אוכל להוסיף בנושא הזה
בבית הספר של טל, נותנים לנושא הזה דגש וישנם שעורים ספציפיים לנושא, שנקראים "רגשות". בתחילת השנה נדרשנו לשלוח לילד מראה מלבנית, לא קטנה מידי, אשר משקפת לילד את פניו שלו, ומאפשרת לו לזהות ולשחק עם הפרצוף לפי נושא השיעור שעליו מדברים באותו יום. דבר מדהים. הקטע הוא, אצל עומר, שבסדר, יודע להביע רגשות, לפחות את שלו, והבעיה שלו היא, להבין שגם לאחר יש רגשות. איך מלמדים את הגבוהים יותר להבין שגם לאחר יש רגשות, גם האחר יכול להיות עצוב,כועס, נעלב וכו'. יום אחד כשדיברתי איתו על הנושא וניסיתי להסביר לו את זה, לאחר שפגע בי וברז מאוד, התשובה החד משמעית שלו היתה "אז מה". זהו, זה שורש העניין, ואיך מטפלים בזה...