הפורום הזה פעיל?
הוא לא רוצה לשמוע על מה שהיה אז אני אמור לשתוק? אולי לעולמי עד?
התהפכו אצלנו התפקידים בבית. כשאני חושב על זה, אני צפיתי בו גדל מול עיניי מגבר בן 20 ו- עד לאדם המבוגר שהוא היום. במקום שאני אהיה הילד שלו הוא הפך להיות הילד שלי. התקווה שלי.
הייתה לו ויש לו משפחה. יש לו קשרים ידע הבנה כוח כסף. לי אין את זה.
הגוף שלי לא משחרר את הכאב שוב. חזרתי להדחקות קשות. נמצא כמו גוש בבטן שלא עולה להתמוסס, גוש של כאב שמורכב מזכרונות מזמן אבוד, מזמן מושאל, מזמן מוקרב.
אני כבר כמה שנים מנסה לשחרר את זה ללא הצלחה.
הוא לא רוצה לשמוע על מה שהיה אז אני אמור לשתוק? אולי לעולמי עד?
התהפכו אצלנו התפקידים בבית. כשאני חושב על זה, אני צפיתי בו גדל מול עיניי מגבר בן 20 ו- עד לאדם המבוגר שהוא היום. במקום שאני אהיה הילד שלו הוא הפך להיות הילד שלי. התקווה שלי.
הייתה לו ויש לו משפחה. יש לו קשרים ידע הבנה כוח כסף. לי אין את זה.
הגוף שלי לא משחרר את הכאב שוב. חזרתי להדחקות קשות. נמצא כמו גוש בבטן שלא עולה להתמוסס, גוש של כאב שמורכב מזכרונות מזמן אבוד, מזמן מושאל, מזמן מוקרב.
אני כבר כמה שנים מנסה לשחרר את זה ללא הצלחה.