הפגנה בירושליים

הפגנה בירושליים

שבה צעקו גואלט ועוד כל מיני , תוך אלימות קשה , זריקת אבנים....ואני שואלת.....האם בינהם יש אנוסים? כאלה שבלב חושבים הפוך ונאלצו ללכת להפגין אבל למעשה הם היו מתים להתגייס?
אני אומרת את זה כי למי שלא יודע, עליתי עם בני עקיבא ובשנה הראשונה הייתי בסמינר דתי ובקיבוץ דתי. לפעמים היו לוקחים אותנו
לכל מיני הפגנות או סימפוזיונים ואני עם הלב הזדהתי עם הצד השני
 
נראה לי שבדרך כלל כן

הרבה נאלצים להגיע לכל מיני אירועים בסגנון כדי שלא ירימו גבה. אני למשל נאלצתי ללכת בר"ח האחרון לכותל למפגן ההזדהות נגד נשות הכותל ואני מתנגדת ל2 הצדדים במידה שווה.

באופן ספיציפי לגבי ההפגנה של אתמול, נראה לי שפחות. כי זה עוד לא ההפגנה הרשמית (עדיין לא בחזקת "מי רואה אותם יוצאים ואינו יוצא") אחים שלי שהם בחורים חרדים נורמטיבים (כמה שידוע לי) נשארו בבית. אז אני מאמינה שמי שאנוס ולא רצה, היה יכול די באיזי לא ללכת.
אבל לאירועים שיש הוראה לכולם ללכת אנשים נשיף וטף.. ההסתברות היא שיש די הרבה שנמצאים שם בגופם אך לא בליבם,בנפשם באמונתם ובמוחם....
 

הלנצח

New member
נאלצת?

עד כדי כך?
אי אפשר היה להבריז?
לפנות בוקר וכו'
או שעל ראש הדלתא בוער הכובע (שאיננו)?
 
כן

אני זוכר ת'צמי בעבר נאלצתי ללכת מרחק גדול להפגנה גדולה בשבת בצהרים בחום הלוהט עם השטריימל והקפוטה ובליבי קיללתי כל רגע.

ברוך שפטרני.
 

הלנצח

New member
לאיזה קהילה היית שייך שנאלצת ללכת

או שזה היה יותר אילוץ מול חבר זה או אחר?
או כנ"ל על ראש המסיכה בער הכובע?
 
איימו עלי באקדח

"נאלצתי" זה מושג גמיש,
אני מניח שמבחינתך כל עוד לא היה איום באקדח זה לא נחשב אילוץ,
אז אני חולק עליך.
 

הלנצח

New member
ממש לא בא לי לחלוק עליך

סתם שאלתי.
בסביבתי, השתתפות בהפגנות, היא אף פעם לא חובה שבלתי אפשרי לחמוק באלגנטיות עם תירוץ קלוש.
 
תלוי איזה הפגנה

זו לא היתה הפגנה ספונטנית,
זו היתה אחת ה"הפגנות"
עם הרבה הכנה מוקדמת ומודעות
בסגנון של "מי רואה אותם יוצאים ואינו יוצא"
לא היה אפילו אחד מסביבתי שלא השתתף.
 
למעלה