הפרי האסור 2003
New member
הפורץ/שודד
חלמתי שפרצו לבית היכן שאמא שלי גרה ואח שלי נתקל בשודד. השודד הצליח לברוח. אחר כך אני נמצאת באיזה מקום מרוחק שעת נסיעה מהבית שלי בגילה. אני עולה לאוטובוס ואין לי מספיק כסף. יש לי רק חצי ממה שצריך לשלם. הנסיעה עולה כארבעים ולי יש רק 20 שקלים. יש לי את התרופה לבלוטת התריס (שאני ממזמן כבר לא לוקחת) איתי ואני יכולה לשלם גם איתה. כל כדור שווה לשקל אבל גם מזה אין לי מספיק בכדי להשלים ל-40 שקלים מה-20 שכבר יש לי. אני מלווה מאדם זר את הכסף ואיך שהוא אני מסתדרת. עכשיו, הנסיעה עולה כל כך הרבה בגלל שהאוטובוס מוריד את הנוסעים בפתח ביתם. מאיזו שהיא סיבה, נוצר ויכוח והנהג מוריד את כולם בעליה לבית שלי במרחק של 4 ק"מ מהבית שלי. אני מתחילה ללכת ובמקום להגיע לבית אבי אני מגיעה לבית אימי משום מה עירומה. אני עוצרת ליד מכונית כחולה ומדברת עם איזה אדם שהוא כנראה איזה כוכב הוליוודי בזמן שאנ ימכסה את איברי המוצנעים. אחר כך, אני תוהה כיצד אכנס לבית מפני שאין לי מפתח אבל להפתעתי הדלת כבר פתוחה. מסתבר שהפורץ יושב עם ידיים משולבות. אני מנסה להתנפל עליו ולאחוז בגרונו (כאן אני כבר עם בגדים. מהרגע שהייתי ליד הדלת כנראה שהיו עלי בגדים) אך ברגע שאני קופצת אני מרגישה חולשה אדירה. הפורץ ידע שלא אוכל לגעת בו וכנראה שהייתה מסביבו איזו חומה או משהוא שגם לי לפתע לאבד את כל כוחותיי. לאחר הקפיצה והחולשה שבאה אחריה אני מצליחה להיאבק עם הפורץ ואיך שהוא אני מגיעה לגרם המדרגות האחרות שם אני שוכבת כשכל חושיי מעורפלים לחלוטין עוצמת עיניים כמעט לחלוטין. כמה שכנים נעמדים לידי ובעוד ראשי גם מונח על המדרגות אני שומעת אותם אומרים שצריך להזמין אמבולנס עבורי. אני אוזרת כוחות קמה ועולה חזרה למעלה להתעמת עם הפורץ אני נכנסת לבית הוא לא נמצא שם. הוא מגיח משום מקום ואני טורקת את הדלת מבקשת מאח שלי שיביא לי מפתח שהיה מתחת לכרית שלו. בינתיים גם סבא וסבתא שלי מספיקים להתעורר. אני זוכרת שהיו להם משקפיים גדולות. (אבל, אין לי סבא וסבתא הם נפטרו אחת לפני 4 שנים והשני לפני 3) דניאל מגיש לי את המפתח ואני נועלת את הדלת תמונה הבאה:אני מתעמתת עם הפורץ שוב פעם והוא מלא בסכינים ובחרבות שנמצאות בתוך נדנים כסופים ויפים כל פעם שאני מצליחה להשתלט על חרב או סכין אחרת שהוא שולף עלי הוא שולף עוד ועוד והם פשוט לא נגמרים. אני מצליחה לתפוס אותו ולהחזיק אותו אבל עדיין צצים סכינים וחרבות. אני גם זוכרת שניהלתי איתו קרב כאשר הוא אחז בסכין וניסה לפגוע בי. לי לא היה שום דבר ביד. תמונה הבאה: יש לו חזה כביכול הוא אישה. הוא/היא לבוש בשחור. רואים מהצוואר עד למותניים. אין לו/לה ידיים ומשני צידי החזה יוצאים 2 חרבות ארוכים. כאן כבר התעוררתי הסיפור הזה מתחיל מציאותי..עובר לפחות מציאותי...חוזר למציאות...ואחר כך הופך לבדיוני לחלוטין
חלמתי שפרצו לבית היכן שאמא שלי גרה ואח שלי נתקל בשודד. השודד הצליח לברוח. אחר כך אני נמצאת באיזה מקום מרוחק שעת נסיעה מהבית שלי בגילה. אני עולה לאוטובוס ואין לי מספיק כסף. יש לי רק חצי ממה שצריך לשלם. הנסיעה עולה כארבעים ולי יש רק 20 שקלים. יש לי את התרופה לבלוטת התריס (שאני ממזמן כבר לא לוקחת) איתי ואני יכולה לשלם גם איתה. כל כדור שווה לשקל אבל גם מזה אין לי מספיק בכדי להשלים ל-40 שקלים מה-20 שכבר יש לי. אני מלווה מאדם זר את הכסף ואיך שהוא אני מסתדרת. עכשיו, הנסיעה עולה כל כך הרבה בגלל שהאוטובוס מוריד את הנוסעים בפתח ביתם. מאיזו שהיא סיבה, נוצר ויכוח והנהג מוריד את כולם בעליה לבית שלי במרחק של 4 ק"מ מהבית שלי. אני מתחילה ללכת ובמקום להגיע לבית אבי אני מגיעה לבית אימי משום מה עירומה. אני עוצרת ליד מכונית כחולה ומדברת עם איזה אדם שהוא כנראה איזה כוכב הוליוודי בזמן שאנ ימכסה את איברי המוצנעים. אחר כך, אני תוהה כיצד אכנס לבית מפני שאין לי מפתח אבל להפתעתי הדלת כבר פתוחה. מסתבר שהפורץ יושב עם ידיים משולבות. אני מנסה להתנפל עליו ולאחוז בגרונו (כאן אני כבר עם בגדים. מהרגע שהייתי ליד הדלת כנראה שהיו עלי בגדים) אך ברגע שאני קופצת אני מרגישה חולשה אדירה. הפורץ ידע שלא אוכל לגעת בו וכנראה שהייתה מסביבו איזו חומה או משהוא שגם לי לפתע לאבד את כל כוחותיי. לאחר הקפיצה והחולשה שבאה אחריה אני מצליחה להיאבק עם הפורץ ואיך שהוא אני מגיעה לגרם המדרגות האחרות שם אני שוכבת כשכל חושיי מעורפלים לחלוטין עוצמת עיניים כמעט לחלוטין. כמה שכנים נעמדים לידי ובעוד ראשי גם מונח על המדרגות אני שומעת אותם אומרים שצריך להזמין אמבולנס עבורי. אני אוזרת כוחות קמה ועולה חזרה למעלה להתעמת עם הפורץ אני נכנסת לבית הוא לא נמצא שם. הוא מגיח משום מקום ואני טורקת את הדלת מבקשת מאח שלי שיביא לי מפתח שהיה מתחת לכרית שלו. בינתיים גם סבא וסבתא שלי מספיקים להתעורר. אני זוכרת שהיו להם משקפיים גדולות. (אבל, אין לי סבא וסבתא הם נפטרו אחת לפני 4 שנים והשני לפני 3) דניאל מגיש לי את המפתח ואני נועלת את הדלת תמונה הבאה:אני מתעמתת עם הפורץ שוב פעם והוא מלא בסכינים ובחרבות שנמצאות בתוך נדנים כסופים ויפים כל פעם שאני מצליחה להשתלט על חרב או סכין אחרת שהוא שולף עלי הוא שולף עוד ועוד והם פשוט לא נגמרים. אני מצליחה לתפוס אותו ולהחזיק אותו אבל עדיין צצים סכינים וחרבות. אני גם זוכרת שניהלתי איתו קרב כאשר הוא אחז בסכין וניסה לפגוע בי. לי לא היה שום דבר ביד. תמונה הבאה: יש לו חזה כביכול הוא אישה. הוא/היא לבוש בשחור. רואים מהצוואר עד למותניים. אין לו/לה ידיים ומשני צידי החזה יוצאים 2 חרבות ארוכים. כאן כבר התעוררתי הסיפור הזה מתחיל מציאותי..עובר לפחות מציאותי...חוזר למציאות...ואחר כך הופך לבדיוני לחלוטין