../images/Emo20.gifהבלוג שבחיי - פרק צג(93)
אני לא הכי חש בטוב היום אז מן הסתם זה ישפיע קלות על הבלוג :/ מקווה שלא... אני בטח לא היחיד שיצא לו להיתקל באתרי הומואים בניקים שאנשים מכנים את עצמם כ"סטרייט מתנסה" או משהו בסגנון. עד היום אני לא יודע איך בדיוק לאכול כל מיני ניקים כאלה. כאילו, נגיד ואתה חש איזושהי משיכה למגע מיני עם גבר, איך לעזה אתה יכול לכנות את המצב שלך כ"סטרייט"? טוב, אז נגיד שהומו אתה לא, אבל אף אחד כבר לא שמע על המושג "ביסקסואל"? ואם מצד שני מישהו כותב את זה כדי להנגיד אותו לנשיים או אוחצ'ות או סתם "סצניוריסטים" (מילה שהמצאתי זה הרגע עבור כאלה ש"עמוק בסצנה"), האם זו הדרך להבהיר זאת? לא עדיף משהו כמו "הומו גברי" "בי מחוץ לסצנה" או אנאערף... האמת, שלא מזמן גיליתי שאולי בכל זאת יש יצור כזה שנקרא "סטרייט שמנסה". טוב, הדרך בה התוודעתי לזה היא לא אידיאלית בלשון המעטה, ובאיזשהו מקום אולי היה עדיף שכל מה שקרה לא יקרה, אבל אם דברים קורים כנראה יש לזה סיבה. ישר ולעניין, אני מכיר בחור, ידיד טוב, שלפני כמה זמן נכנס לסרטים עקב קשר "לא מוצלח" בלשון המעטה עם מישהו שבדיעבד אינו בין החכמים ובטח לא הבוגרים שבאנשים. לאחר שחבר שלי, שעד אז לא עשה ממש מעשה מיני עם גבר, היה עם אותו אחד, הוא נהיה חולה ובצורה משמעותית. ממה שהוא קרא באינטרנט על סיפטומים וכולי זה רק האדים אצלו יותר את הנורה שנידלקה. הדבר עורר אותו לשאול, את מה שהוא היה אמור כמובן לשאול על ההתחלה, אם הבחור השני אכן בריא. התשובה שאותו אחד נתן לו, שהוא סוג של "שרלילה" מגיל צעיר ושהוא לא יכול להבטיח לו שום דבר, כמובן שלא ממש הרגיעה אותו (עד כמה אנשים יכולים להיות חסרי שכל ורגישות...) והוא נכנס לסרטים וקבע לעצמו בדיקה. אותו יום של הבדיקה היה מבחינתו יום הדין, והוא כבר עשה לעצמו חשבון נפש בין לטוב בין למוטב איך הוא ממשיך הלאה. כמובן שאני ואנשים אחרים ניסינו לעודד ולהרגיע אותו, אבל זה עשה רושם שלא הכי עוזר... כך או כך, זו היתה בדיקה מהירה ועליה הוא קיבל תשובה שלילית. אמנם, התוצאות האלה הם לא 100%, אבל זה הספיק לו כדי לשנות אווירה ולהרגיש ב"היי". בטוב לו, הוא ראה לא רחוק דוכן של מכירת כיפות והחליט באופן סופר ספונטני לגשת ולקנות לעצמו כיפה. במקום היה מוכר ששירת קודם איזה בחור ובחורה שעמדו שם, חבר שלי שם לב שהם פשוט מכרים ולא ממש חברים מצורת ההתנהגות, אחרי שסיימו את השיחה מול המוכר, הבחורה פנתה אליו להבעת דעה בקשר לאחת הכיפות ותוך כדי הוא ראה את הבחור והמוכר מסתודדים מחויכים. אחרי שהשניים הלכו, המוכר פנה אליו לברר במה הוא מעוניין וחבר שלי החליט לשאול לפשר ההסתודדות. "ראינו פשוט שאתם מדברים, וחשבתי אולי הבחורה מוצאת חן בעיניך ואולי תרצה להכיר אותה..." חבר שלי, שהוא אחד הארוניסטים המושבעים,שעד שיצא לו לדבר על זה עם מישהו זה היה ארוך יותר מאורך הגלות, לא התבלבל שם ומיד ענה לו:"להגיד לך ת'אמת? אני לא בקטע של בנות..." ושלא יובן לא נכון, לא היה מדובר באיזה מוכר צעיר אקדמי פלורליסטי שמכר שם, המוכר בדוכן היה איש מבוגר בעל חזות ש"סניקית, ועוד מאלה הכבדים (כך הבנתי ממה שחבר שלי תיאר לי) אף על פי, המוכר הגיב לדברים בתגובה של מה בכך, והפנה אותו לעבר מקום בחנות שם היו למכירה כל מיני כיפות בגוון ורוד "יש פה כיפות שאני מוכר מדי פעם לחבר'ה מקבוצה של הומואים שקונים פה, אולי תמצא פה משהו שיעניין אותך". ואחרי שנפתחו ככה אחד מול השני, אותו מוכר הוסיף וסיפר, שפעם פעם, כשהוא היה צעיר (אי אז בשנות ה70), יצא לו להיות בטיול עם חברים באיזשהו איזור, והתגלגל הדבר לזה שהוא וחבר שלו ישנו באותו שק"ש. התברר שחבר שלו נהנה מהסיטואציה שנוצרה והתחיל למזמז אותו בשק"ש ויותר... המוכר סיפר לו שהוא שיתף פעולה ושהוא "לא יכול להגיד שהוא לא נהנה". מצד שני, זו הייתה הפעם האחרונה, לדבריו, שהיה לו מגע מיני הומוסקסואלי. כיום הוא בעל משפחה עם מספר לא מבוטל של ילדים (אחד מהם עזר לו בדוכן). אז מה זה אומר הדברים האלה? האם יש דברים שהמדע לא כינה בשם? יש רגעים בהם אתה מרגיש את הלבד יותר חזק. כשאתה לא מצליח במשימה שהצבת לעצמך, עם כל המאמץ ואתה צריך מישהו שיעמוד בצד וימשיך לדרבן אותך או כשקצת לא מרגיש טוב... בזמן האחרון אני מתחיל לחשוב שוב ושוב על אולי לנסות בכל זאת למצוא מישהו כמו שהאקס שלי יעץ לי. כמו שכתבתי כבר באחד הפוסטים, החלטתי בזמנו להפרד מחבר שלי משתי סיבות: 1. שעמדתי לצאת לשנה שליחות בחו"ל וזה היה הופך להיות מאוד קשה לשמור על קשר 2. ואולי היותר משמעותית (למרות שאני לא חושב שנכון להמעיט בראשונה) שהגעתי להחלטה שאני רוצה לנסות ליצור קשר עם בחורה לשם הקמת בית, ולא יכלתי להבטיח לו קשר "לעד ולעולמי עולמים" כשחשתי שמצדו זה כן מה שהוא מחפש. מה לעשות ועולם הדייטים הוא עולם אכזר כשלעצמו, לא משנה, כנראה, אם אתה סטרייט או הומו. יצאתי עם אחת שזרקה אותי כי אני לא אוהב "טרקים" וטיולים, אחת שנפרדה ממני בגלל שלטעמה לא התאמנו מבחינת "הרמה הדתית" ואחת שנפרדה ממני בגלל הנטיה המינית שלי...

ואני לא מדבר על כל אלה שעזבו בגלל "שזה הן ולא אני"...טוב... :/ כשחזרתי לארץ האקס עדיין הסתובב לי בראש. לא יכולתי להתנתק לחלוטין. אני גם לא יודע אם זה מה שנכון לעשות. יצא לי להיות במסיבת יומולדת של מישהו שגם האקס שלו היה שם ואמר שאין סיבה למה לא להישאר ידידים אחרי זה. הייתי מתקשר אליו איזה פעמיים-שלוש בשנה לפני חגים לברך ולהתעניין בשלומו. פעם אחת הוא יעץ לי אולי לנסות למצוא מישהו שבמצב שלי. האמת? קשה לי לראות דבר כזה במציאות. עם כל התסבוכים והסיפורים למיניהם איזה מישהו שפוי ונורמלי באמת יכנס בלב שלם למערכת זוגיות שמלכתחילה מוגדרת כ"על תנאי" ומשהו "לבינתיים". יש באמת מישהו שהיה רוצה להיות בעמדת "לב שאול ל48 שעות"? לא מזמן, כשיצא לי לדבר עם מישהו באטרף על זה, ששאל אותי למה אני לא מחפש קשר, הסברתי לו בקצרה את כל הסיטואציה אצלי. הוא מצידו טען, שהוא לא רואה בזה בעיה יוצאת דופן כי ממילא אצל הומואים זה BUILD IN בקשר שהוא אף פעם לא לאורך זמן. אבל האם זה המצב האידאלי? האם ככה זה צריך להיות? ונגיד ובאמת ברור לרובם ככולם שקשר בין הומואים מלכתחילה הוא משהו שלא מחזיק לאורך זמן, עדיין, האם אפילו אותו אחד שטוען את זה, היה מוכן להיות בתוך קשר בו הצד השני יוצא מדי פעם עם בנות כדי למצוא מישהי שתעזור לו לומר:"יאללה מוטי לך הביתה, שלום ותודה, היה טוב וטוב שהיה?". קשר "דו-ראשי" שכזה? הקיצר, אני ממשיך באותה הדרך, אבל אני לא יכול שלא לומר שלפעמים מתגנב החשש שמא בסוף אצא קרח מכאן ומכאן...גם חוסם קשר עם מישהו וגם לא מצליח עדיין למצוא מישהי שזורמת איתי יחד...מה שכרגע מחזיק אותי הוא מוטו של חבר שלי שתמיד חותם: "יהיה טוב, בסוף מוכרח להיות טוב"... כנראה מה שצריך להגיע יגיע. נ.ב. היכונו לקראת פוסט ה100, יש למה לחכות (אני חושב)...