הפינה של טוהר
- פותח הנושא טוהרtoar
- פורסם בתאריך
../images/Emo63.gifד"ת אקספרס[אוטוט שבת] לפ"ש
"כי יקח איש אישה ובעלה" איזו אישה? "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה אלוקיך בידך ושבית שביו וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאישה" למה? מפורסמים דברי חז"ל המובאים ברש"י: "לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה ישאנה באיסור", כלומר, נותן התורה מודע לסיטואציה החזקה שנוצרת באווירה שכזו במלחמה ולפיכך מדריך שדווקא "נגד יצר הרע" צריך לעשות מה שנראה כ"כניעה" ליצר הרע. אך רש"י מוסיף שזה דבר ששוברו בצידו: "אבל אם נשאה סופו להיות שונאה...וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה". כלומר, אע"פ שהתורה התירה "להנכע" ליצר-דיר בלק! יש לזה השלכות. כצפוי הרבה מפרשים ודוברים מזמננו נוטים להדגיש את ה"שובר" הזה. בשופו של דבר אין להסתיר את התדהמה שבהוראת התורה הזו של "הסדר" עם היצר. בגלל החשק החזק של אותו חייל הוא יכול לממשו- ושווקא בגלל זה- כלומר אם החשק שלו לא היה כזה חזק אז לא היינו מתירים לו! או בשלון הרמב"ן: "והזכיר הכתוב וחשקת בה שלא יתירנה לו [אלא] רק מפני החשק...אבל אם מוצא בעצמו שאין לו חשק בבעילתה אלא שהוא רוצה לקחת לו אישה-לא ישא לזו!. זה לא מספיק. וזה בלי להזכיר את הדעה שההיתר כולל אף ביאה ראשונה "על המקום" [לפני גיור] שזה בוודאי עניין מסוכן לפרסם ברבים בחברה דהיום. "תודה לאל" שיש גם את הקטע של השובר. אבל מה שלא שמים לב אליו הוא, שהפסוקים מהפרשה לא נמחקו עקב כך. כלומר, אישה שנואה ובן סורר אינם עיניינים של מה בכך ואף על פי כן בורא העולם מוכן להתיר דבר שאלו [לפי הדרש] השלכותיו. ועיין היטב. לענ"ד, כל הניסיונות הללו לברוח ולהאחז ב"מחיר" מפספס נקודה חשובה בהבנת הדרכתה של תורה. ראיתי פעם משפט של אדם ברוך שאומר " יש הבנה שגויה נפוצה בקשר להלכה- שהחיים קיימים בשביל לאפשר את עשיית ההלכה ואילו ההבנה הנכונה היא שההלכה קיימת כדי לאפשר את החיים". כמוובן שזה ניסוח קיצוני. בסופו של דבר כולנו חיים בעולם כדי לעבוד את רבש"ע שפרוש הדבר הוא לממש את תפקידנו בכולם ולשם כך אנו חיים אך יש פה אמירה מבוררת ש"לא בשמים היא". כמו בויכוח הידוע לא משנה מה ה"דעה בשמים" ומה אומרת בת הקול, מה שחושב הוא הקביעה למטה. ההלכה אין לה דבר עם אמת ושקר אלא נכון ולא נכון. ההלכה אינה מכוונת לבדוק האם המעשה שלי הוא עם V בשמים או X אלא האם אני עושה את המעשה הנכון שיקדם אותי וידריך אותי לממש את הקיים בי. כך היא דרכה של תורה: "לכל זמן ועת, לכל חפץ [=רצון בכך] תחת המשים" כי כדברי המשנה:" אל תהי בז לכל אדם ולכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום" כל יצר הוא משורש היצירה ואם הוא הווה בעולם הוא שם לשם מימוש מתי? בזמן שלו איפה? במקום שלו.זוהי הדרכה אמיתית של תורה- למוצא לכל דבר את המקום והזמן שלו. זכורני שהר"מ שלי בישיבה למד אותנו קטע מ"אורות" של הרב קוק, כמדומני "אורות התחיה" שם הרב קובל בין השאר על כך שמאז שהגיעה הכפירה לעולם היהדות האורתודוקסית הפכה לדת ה"מה לא לעשות" ודווקא זה מה שחיזק את כוחה של הכפירה. הכפירה הפכה להיות האלטרנטיבה לכל אלו שחיפשו אסכולה של יצירה, של "מה כן לעשות", שבצורה אירונית היא דווקא דרך היהדות המקורית של "אשר ציוה אלוהים- לעשות". ויה"ר שנשכיל לזכור בעת כניסה לימי התשובה שהקב"ה לא חפץ במות המת-כי אם במציאת דרכו לשוב לעשייה נכונה-וחיה. כדברי אשתו של ר' מאיר שלא כתוב "יתמו חוטאים מהארץ"- אלא- "יתמו חטאים מהארץ" –כי דווקא זו דרכה של תורה "כנגד היצר הרע"- להדריך את בעלי היצרים מה כן לעשות איתם ואיך להמשיך לחיות = לעבוד את ה'= לממש את תפקידם. שבת שלום
-טוהר-
"כי יקח איש אישה ובעלה" איזו אישה? "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה אלוקיך בידך ושבית שביו וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאישה" למה? מפורסמים דברי חז"ל המובאים ברש"י: "לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה ישאנה באיסור", כלומר, נותן התורה מודע לסיטואציה החזקה שנוצרת באווירה שכזו במלחמה ולפיכך מדריך שדווקא "נגד יצר הרע" צריך לעשות מה שנראה כ"כניעה" ליצר הרע. אך רש"י מוסיף שזה דבר ששוברו בצידו: "אבל אם נשאה סופו להיות שונאה...וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה". כלומר, אע"פ שהתורה התירה "להנכע" ליצר-דיר בלק! יש לזה השלכות. כצפוי הרבה מפרשים ודוברים מזמננו נוטים להדגיש את ה"שובר" הזה. בשופו של דבר אין להסתיר את התדהמה שבהוראת התורה הזו של "הסדר" עם היצר. בגלל החשק החזק של אותו חייל הוא יכול לממשו- ושווקא בגלל זה- כלומר אם החשק שלו לא היה כזה חזק אז לא היינו מתירים לו! או בשלון הרמב"ן: "והזכיר הכתוב וחשקת בה שלא יתירנה לו [אלא] רק מפני החשק...אבל אם מוצא בעצמו שאין לו חשק בבעילתה אלא שהוא רוצה לקחת לו אישה-לא ישא לזו!. זה לא מספיק. וזה בלי להזכיר את הדעה שההיתר כולל אף ביאה ראשונה "על המקום" [לפני גיור] שזה בוודאי עניין מסוכן לפרסם ברבים בחברה דהיום. "תודה לאל" שיש גם את הקטע של השובר. אבל מה שלא שמים לב אליו הוא, שהפסוקים מהפרשה לא נמחקו עקב כך. כלומר, אישה שנואה ובן סורר אינם עיניינים של מה בכך ואף על פי כן בורא העולם מוכן להתיר דבר שאלו [לפי הדרש] השלכותיו. ועיין היטב. לענ"ד, כל הניסיונות הללו לברוח ולהאחז ב"מחיר" מפספס נקודה חשובה בהבנת הדרכתה של תורה. ראיתי פעם משפט של אדם ברוך שאומר " יש הבנה שגויה נפוצה בקשר להלכה- שהחיים קיימים בשביל לאפשר את עשיית ההלכה ואילו ההבנה הנכונה היא שההלכה קיימת כדי לאפשר את החיים". כמוובן שזה ניסוח קיצוני. בסופו של דבר כולנו חיים בעולם כדי לעבוד את רבש"ע שפרוש הדבר הוא לממש את תפקידנו בכולם ולשם כך אנו חיים אך יש פה אמירה מבוררת ש"לא בשמים היא". כמו בויכוח הידוע לא משנה מה ה"דעה בשמים" ומה אומרת בת הקול, מה שחושב הוא הקביעה למטה. ההלכה אין לה דבר עם אמת ושקר אלא נכון ולא נכון. ההלכה אינה מכוונת לבדוק האם המעשה שלי הוא עם V בשמים או X אלא האם אני עושה את המעשה הנכון שיקדם אותי וידריך אותי לממש את הקיים בי. כך היא דרכה של תורה: "לכל זמן ועת, לכל חפץ [=רצון בכך] תחת המשים" כי כדברי המשנה:" אל תהי בז לכל אדם ולכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום" כל יצר הוא משורש היצירה ואם הוא הווה בעולם הוא שם לשם מימוש מתי? בזמן שלו איפה? במקום שלו.זוהי הדרכה אמיתית של תורה- למוצא לכל דבר את המקום והזמן שלו. זכורני שהר"מ שלי בישיבה למד אותנו קטע מ"אורות" של הרב קוק, כמדומני "אורות התחיה" שם הרב קובל בין השאר על כך שמאז שהגיעה הכפירה לעולם היהדות האורתודוקסית הפכה לדת ה"מה לא לעשות" ודווקא זה מה שחיזק את כוחה של הכפירה. הכפירה הפכה להיות האלטרנטיבה לכל אלו שחיפשו אסכולה של יצירה, של "מה כן לעשות", שבצורה אירונית היא דווקא דרך היהדות המקורית של "אשר ציוה אלוהים- לעשות". ויה"ר שנשכיל לזכור בעת כניסה לימי התשובה שהקב"ה לא חפץ במות המת-כי אם במציאת דרכו לשוב לעשייה נכונה-וחיה. כדברי אשתו של ר' מאיר שלא כתוב "יתמו חוטאים מהארץ"- אלא- "יתמו חטאים מהארץ" –כי דווקא זו דרכה של תורה "כנגד היצר הרע"- להדריך את בעלי היצרים מה כן לעשות איתם ואיך להמשיך לחיות = לעבוד את ה'= לממש את תפקידם. שבת שלום
SmartToyBoy
New member
יישר כח ענק!!!
אני ממש שמח שלמרות שכמעט שנכנסה שבת, הספקת בכל זאת לכתוב
נהנה כתמיד מדבריך
עלה והצלח, ותמשיך לחדש לנו מידי שבוע! ובהזדמנות זו, ממליץ מאוד לקרוא (למי שיכול) את הקטע "התורה לא ניתנה למלאכי השרת" שנכתב ע"י הרב שרלו הי"ו השבת, בעלון "שבת בשבתו". הרב דיבר באופן כללי, אבל אם תחברו את הקטע להווי אותו אנו חיים כ"דתיים גאים" - תצאו (אפילו מעט) יותר מחוזקים. שבוע טוב, מאושר ושקט SmartToyBoy
אני ממש שמח שלמרות שכמעט שנכנסה שבת, הספקת בכל זאת לכתוב
SmartToyBoy
New member
העלון הוא "שבתון"...
ככה זה כשאתה משתדל לעבור על כולם חחחח
ככה זה כשאתה משתדל לעבור על כולם חחחח
נ.ב. מקורות ועוד
[שלא ירננו על המצאות]
ראש וראשוןתיקון טעות סופר- בטעות נכתב: "אשר ציוה אלוקים לעשות" כשצ"ל כמובן הקטע מ"ויכולו": "אשר *ברא* אלוקים לעשות"[בראשית, תחילת פרק ב']
רש"י- פירוש על אתר
רמב"ן- כנ"ל
דברי הרב מ"אורות"- 99% שזה מ"אורות התחיה" רק לא זוכר איזה פיסקה
הכלל "לא בשמים היא"- [מקור עיקרי-המפורסם בשם "תנורו של עכנאי"] מסכת בבא-מציעא-בבלי דף נט:
דעה בחז"ל על "ביאה מקדימה"- מסכת קידושין-בבלי כא: וכן מסכת מכות-ירושלמי פרק ב הלכה ו
"לכל זמן ועת"-קהלת ג,א
"אדם שאין לו שעה"-מסכת אבות פ"ד מ"ג
"כי לא אחפוץ במות המת..וחיו"-יחזקאל יח,לב
"יתמו חטאים"- מסכת ברכות-בבלי דף י. בנוסף- למיש לא מכיר אדם ברוך הוא עיתונאי שנולד למשפחת חסידים מוכרת ויצא בשאלה.כעת כותב בעיקר בעיתון "מעריב". הוציא ספרים מוכרים סביב עולם היהדות.[מן הסתם ניתן לקרוא עליו בויקיפדיה] ששבוע טוב לכולם
[שלא ירננו על המצאות]
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.