הפורום בצניחת מתח

[oshiko]

הפורום בצניחת מתח

נדמה לי שאנחנו לא קולטים מה עבר עלינו כאן במשך החודש של מלחמת לבנון השניה, או איך שלא קוראים לה (באמת לא קוראים לה). הוריקן של מתחים עבר כאן. זו היתה שעתנו הקשה והיפה. אני מרגיש, שמה שעובר עלי באופן פרטי עובר כאן גם על כלל הפורום. הסערה, שהוציאה בין השאר את כל המוזות והאנרגיות, מתחלפת עכשיו בקול דממה דקה. המוזות נחות. ספיחיו של המתח מתועלים לאן שהם מתועלים. אצלי הם מתועלים למחאה. ואולי אנחנו חוששים מעוד תקופה כזו, ואוספים כוחות לקראתה. אני מרגיש שייקח קצת זמן עד שנחזור לעסוק כאן, באינטנסיביות הרגילה, בעניינים שהפורום היה רגיל לעסוק בהם. אולי נצליח, במבט יותר מרוחק, להביט שוב בשירשורים מימי המלחמה, ולהבין מה עבר עלינו. מי שמעוניין - יכול להתחיל לחזור לארכיון. הוא פתוח לפנינו כספר היסטוריה חי.

 

[מאקי]

שלום שלום.. בדיוק.. רציתי... לומר

שהס.... הס פה.......... והנה .. עוד מישהו שמרגיש כך....

 

[סמדר בנ]

נראה שכולם נשארו

בלי אוויר. המתח המתמשך הזה כנראה נותן את אותותיו. הדברים היומיומיים פתאום נראים משניים. צריך לתת לזמן לעשות את שלו. רק שלא יהיו הפתעות

. הרי התפללנו לקצת שעמום.

 

[פנה קוטה]

לי אישית זה נראה כמו השקט

שלפני הסערה. הבן שלי עדיין בלבנון ומשום מה דווקא עכשיו אני מאוד מודאגת. יכול להיות שלפני חודש זה היה אחרת כי "כולם" היו שם עכשיו זו הפלוגה שלו ועוד פלוגה ועוד כמה ונראה כאילו הם לא מוגנים מספיק. אני לא יודעת להסביר, מן תחושת מועקה כזאת. כשהיה בבית אמר לי שהגדוד שלו יוצא בעוד שבועיים מלבנון ואני בשמחה אומרת יופי לאן? והוא עונה " לעזה" ואני כבר לא יודעת מה להרגיש. בנוסף לכל מצב הרוח הלאומי , הכותרות בעיתונים, פרשיית הנשיא, שר המשפטים, שר הבטחון, רמטכ"ל ושאר ירקות, עושה חשק להקיא . אין שום דבר שיכול להעלות מחשבה פוזיטיבית.

 

[סמדר בנ]

משהו חיובי?

להפסיק לקרוא עיתונים. רק חולים אפשר להיות מזה. וכמו שאמרנו, לשמור על אופטימיות זהירה (או זעירה...) אבל בכל זאת אופטימיות.

 

[פנה קוטה]

מעדיפה מוזיקת לילה זעירה

אני כבר מזמן הפסקתי לקרוא עיתונים זה עושה לי כתמים שחורים על קצות האצבעות.

 

[אממאא]

אצלנו זה עדיין לא הסתיים ...

כל זמן שהוא יוצא - נכנס, מבחינתי המצב אותו דבר. מתח באויר, בטח לאור קטעי הדברים שאנחנו מצליחים להבין ממנו. חוץ מזה - הסתיימה המלחמה?? כל הזמן מאשימים אותנו שאנחנו לא שומרים על הפסקת האש, ואני כל הזמן תוהה מתי מישהו מהצד השני יתעורר ויגיב בהתאם....

 

[אימשל2]

אנחנו בדיוק באותו מצב

נכנס ויוצא. בפנים הם בעמדות בשטח. יוצאים משם עיפים ומלוכלכים נורא. ניזונים במשך ימים מלחם ותוספות שלא שוקלות הרבה, כי צריך לסחוב את כל האספקה על הגב לאורך הקילומטרים שהולכים ברגל בדרך פנימה. מהמעט שמספר, זה נשמע מפחיד עד כדי כך שהחלופה של תעסוקה באחת מערי יו"ש היותר פעילות, שם אמור היה להיות, ניראת לי קורצת במיוחד. מהסיפורים של הבן, אנחנו לא בדיוק מפרים לבד את הפסקת האש. מהצד שלהם שומרים על מפלס נמוך של פעילות ומנצלים את הזמן להתארגנות מחדש. לא ברור לי האם זה החרדה לבן הפרטי, או שהתחושה של כוננות ספיגה לקראת הבאות הם שגורמים לי לתחושה מבשרת רעות. העובדה היא, שאני מאד לא שקטה...

 

[סמדר בנ]

ובכל זאת בכל הבלאגן הזה

שכחנו קצת את הגאווה שלנו, ואנחנו לא הפסקנו להיות גאים בכל הילדים המדהימים האלו. אז הנה כמה תמונות שידיד שרק אתמול השתחרר ממילואים (קיבל צו 8 יום לפני הנפילה בכפר גלעדי והיום הזה בו חיכיתי לשמות ההרוגים היה אחד הארוכים במלחמה הזו). בכל אופן, הוא תותחן ומכיום שיש כאן הרבה הורים לתותחנים קבלו תמונות טריות מהשטח. כבוד!

 

[סמדר בנ]

ועוד אחת

של תותח בפעולה

 

[סמדר בנ]

ואחרונה

תראו איך הם ישנים

 

[oshiko]

ההוא שישן שם ../images/Emo9.gif

מזכיר לי נשכחות. איך היינו נרדמים מעייפות, על הקרקע, במרחק כמה מטרים מהטנק של חבר שלנו שיורה ח"שים וחלולים במטווח. היה לנו שיר:

לשמוע חלולים ברוח החופשית ... מי שנמצא בפנים עם הקסדה שומע רק את הצליל של התרמיל הנופל פנימה; אבל בחוץ זה רעש אימים. על חייל עייף זה לא עושה שום רושם ...

 

[סמדר בנ]

אם תסתכל טוב

תראה שיש שם לפחות ארבעה ישנים. אל תשכח שהם תותחנים האוזניים בטח לא משהו....

 

[mikca]

איזה יופי של תמונות, משום מה אני

מאד מתחברת אליהם

 

[אמשל מילואימניק טחון]

באמת סליחה, אבל אני צריכה קצת אויר

משתדלת להתכנס קצת. אומרת לעצמי שבאמת צריך לצאת, למחות, להפגין - אבל אני כבר למודת נסיון ממחאות והפגנות. טוב, בסדר: "עולם ישן עדי יסוד נחריבה" ומה הלאה??? מה או מי האלטרנטיבה??? מכיון שאני לא ממש רואה אלטרנטיבה, אבל אני בהחלט רואה איך כל הכוחות והזרמים הקיימים מסתדרים שוב לאותו מאבק חסר תוחלת, כשבאמתחתם בדיוווקק אותם הטיעונים ואותן הסיסמאות - אז באמת בא לי להקיא! לחובבי המוזיקה הקלאסית (אופרה) - התרווחו בכורסה, הקליקו על הקישור, עצמו עיניים והאזינו. שווה ביותר.

 

[אמשל מילואימניק טחון]

ומצגת מקסימה לקראת חודש אלול

שמצאתי ברשת. כדאי לצפות!

 

[mikca]

אני נרגעת דווקא מספרים, סרטים ..

ומיזיקה, לא ממש משנה העיקר שתהיה ברקע.

 

[הנחל כאן]

מסכימה אתך לגמרי

לא רואה שום תקווה לשינוי באיכות השלטון או הבירוקרטיה. זה הזמן ממש להבין בעומק את האמרה "אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים" ואני מניחה שמי שאינו דתי יש לו חלופה דומה במשמעותה... וגם הבן הגיע ליומיים אחרי כל זמן הקשה הזה - וטבילת האש הראשונה כחייל צעיר. חשבתי שנדבר יותר. סיפר קצת לאבא קצת לאחות ומעט מאוד לי - בעלי אומר - יותר טוב לך שלא תדעי..... ואני בעצם רציתי לדעת איך הוא מתמודד "בפנים" עם הדברים הקשים אבל לא רציתי לחטט יותר מדי שמא אחליש אותו במקום לחזק, אז הסתפקתי בפינוקי אוכל וכו. ומה אצלכם?

 

[oshiko]

החלופה החילונית היא ...

"אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבמילואים"

בכל אופן, אני לא מסכים לייאוש משינויים. על אבינו שבשמים אפשר לסמוך שהוא עושה את שלו, למי שסומך; על אבינו/בעלנו/בננו שבמילואים אפשר לסמוך שהוא יתייצב שם שוב כשיקראו לו ויעשה את המוטל עליו, בתנאי שיש שם מישהו שמחליט, לעזאזל, בהיגיון ובתבונה, מה בדיוק מוטל עליו, ומצייד אותו בכלים ותוכניות בהתאם. ככל שהמחאה יותר ממוקדת כך יש לה סיכוי טוב יותר להצליח. אני חושב שדברים נקודתיים כן הצליחו, ויש דוגמאות. "עולם ישן עד היסוד נחריבה" זו אג'נדה שצפויה למפחי נפש (אם כי בדוגמא הספציפית הזו היתה לזה הצלחה זמנית של כמה עשרות שנים). מי שבא במטרה להפוך תוך חודש את כל הפוליטיקאים לל"ו צדיקים, את כל המחלוקות הטבועות בנו להסכמה גורפת, את כל העניים לעשירים, את כל המזרח התיכון לסקנדינביה, ואת כולנו לצעירים ויפים - חבל על זמנו (בינתים סקנדינביה ושאר אירופה הן אלו שהופכות לאט לאט למזרח התיכון ...). אני והשותפים למחאה לא מבקשים אלא שיאיישו נא את התפקידים הקריטיים לבטחוננו ולשלום בננו אנשים שיש להם הכישורים לכך. הם לא צריכים להיות מושלמים. יש מספיק אנשים כאלה. "לא בשמים היא".

 

[סמדר בנ]

עכשיו אני שומעת ברקע ../images/Emo79.gif

באמת מקסים. אתמול שמעתי ראיון עם מישהו מהצפון שאמר: "איזה עם מדהים יש לנו. מתגייס בעת צרה לעזור. בזמן המלחמה כולם יצאו מגדרם חעזוטר לנו. זה ממש מחמם את הלב. אבל איך תסבירו שאיך שנגמרו הקרבות מתחילות מלחמות היהודים?"....