הפחד שלי מכישלון

[א ו פ ט י מ י ת 3]

הפחד שלי מכישלון

הפחד שלי מכישלון, ואפילו הקטן ביותר, הוא פחד מוות. בכל פעם שאני נכשלת אני נכנסת למתב חרדה נוראי, עם כל התופעות המתלוות לכך. זה נורא. היום בפפעם הראשונה, הבנתי איך לא להילחם בפחד. פשוט נתתי לזה לחלוף, חיכיתי שהתופעות יעברו, חיכיתי שהתחושות האלו שמתחוללות בי יחלפו. וכך באמת קרה. זה עבד. סתם רציתי שתדעו. הרגשתי מאוד טוב אחר כך להמשיך, ואז הבנתי את מה שיעל ניסן התכוונה כשאמרה לי להרפות ולתת לזה לעבור. הבנתי מה הכוונה שלא ל"הילחם ולברוח". תמיד חשבתי להילחם בתופעות האלו, בעצם אני נלחמת בעצמי ולכן כל כך קשה לי עם עצמי.

 

[יעל ניסן]

אם

היית באה לפגישות אימון - הייתי מייד שולחת אותך להתאמן בכשלונות

 

[א ו פ ט י מ י ת 3]

להתאמן בכשלונות? אוי לא!!!!!../images/Emo67.gif

אפשר לצאת מזה בחיים?

 

[שריד]

רק אם נכשלים...

 

[יעל ניסן]

ברור שכן

כולה כישלון. לא יצא מה שתכננת. big deal. לוקח הרבה יותר מכישלון כדי למות... אלא אם את נכשלת בקורס צניחה חפשית

 

[יעל ניסן]

ועכשיו ברצינות

הפחד מכישלון הוא משהו שנרכש במשך השנים מהתגובות שאת מקבלת מעצמך ומהסביבה. איפה שהוא למדת שכישלון לא טוב לך לבריאות. לפעמים, זה קשור לאיזו נוקשות חשיבה וחוסר יכולת לראות עוד אופציות-תגובה, לאלתר או לשלוף תגובה אדפטיבית כשיצא משהו שלא ציפית לו. ולפעמים, זה קשור לאותה חרדה שבבסיסה המחשבה שאם רק הייתה לך שליטה על כל הפרמטרים, לא היית מרגישה חרדה (מה שלא נכון, אגב זו רק מחשבה כזו אבל לא איזו עובדת חיים מוכחת).

 

[א ו פ ט י מ י ת 3]

הבעיה היא חוסר שליטה

ברגע שדברים יוצאים משליטה. (חוסר שליטה=כישלון בתת מודע ), ואפילו הדבר הקטן ביותר, זה כאילו סוף העולם הגיע. מיד מופיעה ח ר ד ה גדולה מלווה בתופעות, אפילו רק מחשבה על אפשרות של חוסר שליטה גורמת לי לחרדה. הפחד הזה של איך אני אחיה עם הכישלון. או יותר נכון איך להימנע ממצב של חוסר שליטה. ההימנעות הזו מלהגיע למצב של חוסר שליטה וכישלון מביאה אותי להימנעות מלעשות דברים בכלל. אני חושבת הרבה מאוד לפני כל צעד שאני עושה בשביל לכסות על כל אפשרות של כישלון, עד שלבסוף קורים אחד משני הדברים: א. הימנעות מהמעשה. ב. עשייה ואז צץ הדבר שלא הייתי מוכנה אליו שמכשיל אותי. לחשוב שרק לפני לא הרבה שנים הייתי בפסגת העולם, הרגשתי כמו הסגן של אלוהים. ועכשיו אני אפס. לא מצליחה לתפקד בכלל. אני מרגישה שהסתיים פרק אחד טוב ועכשיו אנחנו בפרק השני העצוב יותר ומי יודע איך יסתיים סוף הסיפור?

 

[יעל ניסן]

ביום שתביני

שמדובר בלופט-געשעפט. מחשבות. עננים חולפים ברוח. מחשבות שכמו שהן באות ככה הן יכולות ללכת, ושהרי לא באמת מדובר על איזה סוף-העולם במציאות. ביום שתתעסקי קצת פחות בעצמך ותתני לענינים אחרים יותר מקום בעולמך - יוקל לך.