הפחד מלא להתקיים

[lightflake]

הפחד מלא להתקיים

קיים אצלכם?

זו נקודה מעניינת אתם לא חושבים?

 

[ינוקא1]

אני חושב שזו נקודה מאוד מעניינת.

אני חושב שכנראה זה הפחד שנמצא בלב של כל הפחדים.

ובגללו אנחנו "נאחזים" כל הזמן , בכל דבר.

אך כאשר אנחנו מאפשרים לעצמינו לא להתקיים , ולא נאחזים בכלום , מגלים שתמיד נתקיים.

 

[lightflake]

יפה

 

[הקוסמת הורודה2]

לא... אני דווקא מאוד רוצה לא להתקיים

לא בקטע של למות אלא בקטע של לא להיות
זה החלום הרטוב שלי

רק שלצערי הלך הדברים הם כך: אדם חי מת וממשיך להתקיים
עד הגלגול הבא.
מעולם לא פחדתי מלא להתקיים

 

[הקוסמת הורודה2]

אני לעומת ינוקא לא חושבת שאצלי

זה הפחד בלב כל הפחדים כי זו משאלת לב.
וזה גם לא פחד שקיים אצלי ברמה גבוהה כי אני יודעת
שגם ככה נידונתי להתקיים בצורה מסויימת כלשהי פיזית או אנרגטית/נשמתית

 

[הקוסמת הורודה2]

אבל... אולי הפחד הזה קיים אצלי בלבוש אחר

פחות אם אני אתקיים או לא... ויותר ברמה של
אולי פחד שיגמר מה שיש עכשיו. למשל אם יש קשר טוב או
אנשים שאני אוהבת בחיים שלי אז פחד שהם לא יהיו או שיקרה משהו רע
אז אולי זה פחד דומה אבל כשלעצמי... שוב אני אישית לא הייתי מתנגדת להפוך לשומדבר

 

[ינוקא1]

לא יקירתי

המבנה של הפחדים בתוך האדם , הוא מאוד מסובך - לפעמים כלפי חוץ נראה פחד אחד , ובעומק זה פחד אחר.

אם לא היית מפחדת מ"לא להתקיים" ברמה העמוקה , לא היית מפחדת מכלום.

הכל היה נראה לך קל , והיית יכולה לקחת הכל בקלות.

נניח מישהי כתבה עליך דברים רעים בפורום , חברה התנהגה אליך לא יפה , גבר בגד בך .... למיטב ידיעתי אכפת לך מדברים כאלו.

אם באמת לא היה אכפת לך "לא להתקיים" , גם מהדברים האלו לא היה אכפת לך.

 

[הקוסמת הורודה2]

לגבי בגידות לא ממש אכפת לי

שיהנה

אבל כן אכפת לי שיאהבו אותי כלומר ביחסים שאני בוחרת לקיים.
טוב אז אולי זה לא בדיוק פחד לא להתקיים כי שוב אם היה בא אלי ג'יני והיה מציע
לי להפוך לכלום הייתי מודה לו אלא יותר פחד שמה שעכשיו יגמר כל עוד אני בחיים
כי אני גם ככה כבר קיימת בנקודת זמן זו בכדור הארץ אז אולי זה אותו פחד אבל בלבוש אחר.
אז כן אני מניחה שיש לי קצת את הפחד הזה אבל לא בצורה ישירה כמו שלייטפלייק מציג

 

[הקוסמת הורודה2]

כלומר

רפרפתי לפני כמה ימים בפורום של זוגיות פתוחה סתם כדי לראות מה כותבים שם.
והייתה אחת שהיא ובן זוגה סוג של בדרך לזוגיות הזו וגיליתי שהיא כבר לא כל כך אוהבת אותו
אז זה למשל היה כואב לי בתור הבן זוג שלה יותר מאשר הבגידות.
כלומר הבגידות עצמן פחות משנות לי ויותר משנה לי הרגש

 

[ינוקא1]

זה נכון.

בדרך כלל הפחד הזה מכוסה בהרבה כיסויים.

 

[ושתי המלכה1]

כאשר חוקרים בכיוון הנכון, מגיעים לאי-קיום מול קיום

 

[Voice of my home]

את יכולה לפרט יותר?

 

[ושתי המלכה1]

למרות שהשרשור עשוי להיות לא-קיים בקרוב

כאשר המציאות מחולקת לאני-עולם התופעות, נוצר הקיום בזמן של כל האוביקטים כולל האני.
כל תופעה נדמית כישות נפרדת, וככזו היא זמנית ויכולה להופיע ולהיעלם.
כך נולדת תפיסת הקיום של הדברים, ומולה תפיסת האי-קיום שהיא השוואה אליה ודמיון.
מכיון שהאני תלוי בדברים זמניים לזהותו האישית, הגוף, המחשבות, מצב הרוח, אחרים, חפצים, מושגים, הוא פוחד לאבד אותם, ושואף לשמרם ולפתחם, בכדי לעשות טוב לעצמו.

אז יאמרו חכמים "ומה לגבי הקיום עצמו? הוא ודאי קיים?!"
תפיסת הקיום עצמה, אפילו אם אין חלוקה לפרטים, גם לה יש הופכי. ניתן לדמיין מה יהיה ללא שום תוכן חוייתי. לכן גם יש פחד לאבד את עצם תפיסת הקיום, או עצם הידיעה, אפילו אין פחד לאבד אוביקטים או זהויות אישיות. זוהי תפיסת החווה או היודע.

ניתן להגיד שיש ממשות כלשהי מתוקך הידיעה אותה, אולם טבעה לא ממשי ולא לא-ממשי. לא קיים ולא לא-קיים. מעבר לתפיסה.

 

[הקוסמת הורודה2]

 

[ינוקא1]

למרות שצריך לקרוא כמה פעמים ....

 

[ושתי המלכה1]

קראתי כמה פעמים עכשיו ולא הבנתי

פרט חסר שהופיע בהודעות אצלך הוא שאותו פחד מאי-קיום (מוות) מופיע בשלל התצורות שהוזכרו
האני יכול לפחד מאיבוד כל הדברים הללו, שמצביעים על פחדו מאיבוד זהותו עצמו.

 

[פרעה10]

זו רק מחשבה ....

מה שאנחנו באמת לא נולד ולא ימות ....אוהב אור ואהבה

 

[הקוסמת הורודה2]

נכון

 

[פרעה10]

הוא קיים בכל בני האדם ...

ומניע אותם ....כי כולם מאמינים שנולדו ......מי שנולד ....יש לו סוף .....אור ואהבה

 

[הקוסמת הורודה2]

ברמה מסויימת אתה כן נולד מה לעשות