הפינה של טוהר
- פותח הנושא טוהרtoar
- פורסם בתאריך
../images/Emo63.gifקח לך ד"ת לפרשת לך-לך
הערה מקדימה: דבר תורה זה הינו ארוך מהרגיל [בדומה לפרשה עצמה]-אז מי שמעוניין יכול לקפוץ לעיקרו שמודגש בהמשך. "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ"[יב,יא] פתחו המחמירים בצניעות ואמרו: וכי עד עכשיו לא ידע את יופיה? אכן כך, ת"ל:"הנה נא ידעתי" מכאן שבעקרון הוא לא שם על היופי של שרה וזה לא מה שעניין אותו.[מדרש טוהר] המדרש המודרני הנ"ל ,שנערך על ידי כמובן, נערך ע"פ פירוש רש"י המפורסם בפסוק: "עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם ועכשיו הכיר בה ע"י מעשה". מיותר לציין את השימוש הרב שנעשה בדרשה זו ע"י "רבני-הצניעות" ביניהם הרב שדורש לאישה כיסוי ראש שחור ללא קישוטים ונקודות [והמבין יבין-ותודה לXXX]. אין חזק יותר מאמירה זו על התנהגות אברהם אבינו בשביל לסמן את תו-התקן לצניעות והיחס ליופי [הערה צדדית- יש פה גם צד שני למטבע- האם זה גם בניין-אב לנישואים בהם לבעל אין שום משיכה והתעניינות ביופי של אשתו?] רק מה שמתעלמים ממנו [כרגיל דר"א] שיש מספר גרסאות למדרש זה, והאמת זה כבר ברש"י עצמו. המקור של רש"י הוא במדרש תנחומא, אבל מדרש דומה מופיע גם בבראשית [דר' הושעיה] רבה. בשניהם מובא מעין דו-שיח שהיה בין אברהם לשרה , שגרם לאברהם להחביאה במזוודה תוך הברחת מכס עם הבדל במה שהתחיל בסיפור [ועוד הבדל בהמשך].
גרסה א-תנחומא- כנ"ל, אברהם גילה במקרה את יופי שרה וזה הציק כנראה בגלל הקרבה ל"מקום זנות" של מצרים.
גרסה ב- ב"ר- כמו שמובא בהמשך רש"י [בתור "פשוטו של מקרא"!!!]- "ידעתי זה ימים רבים כי יפת מראה את ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים אחיהם של כושים ולא הורגלו באשה יפה" הדואליות הזו לגבי היחס ליופי היא דבר נפוץ במקורותינו. מצד אחד-הדגשה שלא לעיין באישה אפילו בזרת שלה, המנהג במספר ישיבות שלא להציב מראות וכו מצד שני- שיבוח יופיו של בניין הורדוס ומאמר חז"ל הידוע ש"אישה נאה וכלים נאים" שומרים על שפיותו של האדם [סגנון מודרני] אז מהו הכתוב השלישי שיכריע ביניהם? זה אינו שינוי-גרסה יחיד במדרש, לאחר שמוכסי מצרים [שלא שבתו
] תופסים את אברהם הם חושדים ומכריחים אותו להראות מה נמצא בתיבה, לאחר שטען לשלם כל מחיר, העיקר שלא יראו מה יש בפנים.
גרסה א- תנחומא- דבר כזה לא ראוי להדיוט.
גרסה ב- ב"ר וכן בתנחומא אחר[יש כמה]- המצרים מרביצים מחירים עד לשמיים עבורה [כאומרים-זה אכן שווה המון].
גרסה ג- תנחומא אחר-אתה לא ראוי לדבר כזה. אני מנחש [מנחש-כי אין לי את הכלים לכך] שהמדרש במקור כיחידה אחת , שפתח בגילוי המפתיע של יופי שרה בקרבת מצרים, מסיים בתגובה של המכירה הפומבית או של האמירה שאברהם לא ראוי לה, שככל הנראה הגיע חסר כל מארץ הרעב. ההבדל ביחס ליופי נובע ממהות שונה. השאלה היא באיזה טיפוס של יופי עוסקים. יופי שניתן לכמת אותו הוא יופי שבעיני אמת הוא נעלם, לא קיים. יופי שעומד כמכירה פומבית לרבים, דוגמה לשימוש בעת קניה, הוא יופי שיובחן רק כשמתקרבים לחברה המתנהלת כך. לעומתו, היופי שבבריאה הוא יופי ידוע זה ימים, שלא מורגל אצל "כושים"[="חמים", כוש הוא צאצא חם-עיין ד"ת לנח] המצרים, לפי הגרסה של היופי הנעלם, ראו את שרה כמישהי שזקוקה ומבקשת "תמיכה" [ושלא אובן לא נכון-אינני בא לבקר מישהו בנושא] , אך היופי הידוע הוא יופי שלא ראוי ל"כושים" ולהדיוטות אלא למי שיודעים איך הוא מסתיר מאחוריו את צלם אלוקים. כבר הארכתי די, אז רק על קצה מזלג- הדבר הזה ממשיך בפרשה- לאחר שאברהם מחזיר את תושבי סדום ורכושם הוא מסרב להצעת מקח החליפין של המלך "תן לי הנפש והרכוש קח לך", כי שוב, נפשות אינן דבר שהוא "שווה כסף". בהמשך אברהם יסרב שממשיך דרכו יהיה "בנו הכלכלי" כי אהבת אב-בן איננה צמודת מדד ושוב- לא שיש בעיה עם הכסף עצמו שהרי עם ישראל עתיד לרכוש "רכוש גדול". =שבת שלום=
-טוהר- נ.ב. כמסורת ישראל אביא מהפרשה פסוקים אקטואליים למרקחה הרוחשת- "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ" . ולכל אלו שדואגים לקדושתה של הארץ רק אדגיש: "וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ"- כל זמן שהיה ריב אחים בין אברהם עברי ללוט הסדומיי הכנעני והפריזי המשיכו לשבת בארץ...
הערה מקדימה: דבר תורה זה הינו ארוך מהרגיל [בדומה לפרשה עצמה]-אז מי שמעוניין יכול לקפוץ לעיקרו שמודגש בהמשך. "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ"[יב,יא] פתחו המחמירים בצניעות ואמרו: וכי עד עכשיו לא ידע את יופיה? אכן כך, ת"ל:"הנה נא ידעתי" מכאן שבעקרון הוא לא שם על היופי של שרה וזה לא מה שעניין אותו.[מדרש טוהר] המדרש המודרני הנ"ל ,שנערך על ידי כמובן, נערך ע"פ פירוש רש"י המפורסם בפסוק: "עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם ועכשיו הכיר בה ע"י מעשה". מיותר לציין את השימוש הרב שנעשה בדרשה זו ע"י "רבני-הצניעות" ביניהם הרב שדורש לאישה כיסוי ראש שחור ללא קישוטים ונקודות [והמבין יבין-ותודה לXXX]. אין חזק יותר מאמירה זו על התנהגות אברהם אבינו בשביל לסמן את תו-התקן לצניעות והיחס ליופי [הערה צדדית- יש פה גם צד שני למטבע- האם זה גם בניין-אב לנישואים בהם לבעל אין שום משיכה והתעניינות ביופי של אשתו?] רק מה שמתעלמים ממנו [כרגיל דר"א] שיש מספר גרסאות למדרש זה, והאמת זה כבר ברש"י עצמו. המקור של רש"י הוא במדרש תנחומא, אבל מדרש דומה מופיע גם בבראשית [דר' הושעיה] רבה. בשניהם מובא מעין דו-שיח שהיה בין אברהם לשרה , שגרם לאברהם להחביאה במזוודה תוך הברחת מכס עם הבדל במה שהתחיל בסיפור [ועוד הבדל בהמשך].
SmartToyBoy
New member
יישר כח
כיף לקרוא, כרגיל
הבאת דבריך בטוב טעם !
כיף לקרוא, כרגיל
הבאת דבריך בטוב טעם !Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.