הפטיש והשרמוטה
וגם ההיפופוטם. טוב בעצם לא. הייתי השבוע, בעוונותי בהרצאה של רוביק רוזנטל. הכותרת שהוא נתן היתה "בין הפטיש לשרמוטה, גברים ונשים בסלנג העברי" (או משו דומה, אל תתפוסנה אותי במילה). אני מאד אוהבת את הכתיבה של רוביק, אבל דווקא מההרצאה הזאת התאכזבתי. הוא טוען שיש בסלנג העברי הרבה מילים לתיאור גברים או לתיאור נשים, שאינן ניתנות להטייה, כלומר משמשות רק לאחד משני המינים. המילים שמתארות גברים רובן ככולן חיוביות, ואלה שמתארות נשים שליליות באופן בוטה. רוביק תיאר את הממצאים שלו כמזעזעים. דא עקא, כמו שאומרים אצלנו, הדוגמאות שהוא הביא לא ממש שיכנעו, בעיקר בגלל שרובן היו מילים שדווקא מקבלות נטייה לזכר או לנקבה: פטיש, תותח, כלי: כולן לדעת רוזנטל מילים חיוביות שמתארות גברים בלבד, בעברית שאני מדברת יש פטישה ותותחית וכלה, שלא לדבר על ג'דע שככל הידוע לי משמשת היום רק בנקבה. הדוגמאות לנשים היו קצת יותר מדויקות,(כונפה, פוסטמה, פקצה) אם כי הוא התעלם מקיומו של הכוסון, בן זוגה של הכוסית הידועה לשמצה. אז זה לא שהרחוב הישראלי הפסיק להיות שובינסטי פתאום, רק שאולי שמות תואר סלנגיים לא בדיוק משקפים את זה. מה דעתכן?
וגם ההיפופוטם. טוב בעצם לא. הייתי השבוע, בעוונותי בהרצאה של רוביק רוזנטל. הכותרת שהוא נתן היתה "בין הפטיש לשרמוטה, גברים ונשים בסלנג העברי" (או משו דומה, אל תתפוסנה אותי במילה). אני מאד אוהבת את הכתיבה של רוביק, אבל דווקא מההרצאה הזאת התאכזבתי. הוא טוען שיש בסלנג העברי הרבה מילים לתיאור גברים או לתיאור נשים, שאינן ניתנות להטייה, כלומר משמשות רק לאחד משני המינים. המילים שמתארות גברים רובן ככולן חיוביות, ואלה שמתארות נשים שליליות באופן בוטה. רוביק תיאר את הממצאים שלו כמזעזעים. דא עקא, כמו שאומרים אצלנו, הדוגמאות שהוא הביא לא ממש שיכנעו, בעיקר בגלל שרובן היו מילים שדווקא מקבלות נטייה לזכר או לנקבה: פטיש, תותח, כלי: כולן לדעת רוזנטל מילים חיוביות שמתארות גברים בלבד, בעברית שאני מדברת יש פטישה ותותחית וכלה, שלא לדבר על ג'דע שככל הידוע לי משמשת היום רק בנקבה. הדוגמאות לנשים היו קצת יותר מדויקות,(כונפה, פוסטמה, פקצה) אם כי הוא התעלם מקיומו של הכוסון, בן זוגה של הכוסית הידועה לשמצה. אז זה לא שהרחוב הישראלי הפסיק להיות שובינסטי פתאום, רק שאולי שמות תואר סלנגיים לא בדיוק משקפים את זה. מה דעתכן?
