הפחד מהגוף

לבד

New member
הפחד מהגוף ../images/Emo7.gif

ההודעה הקודמת ששלחתי משום מה נגוזה... אני מנסה שוב... הפחד מהגוף. זה מין מעגל סגור... מרוב חרדות מכל מה שקשור בגוף אני לא מטפלת בבעיות כמו שצריך (גם בגלל חשש מרופאים, אבל בעיקר בגלל החרדות של נקיון וזיהום) ואז הבעיה מחריפה, ועוד יותר קשה לטפל בה, והפחדים גוברים. ואיתם הגועל. זה מגיע למצב שעצם ההליכה לרופא היא קשה לביצוע כי אני כל כך בפאניקה מהגוף שלי ומלבוא איתו במגע אצל הרופא (חייבים להראות וללהסביר ולגעת, ושם אין לי את היכולת לרוץ לשטוף ידיים או להמנע מדברים ושאר מליון הטקסים). וכשאני כן הולכת ומצליחה לטפל בזה, עם כפפות ושאר אמצעי זהירות... זה חוזר. לחיות עם OCD כשיש לך נטיה לדלקות וזיהומים... מישהו בטח ממש צוחק עליי שם למעלה.
אני לא מדברת על זה הרבה. אנשים מתכוונים לטוב אבל הם לא מבינים. תמיד יש להם ביקורת... תמיד אני אשמה.
סליחה על ההתבכיינות... אני באחד הרגעים האלה שנשבר לי. כרגע, במצב יחסית טוב, עם סרוקסאט שעוזר לי מאוד, עדיין רוב הגוף שלי הוא שטח "מזוהם". אזורים של בעיות עור (הפוביה הגדולה שלי) , אזורים של חשד לבעיות עור, אזורים מזוהמים בגלל סיבות אחרות, וכך הלאה. זה מתיש. אני רואה אנשים שיושבים יחפים, ונוגעים ברגליים שלהם, או אפילו סתם מתגרדים או, לא יודעת, כל דבר שהוא שקשור במגע, ומקנאה בהם שהם יכולים לגעת בכל הגוף בלי להבהל ולרוץ לשטוף ידיים... לי "אסור" כמעט כל דבר. לפחות אם אני רוצה להמנע מרחיצת ידיים כל חמש דקות. שוקלת להעלות את הסרוקסט, אבל אני מאמינה שהבעיה הגדולה היא היחס לגוף שלי, שנשאר ללא שינוי גם עם העלאת תרופות. אני בטיפול אבל יש כ"כ הרבה בעיות אחרות שזה הולך מאוווווד לאט. אני לא מצפה שמישהו יפתור לי את זה... בסופו של דבר זה משהו שרק אני יכולה לעשות. אבל טוב שיש מישהו שמבין על מה לעזאזל אני מדברת...
 

לבד

New member
סליחה... לא משנה

אני תמיד היסטרית שיתעלמו ממני לא אשמתו של אף אחד פה... סליחה
 
הצעה

אחרי הרבה זמן והמון טיפולים חסרי תועלת הצלחתי (ביוזמתי) לגרום לרופאים לתת לי תרופה שלכאורה לא היתה קשורה אלי בכלל - אבל דווקא היא עזרה במשהו, בסופו של דבר. נדמה לי (עברו מאז אי אלו שנים) שקוראים לה לפונקס, והייתי לוקח אותה יחד עם תרופה אחרת שאת שמה אני לא זוכר. הלפונקס הרדימה אותי לגמרי (יותר מאוחר המוח מתרגל ואז יש אפקט מוזר כזה שבו השרירים כבר לא מתפקדים אבל המוח נשאר ער) ובגלל זה הייתי לוקח את התרופה השניה שהייתה מעוררת אותי... בבוקר (נניח) הייתי מתעורר, לוקח ואחרי חצי שעה או שעה (כבר לא זוכר) הייתי יכול לקום מהמיטה. בהדרגה היא עזרה - אחרי כמה שנים הרופאים המליצו להפסיק עם זה לטובת ביקור חודשי בנמל התעופה
סביר להניח שבתור תרופה נגד סכיזופרניה יגידו לך שזה לא קשור אליך, אבל מאחר וגם אלי היא לא היתה קשורה... שווה לנסות, לא? נ.ב. סרוקסט היא אחת מבין התרופות שלא השפיעו עלי.
 

לבד

New member
החשש שלי הוא...

בתרופות אנטי פסיכוטיות (אם הבנתי נכון) יש לי פחד גדול מתופעת לוואי נדירה בשם דיסקינזיה... ראיתי על זה איזה מאמר וזהו - כבר החלטתי שזה בטח ייפול עליי... החשש שלי "מתודלק" בכך שהתנסיתי בעבר בתרופה בשם פרפנן - שהבנתי שהיא אנטי פסיכוטית - לצורך טיפול בדחפים ומחשבות חוזרות על פגיעה עצמית. היתה לי לי תגובת נגד קשה אליה (לעומת כמה אנשים בסביבה שלי שדי התאהבו בה). מאז אני מאוד מאוד פוחדת מלקחת תרופות שנחשבות בעיניי "כבדות".
 

לבד

New member
תשמע... ../images/Emo8.gif

better the devil you know... תופעת הלוואי שממנה אני חוששת קשה בהרבה מהמציאות של עכשיו.. אז כן, יש מה להפסיד. מצטערת להבריז אבל מאוחר... אז אני גוררת את עצמי לישון תודה.. לילה...
 

sharonlk

New member
לבד היקרה, את לא לבד- שרון

אין לי אותן בעיות כמו שלך, אבל אני כל כך מבינה אותך. כל מילה שלך נגעה בי . בבקשה, היי חזקה ,ותשקלי בחיוב העלאה של סירוקסט. זה באמת כדור מצויין. אולי יום אחד גם את תוכלי להלך יחפה בחול.... שרון
 
למעלה