הפינה של טוהר

[טוהרtoar]

הפינה של טוהר../images/Emo152.gif

היכונו

 

[טוהרtoar]

../images/Emo63.gifדבר תורה ל'כי-תבוא'

ישנה דעה רווחת בהמון בנושא "מערכת" השכר והעונש ביהדות

שסוברת,אולי בהשפעת ספורי ילדות אולי סרטים, שהעונשים הגזורים על החוטא הם כמו עונשים של מאפיה- בסגנון הברק שעלול לפגוע במי שהדליק ת'אור או חימם על האש בשבת כמו אומר: "דיק בלאק!!!"

ודאי לי שלכולם יצא לקרוא/לשמוע על אנשים בתהליכי יציאה בשאלה שמתארים איך בפעם הראשונה שהפעילו מתג בשבת עדיין חששו מברק שיפציע באמצעו של יום.וגם סיפורים דומים בכיוון ההפוך. במרכז הפרשה השבת נושא הברכות והקללות שניתן גם לראות כשכר ועונש שיבואו על האדם על התנהגות כללית בעם. כשמקבילים בין הפתיחה של הברכות לשל הקללות רואים חוסר פרופורציה שמניע את חז"ל לדרוש: "אם שמוע- אם שמעת קצת סופך לשמוע הרבה" ודבר אחר בגוון דומה: "אם שמעת בעולם הזה תשמע לעולם הבא"[תנחומא סימן ד] כדברי בן עזאי במשנה: "מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבריה"[אבות פרק ד] בקיצור-המצוות זו "מערכת המזינה את עצמה"- למה הכוונה?? בפסוקי הקללות מופיע דבר לכאורה לא קשור: "ועבדת שם (בחו"ל)) אלוהים אחרים אשר לא ידעת"[כח,סד] -מה הקללה פה? איפה העונש? הרי זו עבירה

אז אכן אונקלוס ורש"י מפרשים שהכוונה שהיהודים ישתעבדו תחת עול העכו"ם-שהם עובדי הכוכבים והמזלות אך זו סטיה מהפשט. לפי פשט הפסוק-עצם הע"ז הוא העונש. העבירה היא העונש העונש הוא העבירה. היתכן כדבר הזה

אז זהו שכן, כדבי בן עזאי עצמו: "שכר מצוה-מצוה שכר(=עונש)עבירה-עבירה"[שם] הפרשנות המקובלת שזה נוסח אחר של הכתוב לעיל אבל ניתן לחלוק. לפי האדמו"ר של חב"ד מלובאוויטש[שיחות לפרשה]אכן עצם המצווה, עצם ההשלכות של קיום המצווה-הם שכר המצווה ובאופן דומה עבירה.(וכמדומני ששמעתי כך גם בשם השל"ה-שני לוחות הברית) שכר המצוות-הוא תוצאה ישירה של חיים לפי המצוות וכנ"ל עונש העבירות-הוא תוצאה ישירה[*]. זה לא פלוס חיצוני.אין מה להוציא ת'ראש לחפש מעבר לכך

. עצם החיים שבנויים בהדרכה שכזו זה השכר האמיתי וכנ"ל הפוך. יהודי שבנה עצמו סביב מצוות-עבירות חש שיוצא מושכר מעצם כך ולא ממתין לסוכריה מהדוד או למהנדס שיבנה כולא-ברקים. והכוונה ב"בניה" היא מעבר לתשובה פרטנית למקרי יום-יום אלא גם לאווירה כוללת של פקיחת עיניים מול המציאות שתמנע הגעה ל"עוורון ותמהון לבב" שעלול לגרור "בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי". יתכן שזה קשור לדיסקונספציה של משמעות טוב-רע. הרמב"ם נלחם בכתביו נגד דעת הפסימיים וטוען שהרע שמפריע לאדם הוא בעיקרו השלכה ישירה ותוצר ממעשי האדם עצמו, אם מעלמים מפגעי הטבע שמתרחשים "פעם ב" ולפי הרמב"ם אף הכרחיים לקיום וממילא בגדר טוב:" רוב הרעות הפוגעות בבני-אדם הן מידיהם, כוונתי מידי בני-אדם לקויים. בשל הליקויים שלנו אנו צועקים ומשוועים לעזרה, ובגלל רעות שאנו עושים בעצמנו ובבחירתנו אנו סובלים, ומייחסים זאת לאל" [מורה נבוכים חלק ג, יב-המקור בהוצאת אוניב' תל-אביב]. הרבה פעמים אנו מצואים עצמנו כועסים על דברים רעים שקורים לנו כשבעצם נובעים ממעשה ידינו [או מעשה ידי חבירנו/אחרים]-מילים אחרות-בור שכרינו לעצמנו.אבל תמיד נחפש את המישהו הזו שהיה לו את-חפירה ביד

. זו הסתכלות בוגרת יותר על השכר והעונש-שורה תחתונה-זה בידיים שלנו. ואם מישהו התחשמל מהרמת מתג בשבת-זה היה כנראה בגלל גופו הרטוב ממים בסביבה שלא מחונכת מספיק לרגישות לחיי אדם בה מצווים בגוון של מצוות. את הברקים אפשר להשאיר לסרטים. נ.ב. כמובן שזה משפט דו-כיווני ונכון גם הפוך- אם אדם חי חיים השואפים לחיי זוועה הוא לא בונה עצמו כראוי לאורן של המצוות. גם אם מצטייר בעיניו ואף בעיני אחרים כ"מקפיד" הכי גדול. איפשהו יש פה "באג" במערכת שצריך לפשפש החוצה לקראת הימים הקריבים. שבת שלום

-טוהר- [*]הערה כללית: בדברי פה על "חיים לפי מצוות" איני מתכוון למישור ההלכה שבו עסקתי שבוע קודם וללא ירידה לפרטים- אלא על התמונה הכללית, מישור ההדרכה הכוללת של מה שמכונה "תרי'ג מצוות"]

 

[SmartToyBoy]

יישר כח גדול!!! נהנה כתמיד ../images/Emo13.gif

 

[טוהרtoar]

נ.ב.

בשביל להוריד מעלי עול התחייבות עקבי שבוע-שבוע[בעיקר] ובשביל לראות מה יש לשאר חברי הפורום להציע אני שוקל לפצוח במבצע :"הפרשה בעיניים שלי" כל מאן דבעי[על מי שרוצה] יבחר פרשה כלשהי שמעוניין בה יעדכן אותי ויפרסם את דברו ברבים נראה...

 

[jam19]

שאלה...

לא מצאתי הסבר מניח את הדעת לשאלה זאת, למי שיש תשובה אני ישמח..... שאלה: כתוב בפרשה "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך" (זה מהזיכרון אז אל תתפסו אותי במילה) אומר אחד המפרשים (רש"י?): שתהא יציאתך מהעולם ללא חטא כמו ביאתך, ז"א שכשתינוק מגיע לעולם הוא מגיע ללא חטא וכך הקב"ה רוצה שנצא, נכון? אחרי מס' פסוקים כתוב: "ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך", ארור בצאתך- זה מובן, אדם שחטא כל חייו. אבל איך ארור אתה בבואך? איך קורה שאדם מגיע לעולם עם חטא? מישהו אמר לי על ממזר או על אדם שהגיע לעולם מניאוף או שנולד בעצם מחטא, אבל שאלתי אותו: "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה?" ז"א אדם לא נענש על חטאי הוריו... אז איך ארור אתה בבואך??? אני ישמח לתשובה, שאלתי את זה הרבה אנשים (כולל רבנים) ואין לי תשובה מספקת. אגב, שאלתי את השאלה לראשונה בגיל 16 ועכשיו אני בן 21...... המשך יומקסים, יומושלם, יומדהים לכווווווווווווווווולם....

 

[SmartToyBoy]

תירוץ שקראתי...

כבר לפני כמה שנים ב"מעינה של תורה". שאלתך יפה מאוד ומתבקשת מובא כאן כלשונו (עם שינויים קלים), מתוך ה"בנין אריאל": מצאנו ב"בית יוסף", שלפיכך מברכים אנו כל יום "שלא עשני גוי" ולא מברכים "שעשני ישראל", שכן אמרו חכמינו [עירובין י"ג]: "נמנו וגמרו, נוח לו לאדם שלא נברא משנברא" - ואם כן, שוב אי אפשר לברך על אשר נברא, שהרי נוח היה לו אלמלא לא נברא, אלא מברך הוא על כך שלפחות לא נברא גוי. אולם בתוספות נאמר, כי רק לגבי סתם בני אדם אמרו: "נוח לו שלא נברא". אבל צדיק, שלומד תורה ומקיים מצוות, אשריו ואשרי דורו שנברא. [וישאל השואל: ומה עכשיו?]. ובכן, נמצינו למדים כי רק כשהדברים אמורים בברכה יש להשוות את "צאתך" ל"בואך" - "מה ביאתך לעולם בלא חטא אף יציאתך בלא חטא" - שהרי עצם היבראו של אדם אינו כלל בגדר ברכה, לפי שנוח לו לאדם שלא נברא, אבל באם הוא יוצא מן העולם בלא חטא אזי כדאי היה לו להיברא. אבל כשהדברים אמורים בקללה , היינו כשלא קיים תורה ומצוות, אזי הרי עצם היבראו של אדם קללה הוא, לפי שנוח היה לו אילולא נברא, וממילא כך הוא פשוטו של פסוק: "ארור אתה בבואך" - עצם בואך לעולם היה בגדר קללה. מקווה שעזרתי. שבוע טוב ונפלא

 

[חרדי בכוח]

כנראה

כנראה שהכוונה להומו סקסואליות שלפי מיטב חוקרים זה דבר מולד גנטי

 

[טוהרtoar]

ושוב אני מופתע מ"תאום הכוונות"טלפתי

מסתבר ששוב רעיון דומה לדבר תורה שכתבתי לפרשה הופיע באחד מעלוני אותה שבת הפעם בד"ת המרכזי של העלון של הOU בארץ- "TORAH DIBITS"[תרגום חופשי: רעיונות ודברי תורה] [ואולי אם לוקחים בחשבון את הרעיון הידוע בחסידות על רעיונות תורניים כאיפשור לשפע שקיים וחסום אז זה פחות מפתיע]