הפוגה קלה

האם יש עוד מילים בצורת הפוגה משורשי ע"ו?
אב"ש מציין שזהו שם מבניין הפעיל (הפיג) אבל המילה מופיעה כבר במקרא אך ללא אזכור לבניין הפעיל רק קל או נפעל.
אני חשבתי על קשר אפשרי בין הת"ל (התולים) לבין תולל (כמו שובב משורש שו"ב).
 

trilliane

Active member
מנהל
לא מוכרות לי דוגמאות ולא הצלחתי למצוא.
את השורה התחתונה שלך לא הבנתי.
 
תודה על תשובתך.
תולל משורש תו"ל כמו שובב (שו"ב) עולל (עו"ל). אולי תו"ל הפך להתולים כמו שפו"ג להפוגה ומכאן קשר אפשרי בין הת"ל לתו"ל.
 

trilliane

Active member
מנהל
תודה על תשובתך.
תולל משורש תו"ל כמו שובב (שו"ב) עולל (עו"ל). אולי תו"ל הפך להתולים כמו שפו"ג להפוגה ומכאן קשר אפשרי בין הת"ל לתו"ל.
עדיין לא הבנתי.
מה זה "תולל"? מה זה "התולים"? (היתולים?)
מה הקשר ביניהם?
צא מנקודת הנחה שאני לא מומחית ללשון המקרא ואנא אל תקמץ במילים או בהסברים... אני לא מצליחה לעקוב אחריך.
 
תולל נמצא בפסוק בתהלים: כי שם שאלונו שובינו דברי שיר תוללינו שמחה. הפירוש המקובל כהקבלה לשובים. אני סבור שהמשמעות לועגים, בזים.
התולים (לא היתולים) אמנם בקלות יכול להשתמע משורש הת"ל אבל שורש זה נמצא במקרא רק בבניין פיעל כמו כן ההקבלה לשורש תל"ל (להתל) הביאו אותי לחשוב שאולי יש כאן שתי תופעות הפוכות:
פו"ג> הפוגה כביכול משורש הפ"ג
הת"ל /תל"ל >התולים כביכול משורש תו"ל.

כמובן שהידיעה (ככל הידוע) שאין תבנית סדורה ליצירת מילים בבניין הפעיל משורשי ע"ו כמו "הפוגה" לטעמי מחזקת את האפשרות שהיה מנגנון ליצירת שורשים חופפים בין ע"ו לתחילית ה"א.
 

trilliane

Active member
מנהל
תולל נמצא בפסוק בתהלים: כי שם שאלונו שובינו דברי שיר תוללינו שמחה. הפירוש המקובל כהקבלה לשובים. אני סבור שהמשמעות לועגים, בזים.
התולים (לא היתולים) אמנם בקלות יכול להשתמע משורש הת"ל אבל שורש זה נמצא במקרא רק בבניין פיעל כמו כן ההקבלה לשורש תל"ל (להתל) הביאו אותי לחשוב שאולי יש כאן שתי תופעות הפוכות:
פו"ג> הפוגה כביכול משורש הפ"ג
הת"ל /תל"ל >התולים כביכול משורש תו"ל.

כמובן שהידיעה (ככל הידוע) שאין תבנית סדורה ליצירת מילים בבניין הפעיל משורשי ע"ו כמו "הפוגה" לטעמי מחזקת את האפשרות שהיה מנגנון ליצירת שורשים חופפים בין ע"ו לתחילית ה"א.
אבל יש שורש הת"ל ו"להתל" הוא פועל בפיעל, ובדקתי עכשיו, במילונים המשמעות של "התולים" היא "היתולים", אז לא ברור לי איך זה קשור לתו"ל (שמשמעותו שונה).

כפי שאני רואה את הדברים כל ההבדל הוא שיש לנו במקרא מילה יחידאית "הֲפֻגות" במקום "הֲפָגות" (כמתבקש מהבניין והגזרה). למעשה אין שם וי"ו, אז...
 
אבל יש שורש הת"ל ו"להתל" הוא פועל בפיעל, ובדקתי עכשיו, במילונים המשמעות של "התולים" היא "היתולים", אז לא ברור לי איך זה קשור לתו"ל (שמשמעותו שונה).

כפי שאני רואה את הדברים כל ההבדל הוא שיש לנו במקרא מילה יחידאית "הֲפֻגות" במקום "הֲפָגות" (כמתבקש מהבניין והגזרה). למעשה אין שם וי"ו, אז...
אם התולים היה נגזר משם בפיעל היינו עדים לדגש בת"ו אך הוא חסר... (כמו במהתלה)
אמת אין וא"ו אבל גם אין דגש בגימ"ל כלומר התנועה גדולה והוא"ו נשמטה כמו בעדויות כתיב רבות.

כמובן שאפשר להשליך הכל למצולות הטעות כתיב/ הגייה/ סופר וכו'.
 

trilliane

Active member
מנהל
אם התולים היה נגזר משם בפיעל היינו עדים לדגש בת"ו אך הוא חסר... (כמו במהתלה)
אמת אין וא"ו אבל גם אין דגש בגימ"ל כלומר התנועה גדולה והוא"ו נשמטה כמו בעדויות כתיב רבות.

כמובן שאפשר להשליך הכל למצולות הטעות כתיב/ הגייה/ סופר וכו'.
אבל הוא לא חייב "להיגזר" משם בפיעל, לא חסרות דוגמאות לשמות במשקלים של בניינים אחרים או במשקלים שאינם שמות פעולה. הנקודה היא שיש שורש הת"ל במשמעות הזאת ולכן הדוגמה לא דומה.

בעניין "הפוגה", כאמור, איני חוקרת מקרא (או קרוב לכך), אבל נראה לי שיש גבול כמה אפשר להסתמך על ניקוד מאוחר של מילה יחידאית במשקל לא מוכר כדי לבנות עליו תילי תילים של תאוריות...
 
לגבי הסעיף הראשון דווקא נראה לי מוזר ש-התולים לא נגזר משם בפיעל (דגש בעי"ן הפועל) הואיל ו שורש הת"ל מצוי רק בפיעל. נוסף על כך ההקבלה לתל"ל המצוי בהפעיל (אותה משמעות שני שורשים החולקים שני עיצורים זהים והשלישי זהה בעקבות הבניין...) אבל בהתולים כאמור נשמט הדגש גם בלמ"ד הפועל.

לגבי הסעיף השני אני מוצא את דברייך דווקא מצדיקים רצון להאחדה, שיטת ניקוד מאוחרת ומילה יחידאית אי אפשר היה לנקד אותה כהלכה?! ;)
 
למעלה