לו את הדרך משהו בך יאמר לך המשך בדרכך. כמו בריז´יט ברדו שתפסה כבר את העסק השאירה מאחור את הטוב ואת הרע ועל העניינים היא צופה מן המרפסת משהו בך יאמר לך הפסק. בלי להתכוון תן לעצמך ללכת כל החישובים ייגמרו מאליהם כמו העץ שקם לתחייה מן השלכת משהו בך יאמר לך המשך לך ישר...
נ.ב. גם מוקדש לטויי-בויי
"הבלוג שבחיי"- פרק ה'
אז מה מחזיק אותי באמונתי? האמת, שיש כמובן הרבה גורמים לדבר. אך, אחד מהן הוא חוש של השגחה סובבת. אינך חייב להסכים עם מה שאני עומד לכתוב, אני כותב רק את התחושות הרגשות שלי. וכי אוכל לכתוב על דברים כמוסים כל כך של אדם כשלהו מלבדי? אחרי שעברתי לתיכון בבירה, האמת שהבחנתי וחשתי דברים כאלו בעבר, אך שם זה היה קורה בתדירות גבוהה או אולי שפשוט הבניה הרוחנית/הנפשית/הבגרותית שלי הייתה בשלב אחר. אני זוכר שקרה לי מספר פעמים שהייתי חושב על דבר מה ומולי היה עובר חפץ שקשור לכך. למשל הייתי חושב על האוטובוס איתו הייתי מגיע מהתחנה המרכזית בעירי לשכונה בה אני גר והנה בי-ם בדיוק עובר לו אוטובוס בעל אותו מספר. הייתי חושב על ארוע שחוויתי עם חבר מסויים והנה רואה אותו. אני מודע לכך שניתן למצוא הסברים פסיכולודיים-מדעים לכך,כל מי שרוצה, אך שום דבר לא ישנה את מה שאני חשתי. בכל מקרה, שום דבר לא השתווה למה שקרה יום אחד עת חזרתי משבועיים בתיכון חזרה לבית. הכל היה עוד בתחילת הדרך יחסית, רק לא מזמן עברתי לתיכון בי-ם, אי-שם, והייתי צריך להתרגל להסחב עם תיק ענק וכל זה באוטובוסים הענקיים האלה הבינעירוניים יום שישי אחד, כשהגעתי לאוטובוס שנוסע הבייתה, הגעתי עם כבודה רבה, קצת יותר מהרגיל, כך שהתחלקה ל2 תיקים +תיק יד קטן. החלטתי תיק אחד, סביר בגודלו לקחת איתי לאטובוס, עם "תיקון היד" ותיק שני לשים בתא המטען. מה שהתגלה אח"כ כטעות קטנ|ה.
האוטובוס מגיע סוף סוף לתחנה בה אני רגיל לרגת בעירי, על הכביש הראשי, אני יורד לי מהאוטובוס עם התיקים ממהר כבר להגיע הבייתה, תוך שאני נותן לאוטובוס להמשיך ופתאום אני שם לב שלא לקחתי את התיק ששמתי בתא המטען. "אההההההההה!" אני צועק בליבי תוך כדי שאני צופה באוטובוס מתרחק לו, אין מצב שאני אגיע אליו! מה אני אעשה עכשיו? יש לי שם דברים חשובים? לך תתעסק עכשיו עם אבידות ומציאות של אגד, למי יש כח? תוך שאני עומד ומהרהר קרוב לתחנה בה ירדתי עם פרצוף חסר אונים [אני מנחש שנראתי כך] ממש מספר שניות בודד לאחר, עוצר לידי פתע אוטובוס מקומי הנהג פותח את הדלת ותוך כדי שאני מנסה לסדר את המילמולים שלי להסביר את המצב [או בכלל מילה עם משמעות בעברית] הוא כבר צועק אלי כמבין הכל: "בו! אין זמן לדיבורים! יעלה תעלה..."
ובסצינה שנראית כלקוחה מאיזה סרט של "ג'ימס בונד" או מ"ספיד", אני עומד לי ב"פרונט" של האוטובוס, ליד הנהג, עם דלץ פתוחה [מוכנה לזינוק שלי] והנהג דולק לו אחרי האוטובוס הבינעירוני, כאילו אין לו נוסעים משלו באוטובוס [והיו לו] ,ברחוב הראשי והעמוס של העיר. ואנחנו עוברים תחנה ועוד תחנה, וכמעט מתקרבים,הנה ו...אוף עבר תתחנה...והנה אנחנו הפעם בטוח נתפוס, כן! הנהג הצליח להגיע לתחנה כך שהוא עדיין עמד בה! אני קפצתי במהירות שאולי נשקה למהירות האור, אצתי לאוטובוס הסורר ומיד דפקתי על דופנו שישים לב, ב"ה זה עבד והנהג חיכה לי. פתחתי את התא, חלצתי את התיק שלי ונתתי לו להמשיך [כמובן שתוך כדי הקפיצה פלטתי אמירת תודה למקומי]. אמנם רחוק מהתחנה המקורית אבל לפחות עם כל התיקים שלי [וגם לא כזה רחוק]. מה היה קורה אם לא היו שולחים לי אוטובוס מחלץ שכזה...לא יודע...וזה גם כבר לא משנה
כמו שגם הפגישה הראשונה שלי עם הומו דתי לא שינתה הרבה...אבל על כך ב'פוסט' הבא...
אז מה מחזיק אותי באמונתי? האמת, שיש כמובן הרבה גורמים לדבר. אך, אחד מהן הוא חוש של השגחה סובבת. אינך חייב להסכים עם מה שאני עומד לכתוב, אני כותב רק את התחושות הרגשות שלי. וכי אוכל לכתוב על דברים כמוסים כל כך של אדם כשלהו מלבדי? אחרי שעברתי לתיכון בבירה, האמת שהבחנתי וחשתי דברים כאלו בעבר, אך שם זה היה קורה בתדירות גבוהה או אולי שפשוט הבניה הרוחנית/הנפשית/הבגרותית שלי הייתה בשלב אחר. אני זוכר שקרה לי מספר פעמים שהייתי חושב על דבר מה ומולי היה עובר חפץ שקשור לכך. למשל הייתי חושב על האוטובוס איתו הייתי מגיע מהתחנה המרכזית בעירי לשכונה בה אני גר והנה בי-ם בדיוק עובר לו אוטובוס בעל אותו מספר. הייתי חושב על ארוע שחוויתי עם חבר מסויים והנה רואה אותו. אני מודע לכך שניתן למצוא הסברים פסיכולודיים-מדעים לכך,כל מי שרוצה, אך שום דבר לא ישנה את מה שאני חשתי. בכל מקרה, שום דבר לא השתווה למה שקרה יום אחד עת חזרתי משבועיים בתיכון חזרה לבית. הכל היה עוד בתחילת הדרך יחסית, רק לא מזמן עברתי לתיכון בי-ם, אי-שם, והייתי צריך להתרגל להסחב עם תיק ענק וכל זה באוטובוסים הענקיים האלה הבינעירוניים יום שישי אחד, כשהגעתי לאוטובוס שנוסע הבייתה, הגעתי עם כבודה רבה, קצת יותר מהרגיל, כך שהתחלקה ל2 תיקים +תיק יד קטן. החלטתי תיק אחד, סביר בגודלו לקחת איתי לאטובוס, עם "תיקון היד" ותיק שני לשים בתא המטען. מה שהתגלה אח"כ כטעות קטנ|ה.
מרתק
דברים מעניינים ומרתקים. אולי אפשר היה לכתוב ספר רב מכר (אסור לומר בלע"ז: "בסט סייל") על הבלוג המעניין ועל כשרון הכותב לבטא את הדברים בשפה ברורה ובנעימה נאה. המשך כך, טוהר, רק דע, ש"לא המדרש עיקר אלא המעשה", ומקווה לפגוש אותך גם בעולם העשייה לטובת אחינו ה"גאים" (מה דעתך על כך? על מה אנו גאים?) ובמיוחד הדתיים שבהם.
דברים מעניינים ומרתקים. אולי אפשר היה לכתוב ספר רב מכר (אסור לומר בלע"ז: "בסט סייל") על הבלוג המעניין ועל כשרון הכותב לבטא את הדברים בשפה ברורה ובנעימה נאה. המשך כך, טוהר, רק דע, ש"לא המדרש עיקר אלא המעשה", ומקווה לפגוש אותך גם בעולם העשייה לטובת אחינו ה"גאים" (מה דעתך על כך? על מה אנו גאים?) ובמיוחד הדתיים שבהם.
תגובה
א] כבר מספר פעמים הבעתי את חוסר נוחותי מהשימוש בשורש ג.א.ה. והאף הצעתי חלופות. [בעבר כשהייתי פותח לי חדר בצ'אט, למשל, נמנעתי מכך] ב] אני מקווה שכשיתגשם אחד מרצונותי ואכנס לתפקיד חשוב בעולם התקשורת אוכל לעשות משהו...יקח זמן... [בנוגע לעשיה פיזית-כרגע לפחות כל עולמי תפוס במחויבויות אחרות, בכל אופן אני יותר מבצע טוב מיוזם] שבת שלום
א] כבר מספר פעמים הבעתי את חוסר נוחותי מהשימוש בשורש ג.א.ה. והאף הצעתי חלופות. [בעבר כשהייתי פותח לי חדר בצ'אט, למשל, נמנעתי מכך] ב] אני מקווה שכשיתגשם אחד מרצונותי ואכנס לתפקיד חשוב בעולם התקשורת אוכל לעשות משהו...יקח זמן... [בנוגע לעשיה פיזית-כרגע לפחות כל עולמי תפוס במחויבויות אחרות, בכל אופן אני יותר מבצע טוב מיוזם] שבת שלום
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.