אינדיאנה - דטרויט: נגמר ברבע השלישי
רבע א': אינדיאנה בשליטה
פתיחת 0-8 של אינדיאנה ב-2 הדקות הראשונות מחייבת את דוויין קייסי לקחת פסק-זמן ראשון. בהמשך, דטרויט נכנסת למשחק דרך הגנה טובה, ומשיגה עצירות. הזריקות לא נופלות בשני הצדדים, מבטים טובים יש. הרבע מסתיים בלייאפ של סטנלי ג'ונסון. אבל זה רבע שכולו אינדיאנה, שסיימה אותו בריצת 6-14. 21-32 לאינדיאנה. 71% שלנו מהשדה, למרות אף שלשה, מול 33% של דטרויט. 22 נק' מה-32 הגיעו בצבע. 0-10 של אינדיאנה בנק' מאיבודי כדור. בוגדנוביץ' וסאבוניס הובילו עם 8 נק' כ"א.
רבע ב': מבוא ל-20
עד אמצע הרבע, אינדיאנה בורחת ל-16. דטרויט נראית כבויה. הולכת כל התקפה ליד הלא נכונה. אין על הספסל שלה כלים לעצור את העומק שלנו. 45-58 לאינדיאנה במחצית. 38 נק' שלנו בצבע, יושבים על 61% מהשדה, וזה סיפור המחצית.
רבע ג': בלואאוט
ההפרש חוזר לכיוון ה-20 בדקות הראשונות. הורגים אותם בצבע, הם מתקשים להתמודד עם התנועה של הגבוהים שלנו, כמו גם עם החדירות של הגארדים. מיי בוי אנדרה דראמונד עושה נזק ומשאיר את הקבוצה שלו תחרותית עם עבודה טובה בריבאונד התקפה. בדקות הסיום ההפרש מגיע ל-23. רבע אחרון לפרוטוקול. 69-91 לאינדיאנה. הרבע הזה שייך לדרן קוליסון, שקלע 15 ב-5 מ-5 מהשדה.
רבע ד': גארבג' טיים
ההפרש מגיע ל-30. אמצע הרבע, זה 'שואו טיים' עם מקבץ דאנקים אחד אחרי השני. ממשיכים להרוג את דטרויט בצבע, וזה סיפור המשחק.
3:52 לסיום, נייט מקמילן פותח את הרוטציה והולך לקצה הספסל. טי ג'יי ליף נכנס ביתרון 32.
פוזישן התקפה - פיק אנד רול יפה של טי ג'יי עם ארון הולידיי, מקבל ועולה לשלשה מאמצע הקשת - קולע! יתרון 37 לאינדיאנה -- היתרון הכי גבוה של אינדיאנה העונה.
פוזישן הגנה - ריבאונד התקפה של דטרויט, ברוס בראון עולה מתחת לטבעת, אבל טי ג'יי מרים את הידיים וחוסם אותו נקי בלי לקפוץ.
המשחק מסתיים
בסל בשנייה האחרונה של קייל אוקווין, מה שגורם לכעס בצד של דטרויט. אוקווין מבין את זה, וממהר לרדת לחדר ההלבשה. נכון שצריכים לכדרר, אבל לא ביג דיל. אז זרק לסל, אז מה? אף פעם לא הבנתי את התרבות שמתנגדת לסלים האלה. זה כיף מהזוית של האוהד. גם אם הייתי אוהד של דטרויט, המשחק נגמר, אין ערך לסל הזה, לא הייתי מרגיש 'מושפל', אתם מבינים? זה חסר חשיבות. באמת. לרדוף אחרי השחקן ולנזוף בו על זה שבחר לא להוריד שעון? לא יודע.
בסיום 88-125 לאינדיאנה. ניצחון 15 בתולדות הפייסרס שנגמר ב-37 הפרש או יותר, אם כי, לא הניצחון הכי גדול שלנו ב-2018, כאשר בחודש ינואר השנה רשמנו ניצחון ביתי ב-38 הפרש נגד שיקאגו. 60% של אינדיאנה מהשדה -- משחק
בית ראשון של הפייסרס ב-60% מהשדה או יותר מאז ינואר, 2011 נגד, דאז, הניו ג'רזי נטס. העונה רשמנו עוד משחק כזה, בקליבלנד, בחודש אוקטובר. תוסיפו לזה 33 אס' [משחק שני ברציפות של 33 אס' או יותר]. דטרויט איבדה 22 כדורים, שהובילו ל-30 נק' שלנו. אבל הנתון הבולט ביותר בערב ההתקפי הזה הוא 68 נק' בצבע ב-75%, וזה מה שגמר את המשחק בשלב מוקדם.
השחקן המצטיין: דומאנטס סאבוניס. 19 נק' [12-8 מהשדה, 4-3 מהקו] ו-12 ריב' [3 בהתקפה] ב-26 דקות מהספסל. דאבל-דאבל 15 שלו העונה;
דרן קוליסון עם 19 נק' [7 מ-7 מהשדה!] ו-7 אס' [2 איבודי כדור] ב-24 דקות; מיילס טרנר עם 17; תד יאנג עם 17; בויאן בוגדנוביץ' עם 12 [ללא אף שלשה] ב-27 דקות. ממשיך את שיא הקריירה שלו עם משחק 27 ברציפות בדאבל פיגרס; ויקטור אולדיפו עם 7 נק' ב-2 מ-9 מהשדה, ו-7 אס' [2 איבודי כדור] ב-26 דקות; דאג מקדרמוט [12] וטאייריק אוונס [10] השלימו 7 שחקנים של אינדיאנה בדאבל פיגרס, כאמור, ללא אולדיפו, שקלע 7. זה משחק שלישי ברציפות שאינדיאנה מקבלת נק' בספרות כפולות מ-7 שחקנים או יותר;
בדטרויט, מיי בוי אנדרה דראמונד מסיים עם 12 נק' ו-12 ריב' [3 בהתקפה]. דאבל-דאבל 28 שלו העונה. לפחות בחצי הראשון, עשה דברים טובים, היחיד מבין שחקני דטרויט שתיפקד. הוסיף גם 3 חס' ב-26 דקות; בלייק גריפין איכזב. ערב מאוד חלש שלו, לא הרגשתי אותו. 18 נק' [3 שלשות] ו-5 אס' [7 איבודי כדור]; רג'י ג'קסון, עוד שחקן שאיכזב. 8 נק' ב-2 מ-11 מהשדה; לוק קנארד חזר לרוטציה ותרם 14 נק' [2 שלשות], מתוכן 11 ברבע השני, ב-21 דקות מהספסל;
טי ג'יי ליף: 3 נק' [1-1 מהשדה, 1-1 משלוש] ו-2 ריב' ב-4 דקות משחק [פלוס 5];
**
בתמונה המצורפת -- ארוידס סאבוניס, גדול הסנטרים האירופיים בכל הזמנים, הגיע לצפות בבן. התפתח איזה דיון העונה האם דומאס משתווה לאביו. אז קודם כל, התשובה היא לא. ובכלל, מדובר בשחקן אחר, זה לא אותו סגנון משחק. אבל בהחלט, הוא נותן מספרים. מזמן לא היה בליגה גבוה לבן כל-כך אתלטי ודומיננטי, ומהבחינה הזו, היכולת של דומאס לעשות הכל על המגרש, הופכת אותו למיוחד. פרט לא חשוב, אבל אגיד זאת בכל זאת: התכוונתי לקרוא לתמונה המצורפת "האיש הזריע את אמא של דומאס", אבל, התחרטתי ברגע האחרון. הרגשתי שזה יותר מדי בוטה.
המשחק הבא -- מקבלים מנוחה של יומיים, ואז מארחים את אטלנטה [ב'] בערב השנה החדשה. כבר עכשיו אפשר לומר, שאינדיאנה מסיימת את 2018 כקבוצה היחידה בליגה שלא הפסידה יותר מ-2 משחקים ברציפות השנה. תודו שזה הישג פנומנלי. להזכירכם, שיחקנו העונה לא מעט משחקים ללא ויק.