"הפדאל חדש!" A rant
בהמשך לתלונותינו בנוגע ללוחות היד2, מחירים, השרשור המבדח בהקשר של "משפטי מחץ" ועוד..
יש משהו שלאחרונה אני נתקל בו המון.
בחודש חודשיים האחרונים רכשתי ועדיין רוכש לא מעט ציוד.
גיטרות, פדאלים בעיקר ועוד.
אחד הדברים שפשוט משאירים אותי בשוק אלו אנשים מבוגרים (אני מדבר על חברה שמוכרים מעל גיל העשרה) שבטלפון
או במייל משבחים את מצב הציוד שברשותם ללא שום משוא פנים, או ביקורת עצמית. שלא לדבר על עבודה בעיניים.
ישנם ציודים, בדרך כלל פדאלים שרכשתי באופן אינטרנטי לחלוטין. אני מכיר\חושב שאני מכיר\רוצה\חושב שיהיה לי טוב
ואין לי שום צורך בלשמוע אותו - אז הכי פשוט לעשות עסקה של משלוח מול העברה בנקאית (אם בארץ ובטח ובטח מחול)
אני מוצא את העניין מאד נוח, מהיר ובטוח מאד לשני הצדדים, רק שהדיל הזה מושתת קודם כל על אמון הדדי.
אני תמיד מעביר כסף עוד לפני שהפדאל (למשל) נשלח אלי (כך זה נהוג בכל העולם וגם בארץ אני משתדל תמיד להיות זה שסומך קודם) ולאחר מכן, ממתין לבואו של הציוד.. ולפתיחת הקופסה כדי לראות איך הגיע, באיזה מצב הוא וכדומה.
מתוך לא מעט רכישות אחרונות (יותר מ 20!) נתקלתי לפחות בחצי מהם שבמייל או בטלפון שיבחו את הציוד שלהם ב- "הפדאל כמו חדש!, אתה לא תזהה בחיים שהוא לא מהחנות" או "אין עליו שריטה", ועוד ועוד כאלו ואחרים. אך בפועל מגיע ציוד - מלוכלך, מאובק, חלק הגיעו ממש עם תביעות בוץ!!! לא פחות, עליהם, קילופי צבע, שריטות איומות מלמטה ובצדדים, על הכפתורים ועוד כהנה וכהנה.. (דבר אחד אני כן יכול להגיד - לא נתקלתי בשום ציוד תקול!, כולם עבדו ועובדים פרפקט!, העניין הוא קוסמטי בלבד).
אני שואל דבר מאד פשוט, בשביל מה להלל ולשבח ציוד שנראה פשוט מוזנח.. או אפילו גרוע מזה...?
אפשר להגיד את האמת, לצלם כמו שצריך כדי שהצד השני יראה ויחליט בעצמו. (כולם שמים או תמונות מהרשת, או תמונות טלפון שבקושי רואים איזה ציוד זה, שלא לדבר על מצבו)
ד"א אלו לא היו אך ורק בקניות אינטרנטיות, אלא גם מאנשים שהמתינו שאגיע לאסוף את הפדאל מהם אישית..
מילא אתה שולח וקיבלת כסף ו"דפקת" אותי.. אבל להגיד כאלו דברים שאני בעוד שעה מגיע לראות את הציוד??
נראה לי הזוי משהו.(מיותר לציין שפשוט לא לקחתי את הציוד שלהם. אמרתי להם בפניהם שזו בושה שנסעתי שעה שעתיים עבור ציוד במצב כזה)
בעקרון יש כמה אופציות:
1 - הסטנדרטים שלי אחרים לחלוטין מאלו של אנשים שמוכרים ציוד (או לפחות מאלו שאני רכשתי מהם בצורה הזו)
2 - אנשים פשוט אומרים הכל בשביל למכור פדאל ב כמה מאות שקלים או גיטרה בכמה אלפים וכיוצ' באלה..
3 - אנשים עיוורים.
4 - השלימו אתם, אני פשוט בהלם.
אז לנקות אפשר תמיד (אני תמיד מנקה כל ציוד שמגיע אלי, גם אם הוא נראה די נקי וחדש).. אבל שריטות, דפיקות, קילופי צבע, מכות וכדומה.. קצת יותר קשה לסדר וגם לא כזה כיף לשים על הבורד.
הערה אישית - יש לי OCD קטנצ'יק בהקשר של ניקיון וסדר. בית, חדר, בגדים, ציוד, גיטרות, פדאלים, you name it..
אז אולי אני לא פונקציה.. ורואה כל גרגיר אבק, שריטה ומה לא..
אבל דחיל ראבאק.. לשלוח לי פדאל שיום לפני קשקשת 10 דק' על כמה הוא חדש וכמעט בחיים לא ניגנת עליו ומגיע פדאל
שנראה כאילו עשה אימון משולב של שריון\חי"ר.. זה קצת "דפוק".
END OF RANT.
10X
בהמשך לתלונותינו בנוגע ללוחות היד2, מחירים, השרשור המבדח בהקשר של "משפטי מחץ" ועוד..
יש משהו שלאחרונה אני נתקל בו המון.
בחודש חודשיים האחרונים רכשתי ועדיין רוכש לא מעט ציוד.
גיטרות, פדאלים בעיקר ועוד.
אחד הדברים שפשוט משאירים אותי בשוק אלו אנשים מבוגרים (אני מדבר על חברה שמוכרים מעל גיל העשרה) שבטלפון
או במייל משבחים את מצב הציוד שברשותם ללא שום משוא פנים, או ביקורת עצמית. שלא לדבר על עבודה בעיניים.
ישנם ציודים, בדרך כלל פדאלים שרכשתי באופן אינטרנטי לחלוטין. אני מכיר\חושב שאני מכיר\רוצה\חושב שיהיה לי טוב
ואין לי שום צורך בלשמוע אותו - אז הכי פשוט לעשות עסקה של משלוח מול העברה בנקאית (אם בארץ ובטח ובטח מחול)
אני מוצא את העניין מאד נוח, מהיר ובטוח מאד לשני הצדדים, רק שהדיל הזה מושתת קודם כל על אמון הדדי.
אני תמיד מעביר כסף עוד לפני שהפדאל (למשל) נשלח אלי (כך זה נהוג בכל העולם וגם בארץ אני משתדל תמיד להיות זה שסומך קודם) ולאחר מכן, ממתין לבואו של הציוד.. ולפתיחת הקופסה כדי לראות איך הגיע, באיזה מצב הוא וכדומה.
מתוך לא מעט רכישות אחרונות (יותר מ 20!) נתקלתי לפחות בחצי מהם שבמייל או בטלפון שיבחו את הציוד שלהם ב- "הפדאל כמו חדש!, אתה לא תזהה בחיים שהוא לא מהחנות" או "אין עליו שריטה", ועוד ועוד כאלו ואחרים. אך בפועל מגיע ציוד - מלוכלך, מאובק, חלק הגיעו ממש עם תביעות בוץ!!! לא פחות, עליהם, קילופי צבע, שריטות איומות מלמטה ובצדדים, על הכפתורים ועוד כהנה וכהנה.. (דבר אחד אני כן יכול להגיד - לא נתקלתי בשום ציוד תקול!, כולם עבדו ועובדים פרפקט!, העניין הוא קוסמטי בלבד).
אני שואל דבר מאד פשוט, בשביל מה להלל ולשבח ציוד שנראה פשוט מוזנח.. או אפילו גרוע מזה...?
אפשר להגיד את האמת, לצלם כמו שצריך כדי שהצד השני יראה ויחליט בעצמו. (כולם שמים או תמונות מהרשת, או תמונות טלפון שבקושי רואים איזה ציוד זה, שלא לדבר על מצבו)
ד"א אלו לא היו אך ורק בקניות אינטרנטיות, אלא גם מאנשים שהמתינו שאגיע לאסוף את הפדאל מהם אישית..
מילא אתה שולח וקיבלת כסף ו"דפקת" אותי.. אבל להגיד כאלו דברים שאני בעוד שעה מגיע לראות את הציוד??
נראה לי הזוי משהו.(מיותר לציין שפשוט לא לקחתי את הציוד שלהם. אמרתי להם בפניהם שזו בושה שנסעתי שעה שעתיים עבור ציוד במצב כזה)
בעקרון יש כמה אופציות:
1 - הסטנדרטים שלי אחרים לחלוטין מאלו של אנשים שמוכרים ציוד (או לפחות מאלו שאני רכשתי מהם בצורה הזו)
2 - אנשים פשוט אומרים הכל בשביל למכור פדאל ב כמה מאות שקלים או גיטרה בכמה אלפים וכיוצ' באלה..
3 - אנשים עיוורים.
4 - השלימו אתם, אני פשוט בהלם.
אז לנקות אפשר תמיד (אני תמיד מנקה כל ציוד שמגיע אלי, גם אם הוא נראה די נקי וחדש).. אבל שריטות, דפיקות, קילופי צבע, מכות וכדומה.. קצת יותר קשה לסדר וגם לא כזה כיף לשים על הבורד.
הערה אישית - יש לי OCD קטנצ'יק בהקשר של ניקיון וסדר. בית, חדר, בגדים, ציוד, גיטרות, פדאלים, you name it..
אז אולי אני לא פונקציה.. ורואה כל גרגיר אבק, שריטה ומה לא..
אבל דחיל ראבאק.. לשלוח לי פדאל שיום לפני קשקשת 10 דק' על כמה הוא חדש וכמעט בחיים לא ניגנת עליו ומגיע פדאל
שנראה כאילו עשה אימון משולב של שריון\חי"ר.. זה קצת "דפוק".
END OF RANT.
10X