רעיונון לפרשת השבוע ../images/Emo63.gif
אחד הפסוקים המעניינים בפרשה הוא פניית הקב"ה למשה: "ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" שאת הבעייתיות מה עם הפסוק כבר ניסח טוב אור החיים הקדוש [ובניסוח קרוב ר' אלעזר בברייתא]:"קשה. ולמול מי יצעק אם לא לה' אלוקיו ובפרט בעת צרה..."
וכמובן שהמפרשים מיישבים זאת בדרכים שונות. אונקולוס מפרש שהכוונה שאין צורך להתפלל יותר כי התפילה התקבלה ועכשיו הכל יהיה טוב רש"י מביא שניים לפי פירוש אחד שאני מודה שקשה לי להבינו שה' נוזף במשה שחושב שהוא יכול לשנות משהו-"עלי[הקב"ה] הדבר תלוי ולא עליך" ופירוש שני שיותר קרוב לפירוש המקובל של המיזרוחניקים ש"לא עת עתה להאריך בתפילה" אלא צריך לתהחיל לזוז ובפירוש הממש של המזרוחניקים שתמיד צריך השתדלות ולא מספיק רק להתפלל ולהתפלל אלא צריך גם לקום ולפעול ולעבוד בשביל שמשהו יקרה.
פירוש מעניין מביא אור החיים הקדוש. על פניו מי שיקרא יחשוב שמכוון לפירוש ה"מזרוחניקי" אבל יש בו תופסת עומק.
לפי אוהח"ק כשיש דבר שנראה לנו בלתי אפשרי,לא מספיק להתפלל ל"מקור הניסים" כדי שהדבר יקרה אלא צריך גם לפעול בכיוון. בנ"י היו נתונים לפי חז"ל במצב שמידת הדין הייתה עליהם כמעט בשווה למצרים ולכן כדי שהמאזן ישתנה בנ"י היו חייבים להראות במעשה שהם בטוחים בכך שהדבר הבלתי אפשרי יקרה ולהכנס לים עוד אף בטרם נבקע. הרעיון שיכולים ללמוד כאן הוא שכאשר משהו שאנחנו מאוד חפצים בו נראה לנו בלתי אפשרי, אין די בכך שנתפלל ל"כל יכול" שזה יקרה ו"נקמע" אותו, צריך גם שנחנו מצדנו נעשה מעשה שמראה שיצאנו מההנחה של ה"בלתי אפשרי" לבטחון בייתכנות הדבר. כל עוד נמשיך להתקבע במחשבה שהדבר בלתי אפשרי,שהדבר הזה הוא "נס" ובאיזשהו מקום אנחנו גם יכולים להתפלל המון לדבר שיקרה יחד עם מחשבה כך,שום דבר לא יזוז ושום דבר לא יבקע. גם כשמתפללים לבלתי אפשרי שיהיה צריך "דבר אל בני ישראל" ויאללה כב ש"יסעו"! שיפעלו ככה שיעבדו ככה ו
אז אכן יקרה הנס. שבת שלום -טוהר-
נ.ב. נראה מהפרשה הזו שכנראה זה בגנים של העם שלנו שהדבר הכי טוב שנאחנו יודעים לעשות זה להתלונן...