הפחד שלי

הדסהדס

New member
הפחד שלי ../images/Emo41.gif

הוא הולך ומתנתק מהבן שלו. למרות שלדבריו המרחק הפיזי אשם. לפני כשנה הוא עבר לעיר אחרת במרחק 100 ק"מ מכאן. לא נערכנו לזה בהסכם (ורק אז הבנתי כמה ההסכם שלנו לוקה בחסר). בשנה האחרונה הוא לוקח את הבן שלנו כל שבת שנייה (ישן אצלו שישי) ומגיע פעם באמצע שבוע להסיע אותו לחוג (מבחינתו זה נקרא לבלות עם הבן שלו...). השבוע הוא הודיע לי שהסידור הזה לא נוח לו. שהוא לא רוצה שהבן שלנו ישן אצלו יותר (יש לציין שהוא גר עם חברה. שאלתי אם קשה לה והוא אמר שזה לא בגללה). בקיצור, מה שהוא מתכוון לעשות מעכשיו זה אולי לבוא פעם בשבועיים בשבת, ולפעמים באמצע שבוע ("אם ייצא לי"). יש לי המון ביקורת על האבהות שלו, אבל כאן זה לא המקום. אני חייבת לציין שבשנתיים האחרונות אני זו שמחברת ביניהם, שיוזמת את הקשר, אבל לא עוד. נמאס לי. במיוחד שהאקס מצייר את זה כאילו שאני מנסה למצוא סידור לבן שלי פעם בשבועיים כדי שיהיה לי שקט (הבהרתי לו שיש סבא וסבתא שמתים שהנכד יבקר אצלם לעתים יותר קרובות). בקיצור, אחרי הוונטילציה הזאת אני רוצה להעלות כאן עניין שאולי לא נראה לכם קשור להקדמה, אבל מבחינתי קשור מאוד. עניין שמסתובב לי בראש כבר שנתיים ואני חייבת להתחיל ליישם. הגירושין העלו בי הרבה שאלות קיומיות. זו אחריות מאוד גדולה להיות הורה יחיד לילד. אני פוחדת שאם יקרה לי משהו הילד שלי ישאר לבד. אני פוחדת שאם יקרה לי משהו הילד שלי יאלץ לגור עם אבא שלו. אבא שלו לא מסוגל ליצור עבורו סביבה תומכת, אוהבת, מקבלת ונעימה. אבא שלו ביקורתי. אבא שלו לא מפגין אהבה. אני לא רוצה שהבן שלי יגדל בסביבה כזאת. אני לא רוצה שהבן שלי יעבור לאבא שלו אם יקרה לי משהו. ברור לי שאצטרך לדבר על זה עם הגרוש, והאמת, אני לא בטוחה שהוא יתנגד - הוא לא טיפוס שלוקח על עצמו אחריות מיותרת...(מתנצלת מראש על הנימה הצינית). אני רוצה שאם יקרה לי משהו הבן שלי יגדל אצל הוריי. איך עושים את זה? (מתנצלת על האורך, ומודה לכל מי שקרא עד הסוף)
 

רות 2

New member
לרצון שלך ........אין שום רלבנטיות

הבעת רצון שאולי מרגיע את פחדייך אבל מי ומה נותן לך הזכות לחשוב שיש חשיבות רק ... לרצון שלך ...ואו משקל רק לביקורת שלך הרצון שלך רחוק מלגמד את משמעות האדם שהינו אביו של הבן בעיני הבן הביקורת שלך היא ... שלך בלבד ..ועדיין רחוקה מלייצג הצד השני של המטבע ומסוגלות היא אולי קשורה לסיטואציה עכשווית של האב אך אינה מייצגת סיטאציה של מסוגלות בעתדיד ובתנאים שיהיו.........
 

Rinattt

New member
זה הפחד שלי גם...

נניח וזה יקרה, וזה כמעט קרה כשהייתי לפני חצי שנה בערך במצב של גסיסה והוא לא היה שם בשביל הבנות... ההורים שלי היו... חלילה ונניח וזה יקרה, והוא יקבל משמורת, מי שיעשה את רוב הטיפול וישא בכל האחריות אלו הם ההורים שלי... למזלי הם גרים באותו המקום... לא יכולה לעוץ לך עיצה של ממש אבל אם את יודעת שלא יתנגד אז תעשי לך איזו שהיא צוואה < כמובן שבידיעתו > ואל תלחמי עם ההסדרי ראיה, ואל תמנעי ממנו כשהוא בא... עדיף מינימום אבא מאשר בכלל לא! בהצלחה...
 

Rinattt

New member
היא כתבה...

שנראה לה שיסכים, ואם יוותר מראש? למרות שאני לא בעד, באמת שלא!!! ולא ממש יודעת מהם החוקים... ואולי דעתו במשך השנים תשתנה והוא יהיה אב אחר ומשקיע יותר...
 

רות 2

New member
הבעיה עם נשים כמוהה...

זה שהן שופטות אבהות לפי ... -מרחק גיאוגרפי.. המונע בדרך כלל מאב לראות ילדיו כפי שהיא באמת רוצה -חוסר מחשבה כי יכול להיות תקופת מה (לעיתים ארוכה)... שאינו יכול או רוצה לראות ילדיו בשל מצב נפשי ... משבר (ומפרשות אי רצון איך שבא להן) -ביקורת על התנהגותו .. המושתת לרב על כעסיה האישיים וזו אינה ביקורת נקייה או נטרלי - הזכות שנפלה בחלקה להיות המשמורנית לא הופכת אותה ואו את הרצון שלה לצודקת לאיכפתית יותר ואו אוהבת ומבינה יותר את ילדיה ... ( יש עוד .... אך רות תסתפק בזה ... יאלללה לעפודה)
 

אבי 670

New member
מסכים איתך רות,../images/Emo41.gif

יכול להיות שהאב באיזשהו משבר, יכול להיות שהוא כל כך מותש נפשית מהחוקים הפרימטביים במדינה כאן ,שנותנים לאישה בלעדיות על הילד, שהוא מנסה (וכן טעותו) "להחזיר" לאם דרך כך שיראה פחות את הילד. הדס צריכה להבין, כי כל צוואה בעולם לא תיקח מהאבא את האפוטרופוסות שלו על הילד שהיא טבעית. אני בטוח שאם חלילה יקרה לה משהו ,האבא יגדל את הילד באהבה
 

הדסהדס

New member
טעות

אבי, האב לא במשבר. האב המשיך בחייו. הכיר מישהי נחמדה (ועל כך אני מאוד שמחה...), עובד במקום טוב ויציב, עבר לגור בעיר אחרת. מהרגע הראשון הוא לא ניסה להילחם על הילד. לא רצה שנכניס סעיף של הסדרי ראייה, אלא אמר שיראה אותו מידי פעם כשירצה. אני התעקשתי שיהיה סעיף כזה מחשש שיעלם מחיי הילד. תאמין לי שהמגשרת שעזרה לנו לערוך את ההסכם נשארה עם פה פעור אחרי שיצאנו משם. היא אמרה שבחיים היא לא נתקלה בדבר כזה. הוא מאוד מוזר. הוא לא מנסה "להחזיר לי". הוא פשוט כזה. אני לא מנסה לקחת משהו מהאבא. ברור לי שהוא האפוטרופוס, ואני לא אעשה דבר ללא הסכמתו. אני בטוחה שאם חלילה יקרה לי משהו הבן שלי לא יקבל מאביו תמיכה, הבנה ואהבה. כי האבא הזה פשוט לא מסוגל (לצערי).
 

הדסהדס

New member
נשים כמוני????

את לא מכירה אותי, ואין לך שום זכות להתיימר להכיר אותי או לקטלג אותי לפי האינטרוג'קטים המוכרים לך!!! אין לי סיבה להצטדק או להתגונן. אני יודעת שאני בסדר גמור. אשמח לשמוע ממך אם יהיה לך משהו לתרום שלא מגיע מעמדה של ביקורתיות או שיפוט.
 

רות 2

New member
טיבעי........ ל

יממה ... ואחרי היפוך היפוך והיפוך (באותה יממה ... אתה יודע מה בשבילה .. ועוד מה ניתן לה שבוע .. הולך?) ואחרי היפוך והיפוך במחשבה איזונה תוך לקיחת כל מה שיכול לתת מחשבה הכוללת בתוכה התחשבות והתחשבנות הוגנת הבנה לצד הלוגי והרגשי של .. הצד השני חשיבות מיקומו על המפה... גימוד חרדות טיבעיות וכו' .... יהה טיבעי יותר להבין לכבד ולהוקיר מיקומו של הצד הטיבעי במקרה של .. מות אחד הצדדים
 

שירלי6

New member
הבעיה עם נשים כמוך

זה שאת שופטת אותה ומותחת עליה ביקורת ומפרשת איך שבא לך..
 

הדסהדס

New member
רות ורינת

מאחורי ההודעה שלי יש עולם ומלואו, והפרטים בהודעה הם קצה הקרחון. ברור שלא אוכל לעשות דבר כזה ללא הסכמתו, אבל אני מנסה לעשות מה שטוב לילד שלי. אני לא מונעת ממנו אבא, ואם נבנה הסכם שכזה, הוא עדיין יקבל הסדרי ראייה...למרות שאני לא בטוחה שהוא יהיה מסוגל לממש אותם. אני אומרת "מסוגל" כי הוא לא מנסה להשתמט. הוא פשוט כזה. המסוגלות ההורית שלו היתה נמוכה מאוד גם כשהיינו נשואים. אני לא מונעת ממנו את הילד - להפך, אני זו שמעודדת אותו להתקשר לאבא (כי אבא אף פעם לא מתקשר אליו), ואני זאת שהתעקשה שנעשה סידור קבוע כדי שלילד תהיה איזושהי יציבות. אני לא חולה (
ואין לי תחושות לגבי דברים כאלה, אבל אני יודעת שאהיה הרבה יותר רגועה אם אדע שהבן שלי יהיה במקום טוב במידה ואני לא אוכל לגדל אותו. ומכאן באה השאלה (לא מרצון לקחת אותו מהאקס).
 

רות 2

New member
במחשבה של שמתחת לשטיח הינך

חושבת על "מקום טוב עבור ילדייך .. שאינו כולל את אביהם.... מצביע על שיפוטיות מראש לגבי אביהם.... בידקי עם עצמך כמה הפחד הזה מושתת על היגיון וכמה על כעסים וביקורת ..רות סוף
 

הדסהדס

New member
רות

אם היית הולכת איתי יד ביד בשנתיים האחרונות אני מניחה שהיית מגיעה לאותה מסקנה שאליה הגעתי. ביקורת כלפי האקס? ברור. כעס? יש. האם זה גורם לי לרצות "לקחת לו את הילד"? לא. הפחד הזה מושתת על היגיון. לא מדובר על רצון ספונטני. השקעתי בזה הרבה מחשבה. אני לא מחפשת מקום טוב שלא כולל את האבא. אני מחפשת מקום טוב שיאפשר לילד לפרוח, בתקווה שהאבא ישתדל להמשיך להיות חלק מחיי הילד (מה שלא ממש קורה היום).
 

Rinattt

New member
תראי חמודה...

אני לא באה ממקום של לשפוט אותך או לבקר... ידוע לי שאין אבות "נורמליים" כי אני חווה את זה על בשרי... כמו שכתבתי לך לא ממש יכולה לעוץ לך עיצה, אבל אם היה ושוחחת איתו על הנושא והוא מסכים תעשי מה שנראה לך, והוספתי גם כמובן "בידיעתו" כי בכ"ז הוא האב... בטוחה שמה שכתבת זה על קצה המזלג, ובטח שיש סיפורים שיכולים להצדיק אותך... אבל לכי תדעי מה ילד יום, אולי ישתנה, אולי יחליט לגור יותר קרוב, אולי ואולי ואולי... לדעתי אל תעשי שום צעד, בהנחה חלילה שיקרה משהו בקשי מהורייך לדרוש משמורת על הילד... אני חשבתי על זה כי הייתי נורא קרובה לזה, אבל זה עבר ואני לא חושבת על זה יותר... מעדיפה להנות מהחיים מאשר לחיות בפחדים, גם ככה יש מידי פעם פחד, חרדה ודאגות בלי סוף...
 

הדסהדס

New member
רינת

לא מרגישה ששפטת אותי. דווקא הרגשתי שאת מבינה. ברור שהדברים יעשו בידיעתו. לא חיה בפחדים. תודה!
 

my sunshine

New member
חושבת

שמחשבה זו עוברת אצל כולנו, מי יותר ומי פחות אבל לצערי, כמו שכתבה רות, אין לך מה לעשות. הוא האב וגם אם תכתבי צוואה זכות הראשונים היא שלו. ואם חס וחלילה יקרה הדבר, הילדים יהיו בחזקתו אלא אם הם יהיו גדולים מספיק כדי להחליט היכן הם רוצים להיות וירצו לגדול אצל הוריך, למשל.
 
תפרידי...

ברשותך, אתייחס רק לחלק השני, וגם אותו אפשר לחלק לשתיים. הפחד שלך ממה שיקרה לך - פחד טיבעי, כל עוד במידה סבירה. כולנו חושבים על זה, אבל מדחיקים את זה וזה נורמלי. כולנו יודעים שמתי שהוא ניאסף אל אבותינו (פששש, איזה ביטוי יפה).. אבל לא חושבים על זה יומם ולילה.... לחלק השני, נדמה לי שגם אותו צריך לחלק לשניים.. האחד שיחה עם הגרוש.. והשני בדיקה עם עו"ד ( יש לך פה את נקלעת). גם את החלק הזה אפשר לחלק לשניים.... סתםםםםםםםםםםםםםםם...
ב ה צ ל ח ה
 

הדסהדס

New member
תודה על ההתייחסות

הפחד שלי במידה סבירה...אני ישנה היטב בלילות ולא חושבת על זה יומם וליל. מתכוונת לשוחח עם הגרוש. מתכוונת להתייעץ עם עו"ד.
 
למעלה