../images/Emo63.gifאזהרה:ד"ת זהעלול שלא להראות נח
ט,כב "וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת, עֶרְוַת אָבִיו; וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי-אֶחָיו, בַּחוּץ."
רש"י מפרש על הפסוק הדי "תמים" הזה פרוש מפתיע [אולי בעקבות קושי פרשני של הקשר, כי בהמשך מופיע: "וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע, אֵת
אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן" שלא מתאים לסתם אקט של ראיה]: "
וירא את ערות אביו - יש אומרים
סרסו
ויש אומרים
רבעו
(סנהדרין ע) (ב"ר)." המקור שלו כנראה מהתלמוד הבבלי, ממחלוקת ה
אמוראים רב-שמואל: "וייקץ נח מיינו וידע..." רב ושמואל חד אמר
סרסו וחד אמר
רבעו"(מסכת סנהדרין דף ע.) אני מקווה שאני לא היחיד פה שחושב, שגם אם בתקופת טרום-אברהם וטרום-דברות עסקינן, זה די מבחיל לחשוב שאחרי המבול חם כל כך התחמם שמרוב חרמנות, מכל האנשים שיכל למצוא לו ב"אטרף-בבילון"
, הלך "לדפוק" דווקא את אביו...
מה כבר יכל להביאו לידי כך
שוב נאלצים לסור לעזרת המדרשים ולדקדק בהם. אם נדייק בניסוח הדברים למשל כמו שהם מופיעים במדרש "
פרקי דר אליעזר" [שנוקט דווקא בדעה של "סרסו" כמו רוב המקורות שמתייחסים לסיפור, מה שמראה כנראה שבכל זאת מדובר על נושא של שפיות אוניברסאלית], נראה מודגש שם שמה שחם ראה ובא לסרס זה את
"בריתו" של אביו [במקום 'ערותו' שבפסוק או 'אברו']. מה זה "ברית"[הרי בפשט ברית-מילה לא באה לעולם]
ברית זה קביעת גבולות, זה
מסגרת. מה שהפריע לחם זה לראות שעם זה שאביו משתכר ומתגולל הוא עדיין ב
מסגרת, עדיין ב"אהלה" [לפי ניתוח לשוני של ה
רש"ר הירש השורש "אהל" מסמל
תיחום של כוחות]. חם רצה "לדפוק" את המסגרת או לפחות "לסרס" אותה. אם להשתכר- אז עד הסוף!
. PAAARTY
.להשתולל
. כמו שמופיע במדרש אחר ["חסירות ויתרות"] שאחרי שחם שכב את אביו [וגמר] הזרע שלו היה מפוזר בכל מקום. לא יודע מה אתכם, אבל לי כבר יצא לראות בצ'אטים מישהו שמחפש לסטוץ גבר לא-מהול. אולי זה הפן הפסיכולוגי מאחורי זה. לפי זה הרבה יותר מובן העונש שגזר נח על הזרע של בנו לאחר שהתפכח-להיות עבד.להיות במסגרת. כמו שכותב בפירושו ה
רש"ר הירש
:
"וכן הדבר גם בחיי החברה והאומה ביחסי אדם לאדם וביחסי עם לעם מי שאיננו מסוגל לשלוט בעצמו לא יזכה בחירות ולא ישמור על חירותו. תאווה משולחת רסן מביאה לידי עבדות...[בעל מסגרת] אולי יאבד וימות אך לעולם לא יהיה לעבד כך ביחידים כך באומות
"[ציטוט] בברכת הצלחה לכל אחד במסגרת בה הוא נמצא שבת שלום
-טוהר- נ.ב. שתי אנקדוטות נחמדות לפרשה:
כשלמדתי השבוע שניים מקרא ואחד תרגום נתקלתי בקטע מעניין. מתברר שהמילה
"חמס" מתורגמת ע"י אונקלוס ל
"חטופין"[=חטופים]
יש אפשרות לברר עם "האקדמיה העליזה ללשון" אולי ישקלו שם שינוי של הביטוי "יציאה מהארון" ל"יציאה מהתיבה"? אם כן, לשיר של רן "צא מהתיבה" תהיה אז משמעות בכלל שונה...